ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מלבד עצם הלימוד, מצוה נוספת יש בידיעת התורה. אדם מישראל צריך ללמוד את עיקריה של תורה והלכותיה, שנאמר: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם", "זו מצוות עשה של תלמוד תורה, על כל אדם... ללמוד כל התורה שבכתב ושבעל-פה כולה" (שו"ע הרב הל' ת"ת פרק ב).
בעוד שתכליתה של מצוות ידיעת התורה ברורה, אנו תמהים: מה ערך יש לעיסוק בתורה שאינו מוסיף דבר לעולם הדעת של האדם?
בעל כורחנו אנו צריכים לבוא לידי הכרה כי ערכו של הלימוד הוא בעצם קיומו, בעצם ההתחככות בחכמי התורה ובדבריהם, בעמל וביגיעה כשהם לעצמם, ובקישור הנפשי של הלומד אל התכנים הנלמדים, ההולכים ונחקקים בליבו - גם אם אינם נחקקים בזיכרונו. העיסוק בדברי תורה תורם ללומד, לא רק דעת וחוכמה, אלא גם, ואולי בעיקר, קישור נפשי פנימי לחיים של תורה, לערכים של תורה, אהבה וקירבה לחכמי התורה וביותר לנותן התורה.
שתי המצוות הללו, מסמנות שתי דרכים בחינוך ובהוראה: האחת, בהוספת דעת, בהעשרת מחשבתו של האדם, בבירור וזיקוק החומר הלימודי ובשינונו, והשנייה, בקישור הנפשי הפנימי של התלמיד אל המורה המחנך ואל התכנים הנלמדים, ובהטמעתם בנשמת הלומד והמתחנך. ובלשונו של מרן הרב קוק באיגרותיו (איגרת רס"ו): "ההזרמה הנשמתית שהיא נותנת חיים עצמיים", ו"אורחות הלימוד הנקנים על ידי הדרכה איטית, ברוח של שינון ושימור".
החינוך השלם מורכב משתי דרכי החינוך הללו. בלא לימוד תורה, בלא עולם ידיעות עשיר ורחב, בבקיאות ובעמקות לא תבנה אישיות של תורה. הלימוד והשינון הבא מפי הורים ומורים, בעמל לימוד התורה הוא קומת הבסיס של החינוך. אך תפקידו של המחנך לא מסתיים בהעברת סך הידיעות לזיכרונו של התלמיד, אלא בהטמעתם בנפשו ועל לוח לבו.
ריה"ל מסביר כי מפני כך כאשר פנה הקב"ה אל עם ישראל, אמר: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ'). ולא אמר: אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתי שמים וארץ, אע"פ שבריאת שמים וארץ מעידה על גדולת הבורא ויכולתו יותר מניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שכן בעוד שהידיעה על בריאת העולם באה לאדם מהורים ומורים ומחקירה שכלית, הרי שניסי יציאת מצרים מבטאים את הקשר החי שלנו עם אלוקינו, את החוויה שנחקקה על לוח לבה של האומה, מפני שהאמונה שלנו באלוהינו לא באה לנו בדרך של לימוד ושינון אלא בזכות קשר של חיים. "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום" (דברים ד').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













