ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
בעולמנו היום הגל הגובר של האנטישמיות שמתקבלת בשקט בארצות המערב רק מראה לנו שדברים לעולם אינם משתנים כשמדובר ביהודים. חרם על ישראל - ושיהיה ברור, "ישראל" היא מילת צופן מקובלת ליהודים בכלל, אפילו לנטורי קרתא - ספורטאים ישראלים שלא מורשים להיכנס לאירועי ספורט ולעתים, כמו בשוודיה, נאלצים לשחק באצטדיון ריק, ניסיונות לסלק השקעות, אוניברסיטאות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות בגלוי, כניעה לארגונים מוסלמיים בכל ארצות המערב - כל אלה חלק מהעולם שלנו היום. הקריאה "מוות ליהודים" יכולה להישמע בכל בירות אירופה המתורבתות במאה הנוכחית באין מפריע.
מעניין, אך גם מאכזב מאוד, שהיהודים לרוב חושבים שההתנהגות הזאת היא התנהגות נסבלת. זאת התגובה היהודית המצערת שמתבטאת בשריקה במעבר ליד בית קברות. במקום למחות בקול רם, להתנגד לכל הארגונים הלא-ממשלתיים הצבועים ולכל הקיצוניים בקמפוסים וברחובות, היהודים מקווים שאיכשהו הכול ייעלם מעצמו. זה לא יקרה, לצערנו.
אבל יש מקרים חריגים ומחממי לב גם בתמונה הקודרת הזאת. כוכב הטניס האמריקני אנדי רודיק פרש מטורניר הטניס בדובאי במחאה על הסירוב להכניס את הטניסאית הישראלית שחר פאר לדובאי. באירופה נערכים כנסים פרלמנטרים שדנים בשאלה איך להילחם באנטישמיות. האפיפיור ברומא גינה את האנטישמיות בפומבי ובתקיפות, משהו שקודמיו, לפני שבעים שנה, לא ראו לנכון לעשות, בלשון המעטה כמובן. ממשלת ישראל מתעוררת אט-אט ומבינה שצריך להילחם בשנאה הזאת באמצעים שלה: בשימוש טוב יותר בתקשורת, באינטרנט ובמאמצים בלתי פוסקים להרחיב את יחסי הציבור ולשפר את תדמיתה.
נס פורים חוזר על עצמו בכל דור. מההגדה של פסח אנחנו למדים שבכל דור ודור אנשים שקמים עלינו לכלותנו, מנסים להשמיד אותנו בגוף וברוח. איראן איננה חזיון תעתועים. עם זאת, חז"ל גם מלמדים אותנו שאסור לנו לסמוך רק על הנס. משמים עוזרים לאנשים שעוזרים לעצמם. אפילו נס פורים לא יכול היה להתרחש אלמלא המעשים והמעורבות של מרדכי ואסתר. חוסר מעש לנוכח שנאה כה גלויה לא מצדיק ניסים.
אנטישמיות היא אחד הכלים של הקב"ה, כביכול, להזכיר לעם היהודי את תפקידו המיוחד ואת שליחותו בעולם. הקב"ה לעולם לא ירשה לנו להתחמק מהשליחות ומהגורל שלנו. לעולם לא נהיה אומה ככל האומות, אך עלינו להגן על עצמנו, לפעול ולקוות לטוב כשאנחנו מגשימים את ייעודנו, ולהכריז עליו בקול רם מול העולם העוין.
ראוי להזכיר עוד פן של חודש אדר ושל האנטישמיות. בתלמוד נאמר ששנאת היהודים היא קיצור דרך להצלחה פוליטית. אך בטווח הרחוק המדיניות הזאת ממיטה חורבן על אלה שבוחרים בה. כל המדינות החזקות והאימפריות הגדולות שהלכו בדרך הזאת נעלמו מן העולם, ואילו העם היהודי שרד והשתקם.
בתקופתנו, זה היה ועודנו סיפורן של גרמניה וברית המועצות. נכון שגרמניה השמידה שישה מיליון יהודים, אבל בסופו של דבר, במונחים של עלות בשטח, בחיי אדם, בסבל ובתבוסה, מלחמת העולם השנייה הייתה אסון אדיר לגרמניה. עשרות שנים היא סבלה מחלוקת ארצה, ועד היום היא סובלת מקשיים שונים. המחיר הסופי שהיא תשלם על האכזריות שלה כלפי היהודים כמובן עוד לא חושב או שולם. המדיניות האנטי-יהודית של ברית המועצות הביאה אותה לדעיכה מפתיעה בסופו של דבר.
יש מחיר לפגיעה בעם היהודי. תשאלו את המן. חודש אדר מזכיר לנו את האמת העתיקה ואת מצבנו בהווה. חז"ל אמרו שאין שמחה גדולה מהשמחה שבהבנת המצב לאשורו. אולי משום כך אדר הוא חודש של שמחה. זהו חודש של הכרה במציאות ושל התנהגות נבונה וחזקה לנוכח המציאות הזאת. מסיבה זו, הוא גם חודש הניסים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
