ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה ברור הדבר שרצונו הפשוט יתב"ש, שהאדם יתעסק בישובו של עולם, וירויח את לחמו בדרך הטבע, ולא שישב בטל ויסמוך על הנס (ראה ש"ס שבת נ"ג ע"ב, אמר רב נחמן תדע דמתרחש ניסא ולא איברו מזוני, ובפירש"י שם). וכאומרם ז"ל למען יברכך ה' אלהיך, יכול אפילו אתה יושב ובטל? ת"ל בכל אשר תעשה, אם עושה אדם מתברך, ואם לאו אינו מתברך (ילקוט תהלים). וכן אמרו ז"ל אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו של אדם (תוספתא ברכות פ"ו הי"ג). להורות שזה רצונו יתב"ש שהאדם יתנהג בדרך הטבע, ואז הוא יתב"ש ישלח עזרתו וברכתו ממעל.
ואמנם לו היה האדם מסתפק במועט לכלכל את משפחתו רק בדברים הנחוצים וההכרחיים לגוף, אין ספק שהיה מוצא לו פנאי וזמן למנוחת גופו, ותועלת לנשמתו שהיא עבודתו יתב"ש, שזאת היא התכלית האמיתית של האדם במשך חייו עלי אדמות, והיה מרויח שני עולמות העוה"ז והעוה"ב. כי המסתפק במועט חושך מעצמו מתיחות עצבים, רוגז, התרוצצויות והסתבכויות, ומשא כבד של איסורים, כגון גזל וחמס, שקר ומרמה, וכן סבל והשפלה, כגון מאסרים ופשיטת רגל, ועוד כהנה וכהנה רבו מלספור (ראה משנ"ב, בביאור הלכה סי' תקכ"ט ד"ה ואל יצמצם ע"ש). אלא שהוא דורש גם דברים מיותרים שהם בבחינת "מותרות", ולהשגתם, עמל וטורח ביום ובלילה, ללא מנוחה וללא מחשבה לתכליתו האמיתית, ונכשל בכל הדברים האמורים, ונמצא שהפסיד שני עולמות, וכלה ימיו לריק ושנותיו לבהלה, וכמאמר החכם: הרודף אחר חמודות תבל, סופו ינחל אכזבה, מפח נפש, יגון ואנחה, כי אין קץ לדברי הבל, ומי ישיג במרוצתה אילה שלוחה, ע"כ. וכן אמר עוד: מתענוגי העולם תקח לך במידה במשקל ובמשורה, הלוא תראה הדבש מתוק לחך ואם תשבע ממנו יהיה לך למרה, והגשם אשר לבב אנוש ישמח אם ירבה תקוץ בו והיה לך לזרה. כן הדבר בתענוגי העולם, ככתוב ויסעו ממתקה ויחנו במרה, ע"כ.
ונראה שההשקפה הנלוזה הזאת של רדיפת "המותרות" הגם שהיא נובעת מכמה סיבות כגון מילוי התאות הגשמיות, או להיות לו שם כאחד העשירים וכדומה, הסיבה הראשית היא, חוסר אמונה ובטחון בו יתב"ש. כי המאמין האמיתי יודע בודאות מוחלטת שהפרנסה בידו יתב"ש, כמ"ש רז"ל (תענית ב' ע"ב). וכל חריצות האדם בזה הבל ואין בה מועיל. ולכן לא יבזבז כל זמנו עליה, אלא יקדיש חלק חשוב מזמנו לתפלה, ללימוד תורה, לקיום המצוות. וכמ"ש רבותינו הקדושים ברוח קדשם כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה (זאת גירסת הרי"ף והרא"ש ז"ל במקום, וכ"כ הרא"ש ז"ל בשבת פרק ט"ז סי' ה') חוץ מהוצאות שבת ויו"ט והוצאת בניו לת"ת (ראה ביצה ט"ז ע"א). ורצונם ז"ל להורות שני דברים:א. בחריצותו המופרזת, לא יעדיף אפילו פרוטה אחת על מה שהקציבו לו, וא"כ החריצות אך למותר.ב. להזהיר את האדם לבל יבזבז יותר ממה שמרויח, ועליו לאזן את הוצאותיו לפי הכנסותיו, כי לא יוסיפו לו על מה שהקציבו לו. וראה מ"ש בס"ד במערכת ב' בטחון, ובמערכת מ מותרות, ע"ש.
תכלית הדברים: על האדם הרוצה לחיות חיים שקטים, מלאי סיפוק ועשירי תוכן אמיתי, להתרחק כליל מרדיפת "המותרות", ולהסתפק במה שיש לו, וכאומרם ז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות פ"ד ב'). ויעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי. ויאמין באמונה שלימה, שמה שמגיע לו יקבל מידו יתב"ש המלאה והרחבה, וכדברי המלך החסיד דהמע"ה השלך על ה' יהבך (משאך) והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק (תהלים נ"ח כ"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
