ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
בפעם הקודמת עסקתי בייעודה המרכזי של השבת - לימוד תורה מתוך נחת ועונג, וכפי שהדריכונו חכמים: "חציו לכם חציו לה'" (פסחים סח, ב). ובמיוחד אנשי מעשה צריכים להקפיד לנצל את השבת ללימוד תורה, שעל ידי לימוד התורה בשבת כל העבודה של ששת ימי המעשה מתקדשת.
אולם רבים מתאוננים כי דווקא בשבת הם עייפים מאוד ואינם מצליחים ללמוד. האכילה היתירה היא אחד הגורמים לכך, כי לאחר שאדם אוכל הרבה, גופו נצרך להשקיע משאבים רבים בעיכול האוכל, ולא נותר בו עוד כוח להתרכז בלימוד. וזו החכמה הנדרשת בשבת, למצוא את האיזון בין התענוג הגשמי באכילה ובשינה ובין התענוג הרוחני בלימוד התורה.
כיוצא בזה כתב השל"ה (שבת נר מצווה לז) שאותם האוכלים אכילה גסה בשבת וממלאים את בטנם כבהמות, ומתעייפים ונרדמים ואינם עוסקים בתורה, אינם זוכים כלל במצווה, ואינם מענגים את השבת אלא רק את בטנם. והחכם עיניו בראשו, וכשיישב לאכול בבוקר, אע"ג שיאכל וישתה כראוי, אין הכוונה שימלא בטנו, כי לא מנוחה ועונג ייקרא לזאת, אלא איבוד המאכל והגוף, וגם הפסד לנפש, שלא יוכל לעמוד ולעסוק בתורה ובמצוות מרוב אכילתו.
קביעת סדרי לימוד
רביבים (824)
הרב אליעזר מלמד
252 - עבודה בחול, תורה בשבת
253 - לימוד תורה בשבת
254 - ארץ ישראל היא הפתרון
טען עוד
מי שיש לו ילדים קטנים, טוב שיקבע עימהם לימוד בשבת. על ידי כך יקיים את מצוות לימוד התורה למהדרין, וגם יחזק את הקשר שלו עם ילדיו. וכן בני זוג יכולים לקבוע לעצמם לימוד קבוע. והעיקר שיקבעו לימוד בספר שאינו קשה מדי, ומאידך שיש תועלת מרובה בלימודו. ואין לחפש הברקות וחידודים, אלא לעסוק בעיקרי יסודות התורה.
שאלה מאברך ליטאי
פנה אלי בדוא"ל אברך ליטאי, ואחר פתיחה בדברי נימוס כמקובל החל לטעון: אתם הרבנים הד"לים טוענים כי דרככם היא דרך של תורה, והלא אין מקפידים אצלכם על צניעות, בנים ובנות לומדים ומשחקים בערבוביא, וכל היחס לעניינים שבקדושה נשחק. גם לימוד התורה דליל ואינו מגיע לרמת הלימוד "בישיבות הקדושות". ובכלל, גדולי הרבנים הורו שאין ללמוד לימודי חול, ואיך עוסקים אצלכם בלימודי חול.
השבתי לו בטענה שכנגד, כיצד אתה טוען נגד אחרים שאינם מדקדקים במצוות, והלא אתם ביטלתם מצווה מפורשת מהתורה לישון בסוכה, והאברכים שלכם רוקדים בכבישים עם המנטרה "נ נח נחמ נחמן מאומן", שזהו משפט שאין לו שום בסיס בתורה.
התרעם הליטאי כנגדי: כל הדברים הללו אינם שייכים אלינו כלל. אלו חסידי חב"ד וברסלב שמתנהגים כעובדי עבודה זרה כמעט. וכבר מרן ... זצ"ל יצא כנגדם במלחמה גדולה. אבל אנחנו בני "הישיבות הקדושות" ממשיכים בדרך הסלולה לנו על ידי גדולי הדור.
עניתי לו, אף אני ידעתי שאתה ליטאי, ובכוונה טענתי כנגדך את הטענות שאתה רגיל לטעון כלפי חרדים אחרים, וזאת כדי שאולי תבין את הגיחוך שבטענותיך כלפי. כשם שאתה סבור שאין להאשים את הקבוצה שלך בעמדות של קבוצות אחרות, כך אולי תבין שאין להאשים רבנים מן הציבור הדתי לאומי בעמדות שאינם מסכימים להן. כשם שהציבור החרדי מורכב מקבוצות רבות, כך גם הציבור הדתי-לאומי (שגדול יותר מבחינה מספרית) מורכב מקבוצות רבות. והטענות שטענת בענייני הצניעות אינן שייכות לציבור התורני-לאומי שבקרבו גדלתי ובקרבו אני חי. גם לימוד התורה מתקיים ברצינות מרובה בציבור זה, לא פחות מאשר בציבור הליטאי. ולעניין לימודי חול - יש בהם ערך לכתחילה, כפי שמבואר בגמרא, בראשונים ובאחרונים.
עוד הוספתי, שלא יחשוב שלפי דעתי בני הציבור הליטאי עולים על בני הציבור החסידי, אלא רק כדי להסביר את הגיחוך שבדבריו טענתי כלפיו את מקצת הטענות שהוא טוען על החסידים. והטוב הוא שכל קבוצה תלמד מחברתה את הדברים הטובים שיש בה.
האם בני הציבור הליטאי צדיקים מבני הציבור הדתי לאומי
עוד הוספתי, כי אינני יודע אם כלל בני הציבור הליטאי נחשבים על פי התורה כצדיקים יותר מכלל בני הציבור הדתי-לאומי על גווניו השונים. כי אף אם אינם מקפידים בגדרי הצניעות כראוי, וגם אינם מקדישים מספיק זמן ללימוד התורה, מנגד רבים מהם מקיימים כראוי את מצוות יישוב הארץ, שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות (ספרי ראה נג). ורבים מהם מוסרים נפשם על מצוות הצלת נפשות בגיוס לצבא, ואמרו חכמים: כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו מקיים עולם מלא (משנה סנהדרין ד, ה). ואף בענייני מוסר ודרך ארץ רבים מצטיינים יותר כידוע, שעוסקים ביישובו של עולם, ומפרנסים את עצמם ומשלמים מיסים שמהם מחזיקים משפחות וישיבות. וזהו שאמרו חכמים (אליהו רבה א) "דרך ארץ קדמה לכל". ורבים מהם מצטיינים בענייני חסד ואמת, ואמרו חכמים שהתורה תחילה חסד ואמצעיתה חסד וסופה חסד (תנחומא וירא ד), כדי ללמדנו שזה עיקר התורה. וכן אמרו שחותמו של הקב"ה אמת (שבת נה, א). ואת כל זה אמרו כדי שנבין את מעלת הדברים, וכדי שלא שיבוא איזה אברך או אפילו משגיח בישיבה ויבטל בהבל פיו את מעלתם של צדיקים וטובים ממנו.
וכפי שכתבתי, הטוב הוא שכל קבוצה תלמד מחברתה את הדברים הטובים שיש בה, ועל ידי כך נזכה לגאולה שלימה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
