ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
אחרי האסון הנורא של השואה, חיפשו העם היהודי ומדינת ישראל את היום הראוי ואת הדרך הראויה לתת ביטוי לצער ולזכור את הקורבנות החפים מפשע של אותו טבח ענקי חסר תקדים. מדינת ישראל בחרה תאריך בסוף חודש ניסן כיום השואה. היום הזה כולל השמעת צפירה, דקת דומייה, תוכניות זיכרון מיוחדות ברדיו ובטלוויזיה ומוזיקה שקטה. השואה הונצחה בסרטים, במוזיאונים, בספרים, בהרצאות וכמעט בכל דרך אפשרית אחרת. אך הרבנות הראשית לישראל ביקשה לציין את השואה בדרך אחרת, מסורתית יותר, וקבעה את יום עשרה בטבת כיום זיכרון וכיום הקדיש הכללי לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה.
בהיסטוריה היהודית כל האסונות צוינו על ידי תעניות. מאחר שעשרה בטבת הוא יום צום בכל מקרה, חיברה הרבנות אליו את יום הקדיש הכללי לזכר הנספים בשואה. חוץ מארבע התעניות הקבועות, עשרה בטבת, צום גדליה, י"ז בתמוז ותשעה באב, נהגה יהדות מזרח אירופה לקיים ימי תענית נוספים, כמו כ' בסיוון, בו מציינים את הפוגרומים והגירושים שחוותה יהדות אשכנז במשך השנים ממסעות הצלב ועד חמלניצקי ואחריו. בכל פעם שיש אפשרות הצמידו ימי זיכרון לימי תענית קיימים, כפי שהצמידו את יום הזיכרון לגירוש יהודי ספרד לתשעה באב. זה תמיד היה הנוהג בעולם היהודי.
אחד הקשיים הגדולים של היהדות המודרנית הוא לציין את האירועים העצומים שקרו לנו במאה האחרונה. איך לציין את הקמת מדינת ישראל? איך לקדש את זיכרון קורבנות השואה? במסורת היהודית כל האירועים הגדולים הונצחו בתוך הקשר דתי. אך בימינו, כשהחלק גדול מהעם היהודי ומנהיגותו כבר לא רואים את עצמם כמחוברים לנורמות הדתיות המסורתיות, שאלות ההנצחה האלה הולידו תוצאות שנויות מאוד במחלוקת.
היהדות הדתית ניסתה להעניק נופך דתי לימי הזיכרון החילוניים האלה. ההצלחה של המאמץ הזה היתה חלקית בלבד, ולכן עדיין יש הרבה רגשות מעורבים בעניין ימי הזיכרון האלה. הקדיש הכללי שנאמר בעשרה בטבת הוא ניסיון דתי לערוך טקס זיכרון מכובד ומסורתי, טקס מאחד שמקובל על כל היהודים. הרושם האישי שלי הוא שדרך הציון הזאת תפסה תנופה מסוימת בשנים האחרונות. אם היא תצליח אי-פעם להיות מקובלת על כולם, כפי שקיוותה הרבנות הראשית, רק ימים יגידו.
כשדור השואה הולך ונעלם, הקושי בהנצחת השואה בדרך משמעותית לדורות הבאים רק גובר. יום קדיש כללי, כמו עשרה בטבת, תלוי בקיומו של רגש יהודי מסוים. קשה מאוד לעורר רגש כזה בלי לפנות למסורת היהודית, לאמונה או למצוות. עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי חושף את הבעיה העמוקה של הזהות היהודית והמקום שתופסים המסורת וחלק מהפולחנים הדתיים בחיינו ובחברה שלנו.
לעם היהודי זיכרון היסטורי שאינו שוכח כמעט דבר. הנצחה של אירועים, אסונות וגם ניצחונות, היא עודנה חלק מהחיים היהודיים. צורת ההנצחה שבוחר עם ישראל לאירועים שונים יכולה להשתנות מזמן לזמן ומדור לדור, אך אפשר לומר בוודאות שהזיכרון היהודי וההנצחה ינצחו בסופו של דבר.
לפיכך יום הקדיש הכללי בעשרה בטבת מקבל חשיבות גדולה יותר מסתם יום תענית וזיכרון. זה יום שבו אנחנו מקדשים מחדש את הערכים, את ההיסטוריה ואת השליחות של העם היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
