ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה ברור הדבר שרצונו הפשוט יתב"ש, שהאדם יתעסק בישובו של עולם, וירויח את לחמו בדרך הטבע, ולא שישב בטל ויסמוך על הנס (ראה ש"ס שבת נ"ג ע"ב, אמר רב נחמן תדע דמתרחש ניסא ולא איברו מזוני, ובפירש"י שם). וכאומרם ז"ל למען יברכך ה' אלהיך, יכול אפילו אתה יושב ובטל? ת"ל בכל אשר תעשה, אם עושה אדם מתברך, ואם לאו אינו מתברך (ילקוט תהלים). וכן אמרו ז"ל אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו של אדם (תוספתא ברכות פ"ו הי"ג). להורות שזה רצונו יתב"ש שהאדם יתנהג בדרך הטבע, ואז הוא יתב"ש ישלח עזרתו וברכתו ממעל.
ואמנם לו היה האדם מסתפק במועט לכלכל את משפחתו רק בדברים הנחוצים וההכרחיים לגוף, אין ספק שהיה מוצא לו פנאי וזמן למנוחת גופו, ותועלת לנשמתו שהיא עבודתו יתב"ש, שזאת היא התכלית האמיתית של האדם במשך חייו עלי אדמות, והיה מרויח שני עולמות העוה"ז והעוה"ב. כי המסתפק במועט חושך מעצמו מתיחות עצבים, רוגז, התרוצצויות והסתבכויות, ומשא כבד של איסורים, כגון גזל וחמס, שקר ומרמה, וכן סבל והשפלה, כגון מאסרים ופשיטת רגל, ועוד כהנה וכהנה רבו מלספור (ראה משנ"ב, בביאור הלכה סי' תקכ"ט ד"ה ואל יצמצם ע"ש). אלא שהוא דורש גם דברים מיותרים שהם בבחינת "מותרות", ולהשגתם, עמל וטורח ביום ובלילה, ללא מנוחה וללא מחשבה לתכליתו האמיתית, ונכשל בכל הדברים האמורים, ונמצא שהפסיד שני עולמות, וכלה ימיו לריק ושנותיו לבהלה, וכמאמר החכם: הרודף אחר חמודות תבל, סופו ינחל אכזבה, מפח נפש, יגון ואנחה, כי אין קץ לדברי הבל, ומי ישיג במרוצתה אילה שלוחה, ע"כ. וכן אמר עוד: מתענוגי העולם תקח לך במידה במשקל ובמשורה, הלוא תראה הדבש מתוק לחך ואם תשבע ממנו יהיה לך למרה, והגשם אשר לבב אנוש ישמח אם ירבה תקוץ בו והיה לך לזרה. כן הדבר בתענוגי העולם, ככתוב ויסעו ממתקה ויחנו במרה, ע"כ.
ונראה שההשקפה הנלוזה הזאת של רדיפת "המותרות" הגם שהיא נובעת מכמה סיבות כגון מילוי התאות הגשמיות, או להיות לו שם כאחד העשירים וכדומה, הסיבה הראשית היא, חוסר אמונה ובטחון בו יתב"ש. כי המאמין האמיתי יודע בודאות מוחלטת שהפרנסה בידו יתב"ש, כמ"ש רז"ל (תענית ב' ע"ב). וכל חריצות האדם בזה הבל ואין בה מועיל. ולכן לא יבזבז כל זמנו עליה, אלא יקדיש חלק חשוב מזמנו לתפלה, ללימוד תורה, לקיום המצוות. וכמ"ש רבותינו הקדושים ברוח קדשם כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה (זאת גירסת הרי"ף והרא"ש ז"ל במקום, וכ"כ הרא"ש ז"ל בשבת פרק ט"ז סי' ה') חוץ מהוצאות שבת ויו"ט והוצאת בניו לת"ת (ראה ביצה ט"ז ע"א). ורצונם ז"ל להורות שני דברים:א. בחריצותו המופרזת, לא יעדיף אפילו פרוטה אחת על מה שהקציבו לו, וא"כ החריצות אך למותר.ב. להזהיר את האדם לבל יבזבז יותר ממה שמרויח, ועליו לאזן את הוצאותיו לפי הכנסותיו, כי לא יוסיפו לו על מה שהקציבו לו. וראה מ"ש בס"ד במערכת ב' בטחון, ובמערכת מ מותרות, ע"ש.
תכלית הדברים: על האדם הרוצה לחיות חיים שקטים, מלאי סיפוק ועשירי תוכן אמיתי, להתרחק כליל מרדיפת "המותרות", ולהסתפק במה שיש לו, וכאומרם ז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות פ"ד ב'). ויעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי. ויאמין באמונה שלימה, שמה שמגיע לו יקבל מידו יתב"ש המלאה והרחבה, וכדברי המלך החסיד דהמע"ה השלך על ה' יהבך (משאך) והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק (תהלים נ"ח כ"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
