ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
"לא תהיה לו כנושה" - אומר רש"י - לא תתבענו בחזקה. אם אתה יודע שאין לו אל תהי דומה עליו כאילו הלויתו, אלא כאילו לא הלויתו. אם הלווה לא משלם בזמן, לא רק שאסור לך לתבוע ממנו, אלא אסור לך אפילו לגרום לו להרגיש כאילו הלויתו. ומבארים חז"ל שאם שניכם הולכים ברחוב עליך לעבור לצד השני כדי שלא יראה אותך ויתבייש. ממשיכה התורה "לא תשימון עליו נשך" - איסור הלואה בריבית. באופן פשוט האיסור לא מובן. מכל הרכוש של האדם מותר לו להרוויח, ורק מהכסף שלו אסור? דורשים חז"ל על הפסוק "אל תיקח מאיתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך" - "מכאן אתה למד שכל מי שנוטל ריבית מישראל אינו ירא מן המקום. משל למי שרצח והביאוהו לפני השלטון כיוון שראה את נוטרין שלו אמר עד עכשיו חי?! כך כל מי שנוטל ריבית מעלה עליו הכתוב כאילו עשה את כל הרעות והעבירות שבעולם, שנאמר "בנשך ותרבית לקח וחי?! לא יחיה". הקב"ה מתפלא, כיצד עד עכשיו הוא חי?! אין לו כלל זכות קיום. צריך להבין מה כל כך רע בלקיחת ריבית "כאילו עשה כל הרעות והעבירות שבעולם", "וחי? לא יחיה" עד כדי כך שכביכול אין הווה אמינא שיחיה.
דורשת הגמרא במסכת בבא בתרא: ""צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת", צדקה תרומם גוי - אלו ישראל שנאמר "גוי אחד בארץ". "וחסד לאומים חטאת" - כל צדקה וחסד שעושים אומות העולם חטא הוא להם שאינם עושים אלא להתגדל בו". שואלת הגמרא מה כל כך נורא בכך, הרי האומר הרי סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני הרי זה צדיק גמור? ועונה הגמרא כאן בישראל כאן בעכו"ם. ישראל לא יתחרט על הצדקה אם בקשתו לא תתמלא, מה שאין כן עכו"ם.
אפשר להוסיף עוד נקודה. התורה מצווה לעשות חסד, כשאדם עושה חסד אבל רוצה להרוויח מזה, אומר הנביא על כך "וחי?! לא יחיה" חסד צריך להיות שלם ללא רצון להרוויח. דווקא בגלל שרוצה לעשות חסד ישנה תביעה לשלימות בפעולה, ללא נגיעה אישית. אם היה רוצה לעשות מעשה אישי אחר לא היתה דרישה כזאת.
כולנו מכירים את משל כבשת הרש שבו מוכיח נתן את דוד. ישנו פרט תמוה במשל: ברור שהכבשה זו בת שבע, העשיר - דוד, והעני - אוריה. אבל מי זה ההלך? לכאורה יכול היה נתן לומר שלעני יש כבשה והעשיר לקח אותה שחט ואכל. מה פתאום מכניס נתן לענין את ההלך? ועוד קשה, דוד המלך, ראש הסנהדרין, פוסק את דינו של העשיר - בן מוות. איפה שמענו על עונש כזה? גנב משלם כפל (או ארבעה וחמישה אם טבח ומכר). גזלן משלם קרן, אבל מה פתאום "בן מוות"? התשובה לכך היא, שדוד המלך ידע שכל היוצא למלחמת בית דוד נותן גט כריתות לאשתו, וגם נתן הנביא יודע. אבל אומר נתן - נכנס ההלך לעשיר והוא נותן לו לאכול, מכניס אורחים. העשיר הזה הוא צדיק. הוא דואג וטורח בשביל ההלך - אבל לא עם שלו, אלא עם של העני. הרי אם ההלך היה דופק בדלת ליד, בדלת של העני - העני היה עושה את אותו הדבר. שוחט את הכבשה ומאכיל את ההלך, שהרי גם העני חייב בהכנסת אורחים. אז העשיר אומר לעצמו "במקרה ההלך הגיע אלי", אז הוא שוחט את הכבשה