ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
למשל, על הישענות המלאה על ניצול פוליטי לצורך השגת הקצבות ממשלתיות, דבר שנראה בתחילה ארוחת חינם דשנה, משלמים היום מחיר גבוה מאוד. הגישה הזאת יצרה מנטליות של תלותיות שחלחלה לחלקים נרחבים בחברה שלנו והשפיעה עליה בתחומים רבים. היא יצרה תרבות של שנורר שהובילה לבסוף גם לרמאות ולחוסר יושר שלווה ברושם הכוזב שגניבה מן הממשלה איננה באמת גניבה. היא מסיתה נגדנו אזרחים אחרים שרואים אותנו בעצם כנצלנים, סחטנים ומעל הכל אנשים עצלים ולא ישרים.
אני יודע על מקרה שבו אדם שהרבה לנסוע לאסוף כסף למען עצמו בלבד הלך לעולמו, והנכס שבניו רבו עליו, ואפילו הגיעו בגללו לבית דין רבני, היה רשימת התורמים שלו. כשמחנכים דור שלם לחשוב שאין צורך לעבוד כדי לפרנס את המשפחה, על הדור הזה נגזר אסון רוחני וחברתי ובסופו של דבר גם חורבן. הפעם איש לא יקבל ארוחות חינם בעולם הזה.
תרבות שדורשת מהחותן הלא-אמיד בעצמו לפרנס את חתנו הצעיר לנצח גם דוחפת חלק גדול מהצעירים לחשוב שארוחות חינם לא רק קיימות אלא שאף ראוי ומוצדק לצפות לקבל אותן. גם הגישה הזאת נתקלת היום בהתנגדות לנוכח המציאות הכלכלית הקשה בימינו.
אך, לדעתי, זאת עמדה בלתי ראויה מבחינה מוסרית ובלתי אפשרית מבחינה מעשית. היא גורמת לכאב ולמחלוקת בתוך המשפחה, ואין ספק שהיא מעודדת תלותיות וחוסר תפקוד במשפחה הצעירה.
יש בישראל משפחות ששקועות בחובות של אלפי דולרים בלי שום תקווה לצאת מהקושי הזה, רק מפני שהן מפרנסות ילדים ונכדים שלא יוצאים לעבוד. בישראל היום קשה מאד להתקיים כלכלית בלי שתיים או שלוש הכנסות למשפחה. כשאחת ההכנסות צריכה מגיעה מההורים או מהסבא והסבתא, זאת כבר בעיה ואתגר דורי. עם זאת, הרבה זוגות צעירים בחברה שלנו משוכנעים שהם זכאים לארוחות חינם. רק אחר-כך הם מגלים, למגינת לבם, שלארוחה הזאת יש מחיר בכל מובן.
העובדה ששיטה כזאת זוכה לעידודם של מנהיגים דתיים ורוחניים מטרידה אותי אף יותר. הילדים והנכדים שלנו צריכים להתחנך להסתפק במה שהם מכניסים, להיות עצמאים ולהבין ולהפנים שבעולם הזה אין ארוחות חינם לאיש.
מעניין לציין שגם חלק ממדיניות הממשלה שלנו מבוסס על התפיסה השגויה הזאת שיש ארוחות חינם.
היחסים של ישראל עם שאר העולם ובמיוחד עם ארצות הברית מבוססים על ההנחה הכוזבת שאנחנו זכאים לארוחות חינם בגלל השואה והאהדה שהיא עוררה כלפי היהודים. אך גם זאת היתה ארוחת חינם כוזבת שהשפעתה התפוגגה זה מכבר. ההסתמכות על השואה כהצדקה לקיומנו הלאומי בארץ ישראל היתה ארוחת חינם שמקורה בטעות.
בן גוריון היה חכם מספיק כדי לומר לוועדת פיל ב-1936 שהתנ"ך הוא שטר הבעלות שלנו על ארץ ישראל. בן גוריון היה חילוני וספקן אמנם, אך היה יהודי ממזרח אירופה שסבו לקח אותו לקבל ברכה מרב חסידי. לרוב יורשיו בתפקיד לא היו אמונות כאלה והם בוודאי לא ביטאו אותם בעולם בפומבי עד היום. הם הסתמכו על אשליית ארוחת חינם שאיננה עוד, גם אם נפתחים הרבה קורסים ללימודי שואה ומוקמים מוזיאונים לזכר השואה.
בלי אמונה באמת הנצחית של המשימה האלקית שקיבלנו, אנחנו מאבדים את מעמדנו בעיני העולם. ארוחות חינם אלה התגלו כיקרות ביותר, כפי שמצב המדיני שלנו היום מוכיח. ידידיי, למרות כל השמועות שטוענות אחרת, באמת אין שום ארוחות חינם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
