ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
רבים מקשים ושואלים, מה מיחד את בתי הדין לענייני ממונות? מה מבדיל אותם מבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל? הרי "דינא דמלכותא דינא" ורבים מחוקי המדינה מחייבים גם בבתי הדין לממונות, מה עוד שפסקי הדין של בתי הדין ניתנים לאכיפה רק מכח חוק הבוררות של כנסת ישראל.
מלבד החובה ההלכתית לפנות דווקא לבתי הדין לענייני ממונות, תשובות רבות יש לשאלה זו ונביא אחת מהן:
על פי שיטת המשפט הנהוגה בישראל, מי שמבצע את חיקור הדין ואמור לסייע לבית המשפט לגלות את האמת הוא עורך הדין, המייצג את אחד הצדדים בלבד. כל אחד מעורכי הדין יעשה כל מאמץ, לשכנע את בית המשפט או במילים אחרות, את השופט כי חיקור הדין שהוא ערך, מביא אל בית המשפט את ה'תמונה האמיתית'. השופט איננו רשאי להיות שותף בחיקור הדין, אסור לו לנסות ולברר את האמת באופן עצמאי. גם אם באופן אקראי, גילה השופט כי המציאות שונה מכפי שניסה אחד מהצדדים להציגה, אסור לו להתחשב בכך.
לשיטה זו חסרונות רבים נזכיר רק חלק מהם:
א. העברת מרכז הכובד של חיפוש האמת לעורך הדין, המקבל שכר מצד אחד בלבד, כדי שיפעל אך ורק לטובת מרשו.
ב. ניתוק הקשר הישיר בין הדיינים לבעלי הדין. חז"ל קבעו "ניכרין דברי אמת" (סוטה ט ע"ב) וכך פסק הרמב"ם "לא יהיה הדיין שומע מפי התורגמן" (סנהדרין כ"א ח). התרשמות בית הדין מדבריו של בעל הדין ללא מסכים או מסננים למיניהם, יש לה חשיבות עליונה בחקר האמת.
ג. יכולתו הכלכלית של בעל הדין, באה לידי ביטוי משמעותי בבחירת עורך הדין. רק לעשירים יש יכולת לשכור את שרות עורכי הדין מהשורה הראשונה. כאשר אין יכולת כלכלית שווה לשני הצדדים, עלול הצד החלש לשלם מחיר כבד, על לא עוול בכפו. מצב זה סותר לחלוטין את עקרון השוויון עליו בנוי הצדק היהודי. כלשון הרמב"ם: "מצות עשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך, אי זהו צדק המשפט זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר" (שם ה"א).
לעומת זאת, בבתי הדין לענייני ממונות, הפועלים על פי ההלכה ועל פי המסורת עתיקת היומין של צדק יהודי, המצב שונה לחלוטין.
א. שלשה דיינים אובייקטיבים לחלוטין - משוחררים מכל פנייה - הם אלה המנסים לחפש את האמת.
ב. הדיינים הם החוקרים את בעלי הדין וביכולתם להתרשם מהצגת הדברים מכלי ראשון. כאן בא לידי ביטוי עקרון נוסף והוא החזקה של "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו". במידת הצורך הדיינים יטענו עבורו בבחינת "פתח פיך לאלם".
ג. גם מי שאין ידו משגת, וגם מי שאינו יודע להתנסח בבהירות וברהיטות, זוכה לאוזן קשבת של הדיינים.
לכן, נקרא, לכל מי שדמותה היהודית של מדינת ישראל חשובה לו,
לחזק את בתי הדין לענייני ממונות ולהיות שותף בתחייתו של המשפט העברי
כחלק מ"ראשית צמיחת גאולתנו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