במקום העני. זה היה החשבון של דוד. בת שבע מותרת - אין ספק, אין כאן שאלה של איסור. נתן הנביא מצייר את המשל כך שאומר - נניח שעם ה"בין אדם למקום" אתה מסתדר ובת שבע מותרת, אבל מה עם ה"בין אדם לחבירו"? ככה מתנהגים? לקחת כבשה של מישהו אחר? אומר דוד - "בן מוות". "וחי?! לא יחיה". אתה מלווה למישהו כסף והוא מרצונך מוכן לתת לך ריבית. הרי יכולת במקום להלוות להשקיע בבורסה ולהרוויח, למה להפסיד? ומר יחזקאל "בנשך נתן ובתרבית לקח וחי? - לא יחיה". אין לו זכות קיום. אתה עושה חסד - שיהיה נטו, בלי רווחים. יש דרגות בעונשים - מיתה, מלקות וכו', אבל כאן זה לא עונש גמולי כאן זה יציאה מסדר המציאות. למי שעושה חסד עם רווחים אין זכות קיום. עד כדי כך זה פוגע. ולכן אמר דוד "בן מוות". גנב הוא לא בן מוות? נכון, אבל העשיר הוא לא גנב, הוא צדיק מכניס אורחים - אבל על חשבון השכן... "צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת" - כיוון שהם עושים חסד ע"מ להתגדל בו זה אינו חסד. לא רק שזה לא מוסיף אלא שזה גם גורע.
כעת צריך להבין מדוע חסד עם רווחים הוא כ"כ חמור. ניתן להסביר בכמה צורות:
א. "עולם חסד יבנה" - כל מציאות העולם היא מציאות של חסד. אין לנו את לבא בתביעות למקום, כיוון שכל מה שנעשה כאן הוא חסד מוחלט. יוצא מכך, שכשנדרש מאיתנו לעשות חסד זו לא סתם מצווה, זו דרישה להדבק במידותיו של רבש"ע. "ולדבקה בו" - מה הוא חנון אף אתה חנון. כשאתה עושה חסד אתה מכריז שאתה רוצה להדמות לבורא. אם אתה נוטל רווח במעשה החסד, כביכול אתה אומר שגם הבורא עושה חסד ע"מ להרוויח. זה בזיון כלפי מעלה. וכי הקב"ה צריך להרוויח?
ב. אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס. כשאתה עושה חסד אתה צריך לדעת שאתה עבד. אתה מלווה כי אתה צריך להלוות. אתה נותן כי אתה מצווה לתת, לא כדי להרוויח. אם אתה מרוויח פירושו של דבר שאתה לא עבד. עבד לא מרוויח.
צריך לדעת, על בסיס ההבנה שבעשיית חסד מתדמים לרבש"ע, שחסד זוהי מצווה שמרוממת את האדם לאין ערוך יותר ממצווה רגילה, בגלל ההתדמות לבורא. ועם צדיקים מדקדקים כחוט השערה. חסד מרומם - "צדקה תרומם גוי". צדקה היא אחד הביטויים של חסד. יש מעלה בהתרוממות אך יש בכך סכנה, כי כעת התביעה ממך יותר גדולה. עם צדיקים מדקדקים. כך מסביר הספורנו את הפס' "ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך" - אומר הקב"ה למשה לאחר חטא העגל: אם אתה רוצה רחמים - זה אפשרי בתנאי אחד, שתרד ממדרגתך. במדריגה הגבוהה אליה הגעת אי אפשר לרחם, אתה צדיק גמור. אם תרד במדריגה התביעה ממך תהיה קטנה יותר. זו גם היתה התביעה על אדם הראשון בגן עדן,כיצד אפשר להיות בגן עדן ולחטוא?! ולכן הקב"ה רחם עליו וגרש אותו מגן עדן, אחרת היה נתבע. כשאתה מלווה, כשאתה עושה חסד, אתה מתרומם, אתה אדם אחר. אפשר לתבוע ממך יותר דווקא בגלל החסד שעשית. ולכן "וחי - לא יחיה", עד כדי כך.
אין הכוונה בכל זה שאדם ימנע מלעשות חסד, אלא צריך לדעת שכשבאים לעשות חסד - יש לעשות זאת באופן מושלם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.









