ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה ברור הדבר שרצונו הפשוט יתב"ש, שהאדם יתעסק בישובו של עולם, וירויח את לחמו בדרך הטבע, ולא שישב בטל ויסמוך על הנס (ראה ש"ס שבת נ"ג ע"ב, אמר רב נחמן תדע דמתרחש ניסא ולא איברו מזוני, ובפירש"י שם). וכאומרם ז"ל למען יברכך ה' אלהיך, יכול אפילו אתה יושב ובטל? ת"ל בכל אשר תעשה, אם עושה אדם מתברך, ואם לאו אינו מתברך (ילקוט תהלים). וכן אמרו ז"ל אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו של אדם (תוספתא ברכות פ"ו הי"ג). להורות שזה רצונו יתב"ש שהאדם יתנהג בדרך הטבע, ואז הוא יתב"ש ישלח עזרתו וברכתו ממעל.
ואמנם לו היה האדם מסתפק במועט לכלכל את משפחתו רק בדברים הנחוצים וההכרחיים לגוף, אין ספק שהיה מוצא לו פנאי וזמן למנוחת גופו, ותועלת לנשמתו שהיא עבודתו יתב"ש, שזאת היא התכלית האמיתית של האדם במשך חייו עלי אדמות, והיה מרויח שני עולמות העוה"ז והעוה"ב. כי המסתפק במועט חושך מעצמו מתיחות עצבים, רוגז, התרוצצויות והסתבכויות, ומשא כבד של איסורים, כגון גזל וחמס, שקר ומרמה, וכן סבל והשפלה, כגון מאסרים ופשיטת רגל, ועוד כהנה וכהנה רבו מלספור (ראה משנ"ב, בביאור הלכה סי' תקכ"ט ד"ה ואל יצמצם ע"ש). אלא שהוא דורש גם דברים מיותרים שהם בבחינת "מותרות", ולהשגתם, עמל וטורח ביום ובלילה, ללא מנוחה וללא מחשבה לתכליתו האמיתית, ונכשל בכל הדברים האמורים, ונמצא שהפסיד שני עולמות, וכלה ימיו לריק ושנותיו לבהלה, וכמאמר החכם: הרודף אחר חמודות תבל, סופו ינחל אכזבה, מפח נפש, יגון ואנחה, כי אין קץ לדברי הבל, ומי ישיג במרוצתה אילה שלוחה, ע"כ. וכן אמר עוד: מתענוגי העולם תקח לך במידה במשקל ובמשורה, הלוא תראה הדבש מתוק לחך ואם תשבע ממנו יהיה לך למרה, והגשם אשר לבב אנוש ישמח אם ירבה תקוץ בו והיה לך לזרה. כן הדבר בתענוגי העולם, ככתוב ויסעו ממתקה ויחנו במרה, ע"כ.
ונראה שההשקפה הנלוזה הזאת של רדיפת "המותרות" הגם שהיא נובעת מכמה סיבות כגון מילוי התאות הגשמיות, או להיות לו שם כאחד העשירים וכדומה, הסיבה הראשית היא, חוסר אמונה ובטחון בו יתב"ש. כי המאמין האמיתי יודע בודאות מוחלטת שהפרנסה בידו יתב"ש, כמ"ש רז"ל (תענית ב' ע"ב). וכל חריצות האדם בזה הבל ואין בה מועיל. ולכן לא יבזבז כל זמנו עליה, אלא יקדיש חלק חשוב מזמנו לתפלה, ללימוד תורה, לקיום המצוות. וכמ"ש רבותינו הקדושים ברוח קדשם כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה (זאת גירסת הרי"ף והרא"ש ז"ל במקום, וכ"כ הרא"ש ז"ל בשבת פרק ט"ז סי' ה') חוץ מהוצאות שבת ויו"ט והוצאת בניו לת"ת (ראה ביצה ט"ז ע"א). ורצונם ז"ל להורות שני דברים:א. בחריצותו המופרזת, לא יעדיף אפילו פרוטה אחת על מה שהקציבו לו, וא"כ החריצות אך למותר.ב. להזהיר את האדם לבל יבזבז יותר ממה שמרויח, ועליו לאזן את הוצאותיו לפי הכנסותיו, כי לא יוסיפו לו על מה שהקציבו לו. וראה מ"ש בס"ד במערכת ב' בטחון, ובמערכת מ מותרות, ע"ש.
תכלית הדברים: על האדם הרוצה לחיות חיים שקטים, מלאי סיפוק ועשירי תוכן אמיתי, להתרחק כליל מרדיפת "המותרות", ולהסתפק במה שיש לו, וכאומרם ז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות פ"ד ב'). ויעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי. ויאמין באמונה שלימה, שמה שמגיע לו יקבל מידו יתב"ש המלאה והרחבה, וכדברי המלך החסיד דהמע"ה השלך על ה' יהבך (משאך) והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק (תהלים נ"ח כ"ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









