ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
בדברינו לפרשת כי תשא תשס"ג (לעיון בפרשה) הבאנו את שיטת תלמידי הגר"א, בביאור ההבדלים שבין פרשיות תרומה-תצוה לפרשיות ויקהל-פקודי.
השבוע נשתדל לבאר את השאלה מי אחראי על בנין המשכן ואחר כך המקדש, מתוך התייחסות להבחנה זו.
נקדים ונאמר כי פרשית השבת, מופיעה כסיום לפרשיות העוסקות בציווי על בנין המשכן, המצויות בפרשיות תרומה תצוה ותחילת פרשת כי תשא. לאחר מכן, דנה התורה בחטא העגל ותוצאותיו. פרשת ויקהל פותחת בפרשית השבת המשמשת כהקדמה לפרשיות העוסקות בבנין המשכן בפועל עד לסוף ספר שמות. חטא העגל משמש כ"קו פרשת מים" בין שתי התקופות.
על פי תלמידי הגר"א, התקופה שבין מתן תורה וחטא העגל, מקבילה מבחינה רוחנית לתקופה של אדם הראשון קודם שחטא. הירידה הגדולה כתוצאה מחטא העגל מקבילה לנפילה הרוחנית של אדם הראשון אחר חטאו, בגן עדן. לכן לפני חטא העגל, מוקמה פרשית השבת לאחר הציווי על בנין המשכן, כדי ללמדנו שבנין המשכן דוחה שבת. אילו לא חטאו בחטא העגל, היו יכולים לבנות את המשכן גם ביום השבת.
אחרי חטא העגל, מוקמה פרשיית השבת לפני סיפור בנין המשכן, כדי ללמדנו הלכה למעשה, כי כיום אסור לבנות את המשכן בשבת.
בשתי התקופות ברור שמותר לעבוד במשכן בשבת. זאת, גם כאשר העבודה דורשת "חילול שבת" כמו שחיטה והבערת אש. נשאלת השאלה מדוע אסור לבנות את המשכן בשבת אבל מותר לעבוד במשכן בשבת?
בימי המילואים, משה רבנו היה הממונה על העבודה במשכן. רק לאחר מכן הועברה האחריות על העבודה לאהרון ובניו הכהנים. כחלק מההכנות לבנין המקדש בימי דוד, כשהעלו את ארון הברית לירושלים, דוד המלך הוא שהיה חגור אפוד בד והוא זה שמנהל את האירוע ולא הכהנים.
בימי חנוכת המקדש, שלמה המלך הוא מקריב הקרבנות ולא הכהנים. כך מדגיש הכתוב עובדה זו:
"וְהַמֶּלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְקֹוָק: וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיקֹוָק בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית יְקֹוָק הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְקֹוָק כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְקֹוָק קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים" (מלכים א ח' סב-סד).
אם כך, מה פשר ההבדל בין הזמן בו בונים את המשכן והמקדש ובין הזמן בו עובדים במשכן ובמקדש?
חכמים לימדונו כי הסימן עש"ן רומז לשלש סוגי קדושה "עולם, נפש, שנה". יש קדושה התלויה במקום ובמבנה-עולם, יש קדושה התלויה בזמן-שנה ויש קדושה התלויה באדם-נפש. אחת מהקדושות הנזכרות חייבת להיות במצב פעיל, כדי לשמש עוגן רוחני למציאות.
קודם לחטא העגל, קדושת עם ישראל-ה"אדם", היתה במדרגה גבוהה מאוד, כל אחד באופן פרטי וכל העם ביחד היו בבחינת "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" , אף על פי שעדיין לא היה משכן. גם "אי שמירת השבת" לצורך בנית המשכן, לא הייתה פוגעת בקדושה זו, לכן היה מותר לבנות את המשכן בשבת. לאחר חטא העגל, איבד עם ישראל את מדרגתו זו ואפשר היה להסתמך על קדושת המקום או על קדושת הזמן. לכן כל עוד המשכן איננו בנוי לא ניתן להסתמך על קדושת המקום ואי אפשר לבנות בשבת. אחרי שהמשכן בנוי, ניתן לסמוך על קדושה זו וממילא מותר "לחלל שבת" תוך כדי עבודה במשכן.
מצוות בניית המשכן והמקדש היא משימה לאומית. המלך = המנהיג הוא נציג העם ולכן הוא הממונה על ביצוע המשימה. אדם פרטי איננו יכול לקחת על עצמו משימה זו, גם לא בהתנדבות. משימת העבודה במשכן היא מצווה שהוטלה על כתפי הכהנים, לכן דווקא הם עובדים במשכן ובמקדש לאחר כינונו.
הבה נתפלל ונעשה כל אשר לאל ידינו כדי שהקדושה תבוא לידי ביטוי בכל שלשת עש"ן הופעותיה,
ואם נזכה יבנה המקדש גם בשבת, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
