ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
בעולמנו היום הגל הגובר של האנטישמיות שמתקבלת בשקט בארצות המערב רק מראה לנו שדברים לעולם אינם משתנים כשמדובר ביהודים. חרם על ישראל - ושיהיה ברור, "ישראל" היא מילת צופן מקובלת ליהודים בכלל, אפילו לנטורי קרתא - ספורטאים ישראלים שלא מורשים להיכנס לאירועי ספורט ולעתים, כמו בשוודיה, נאלצים לשחק באצטדיון ריק, ניסיונות לסלק השקעות, אוניברסיטאות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות בגלוי, כניעה לארגונים מוסלמיים בכל ארצות המערב - כל אלה חלק מהעולם שלנו היום. הקריאה "מוות ליהודים" יכולה להישמע בכל בירות אירופה המתורבתות במאה הנוכחית באין מפריע.
מעניין, אך גם מאכזב מאוד, שהיהודים לרוב חושבים שההתנהגות הזאת היא התנהגות נסבלת. זאת התגובה היהודית המצערת שמתבטאת בשריקה במעבר ליד בית קברות. במקום למחות בקול רם, להתנגד לכל הארגונים הלא-ממשלתיים הצבועים ולכל הקיצוניים בקמפוסים וברחובות, היהודים מקווים שאיכשהו הכול ייעלם מעצמו. זה לא יקרה, לצערנו.
אבל יש מקרים חריגים ומחממי לב גם בתמונה הקודרת הזאת. כוכב הטניס האמריקני אנדי רודיק פרש מטורניר הטניס בדובאי במחאה על הסירוב להכניס את הטניסאית הישראלית שחר פאר לדובאי. באירופה נערכים כנסים פרלמנטרים שדנים בשאלה איך להילחם באנטישמיות. האפיפיור ברומא גינה את האנטישמיות בפומבי ובתקיפות, משהו שקודמיו, לפני שבעים שנה, לא ראו לנכון לעשות, בלשון המעטה כמובן. ממשלת ישראל מתעוררת אט-אט ומבינה שצריך להילחם בשנאה הזאת באמצעים שלה: בשימוש טוב יותר בתקשורת, באינטרנט ובמאמצים בלתי פוסקים להרחיב את יחסי הציבור ולשפר את תדמיתה.
נס פורים חוזר על עצמו בכל דור. מההגדה של פסח אנחנו למדים שבכל דור ודור אנשים שקמים עלינו לכלותנו, מנסים להשמיד אותנו בגוף וברוח. איראן איננה חזיון תעתועים. עם זאת, חז"ל גם מלמדים אותנו שאסור לנו לסמוך רק על הנס. משמים עוזרים לאנשים שעוזרים לעצמם. אפילו נס פורים לא יכול היה להתרחש אלמלא המעשים והמעורבות של מרדכי ואסתר. חוסר מעש לנוכח שנאה כה גלויה לא מצדיק ניסים.
אנטישמיות היא אחד הכלים של הקב"ה, כביכול, להזכיר לעם היהודי את תפקידו המיוחד ואת שליחותו בעולם. הקב"ה לעולם לא ירשה לנו להתחמק מהשליחות ומהגורל שלנו. לעולם לא נהיה אומה ככל האומות, אך עלינו להגן על עצמנו, לפעול ולקוות לטוב כשאנחנו מגשימים את ייעודנו, ולהכריז עליו בקול רם מול העולם העוין.
ראוי להזכיר עוד פן של חודש אדר ושל האנטישמיות. בתלמוד נאמר ששנאת היהודים היא קיצור דרך להצלחה פוליטית. אך בטווח הרחוק המדיניות הזאת ממיטה חורבן על אלה שבוחרים בה. כל המדינות החזקות והאימפריות הגדולות שהלכו בדרך הזאת נעלמו מן העולם, ואילו העם היהודי שרד והשתקם.
בתקופתנו, זה היה ועודנו סיפורן של גרמניה וברית המועצות. נכון שגרמניה השמידה שישה מיליון יהודים, אבל בסופו של דבר, במונחים של עלות בשטח, בחיי אדם, בסבל ובתבוסה, מלחמת העולם השנייה הייתה אסון אדיר לגרמניה. עשרות שנים היא סבלה מחלוקת ארצה, ועד היום היא סובלת מקשיים שונים. המחיר הסופי שהיא תשלם על האכזריות שלה כלפי היהודים כמובן עוד לא חושב או שולם. המדיניות האנטי-יהודית של ברית המועצות הביאה אותה לדעיכה מפתיעה בסופו של דבר.
יש מחיר לפגיעה בעם היהודי. תשאלו את המן. חודש אדר מזכיר לנו את האמת העתיקה ואת מצבנו בהווה. חז"ל אמרו שאין שמחה גדולה מהשמחה שבהבנת המצב לאשורו. אולי משום כך אדר הוא חודש של שמחה. זהו חודש של הכרה במציאות ושל התנהגות נבונה וחזקה לנוכח המציאות הזאת. מסיבה זו, הוא גם חודש הניסים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















