ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
עסקנו בעבר בשאלה מהו הזמן הקובע להתחלת חיוביו של שומר. ראינו שהגמ' במסכת כתובות (לד:) ובבא קמא (קיב.) מביאה שתי לישנות בענין. ללשון אחת שעת החיוב היא תחילת השמירה וללשון השניה שעת החיוב היא שעת הנזק שאירע לפקדון.
להלכה, פסקו רוב הראשונים שהחיוב חל בשעת הנזק, ורק אז מתחיל שעבוד נכסי השומר, אך הרמב"ם פסק שתחילת השמירה היא שעת החיוב, אז מתחיל שעבוד הנכסים.
היה מקום לומר שהמחלוקת תלויה בשאלת חובת ההשבה, שהרי, אם ישנה חובת השבה - מסתבר שהיא חלה כבר בשעת ההפקדה, כדעת הרמב"ם. אך אם אין חובת השבה - אין החיוב מתחיל אלא כאשר קורה לפקדון נזק, אז נוצר חיוב כספי.
אולם, הש"ך (חושן משפט סי' רצא סקמ"ד) כתב שגם לראשונים הפוסקים שאין שעבוד משעת ההפקדה מ"מ ישנה חובת השבה, אלא שכל עוד החפץ קיים אין מקום לשעבוד נכסים שהרי החובה היא להשיב את החפץ עצמו. רק כאשר החפץ נזוק אז "מתורגמת" חובת השבת החפץ לחוב כספי ואז משתעבדים הנכסים להשבה. לכן נוקט הש"ך שכאשר השומר מסופק אם הוא חייב או פטור (כגון שאינו יודע אירע אונס או גניבה ואבידה) חל דין של "איני יודע אם פרעתיך", וחייב, כמו שנתבאר בגליונות הקודמים.
לעומתו טוען "קצות החושן" (סימן ש"מ סק"ד) שאין על השומר חובת השבה כלל והחיוב שנוצר בשעת הנזק הוא חיוב חדש ולכן לדעת רוב הראשונים חל החיוב רק בשעת הנזק והרי זה בגדר "איני יודע אם נתחייבתי" ופטור כאשר הוא מסופק מה קרה לחפץ.
במחלוקת זו, שנתבארה בגליונות קודמים, אנו רואים שהש"ך סובר שישנה חובת השבה בשומרים וקצות החושן חולק על כך.
נביא דוגמאות נוספות המושפעות מעקרון הזה.
בסי' ש' דן השו"ע במקרה הבא: שנים הפקידו כסף אצל שומר. זה הפקיד מאתיים, וזה הפקיד מאה, ובשעת ההחזרה כל אחד טוען שהוא הפקיד מאתיים, והשומר - איננו זוכר.
פסק השו"ע שכאשר לא היה מוטל על השומר לזכור מי הפקיד מאתיים (כגון שהפקידו אצלו ביחד) אין הוא חייב אלא מאה לזה ומאה לזה, והשאר "יהא מונח עד שיבא אליהו".
לעומת זאת, בסימן רכ"ב פוסק השו"ע שאם קנה מקח מאחד מחמשה בני אדם ואינו זוכר ממי - - מניח התשלום ביניהם, ואם בא לצאת ידי שמים (מידת חסידות) ישלם לכל אחד מהם.
קצות החושן (חו"מ סימן ש' סק"א) שואל מדוע לגבי שומרים אין מידת חסידות לשלם מאתיים לכל אחד כמו במקח?
ומתרץ לפי דרכו, שבמכירה יש על הקונה חובה אישית ("חובת גברא") לשלם למי שמכר לו. לכן מדת חסידות לשלם מספק, לכולם. אך על השומר אין חובת השבה לבעלים, אלא יש לו חובת שמירה, וכשמסיים לשמור יבוא הבעלים ויקח את שלו. לכן הויכוח שבין שני המפקידים איננו נוגע לשומר כלל! על כן על שומר אין חובה אפילו ממדת חסידות להחזיר לשניהם.
במקרה הבא, נביא דוגמא בה נראה שאין חובת השבה בשומרים, לפי דעת בעל "נתיבות המשפט".
שבועת "מודה במקצת" היא חיוב מן התורה על מי שהודה במקצת התביעה שכנגדו. נתיבות המשפט (חושן משפט סי' פ"ז סק"א) טוען שאין שבועת מודה במקצת, כאשר אחד טוען ששתי הפרות הרועות במרעה הן שלו והשני מודה שאחת שלו ואחת של חבירו.
סיבת הדבר היא שאין כאן תביעה שאדם תובע את חבירו באופן אישי, אלא שיש דיון על הפרות, שבועת מודה במקצת נאמרה, רק כאשר ישנה תביעה אישית, כגון בהלוואה או פקדון. הרי לנו שנתיבות המשפט סובר שישנה חובת השבה על השומר.
בגמרא אכן מפורש בכמה מקומות שישנה שבועת מודה במקצת בפקדון, ולכן נראה שהקצות יחלוק על הנחת היסוד של הנתיבות, ויסביר שיש שבועת מודה במקצת גם כאשר אין תביעה אישית, שהרי לשיטתו גם בפקדון אין תביעה אישית על השומר.
נביא דוגמה נוספת שבה, הש"ך פוסק לשיטתו, שיש חובת השבה בשומרים. בגמ' (ב"ק קיח.) נאמר: "מלווה ניתנה ליתבע בכל מקום אבידה ופקדון לא ניתנו להיתבע אלא במקומן".
כך פסק השו"ע (חו"מ סי' רצ"ג סעיף א) - אין המפקיד יכול לתבוע הפקדון אלא במקום שהפקידו..." וטעם הדבר משום שהפקדון קיים, וזכותו של הנפקד לומר שהשאיר אותו במקום בו קיבל אותו. (אמנם, אם הפקדון נמצא איתו עכשיו כאן - עליו להחזירו, גם אם אין זה במקום ההפקדה).
האחרונים התקשו, בהסבר היסוד עליו בנוי דין זה?
הרי אם הפקדון אינו נמצא כאן, לא יוכל השומר להחזירו גם אם יהיה חייב!
הש"ך (סק"א) מסביר שאם היתה חובה על השומר להחזיר את הפקדון בכל מקום, היה עליו לתת חפץ כעין החפץ שהופקד (גם אם הפקדון עצמו איננו כאן) ולכן חידשה הגמרא שאין עליו חובת השבה אלא במקום הפקדה.
תירוץ זה בנוי על ההנחה שאכן יש על השומר חובת השבה ואם אינו יכול כרגע להשיב את החפץ - יתן חפץ חלופי, אלא שאין חובה כזאת שלא במקום ההפקדה.
נמצאנו למדים שלדעת הש"ך ונתיבות המשפט יש חובת השבת הפקדון בשומרים ולדעת הקצות אין חובה כזאת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








