ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה יוצר בראשית יתב"ש ברא הדיבור באדם, להודות לו ולברך בשמו הנקדש והנערץ, ולהשתמש בו לדברים שבקדושה ללימוד התוה"ק ולקיום מצוותיה, שא"א מבלעדי הדיבור, וכן להשתמש בו לצרכיו הגשמיים ההכרחיים, ובזה הבדילו מן החיה והבהמה. ההגיון מחייב, אם המלך כבד אחד מעבדיו במתנה יקרת הערך, והלך העבד וזרק לאשפה את מתנת המלך, אין ספק שמגיע לעבד עונש כפול, על זה שהוא כפוי טובה כלפי המלך שנתן לו המתנה, ועל זה שהוא בזה למתנת המלך כאילו אין לה ערך בעיניו. והמתנה היקרה שהעניק מלך הכבוד יתב"ש לאדם, היא הדיבור שבו יכול לפעול גדולות ונצורות כאמור. ואם ישתמש בה לדברים אסורים ומרגיזי אל, כגון לשון הרע, רכילות, נבלות הפה, שיחה בטלה, שחוק והיתול, וכדומה, הרי הוא כפוי טובה כלפיו יתב"ש, ומבזה מתנת המלך, מלכו של עולם ב"ה, ברור הדבר שגדול עונו מנשוא, ועונשו כפול בזה ובבא. וכמ"ש רז"ל שהמספר לשון הרע נגעים באים עליו, והקב"ה אומר אין אני והוא יכולים לדור בעולם (ערכין ט"ו ע"ב), והתוצאה המתחייבת מזה, מובנת מאליה. וכן אמרו ז"ל בהרבה מקומות בש"ס ובמדרשים, שלשון הרע שקול כנגד שלש עבירות החמורות, שהן ג"ע, שפ"ד, ע"ז, והרגיל בו אין לו חלק לעוה"ב (הרמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ו).
וידוע הדבר, שלשון הרע, היינו אפילו אומר אמת, שאם הוא אומר דברי שקר הרי הוא בסוג מוציא שם רע, וכן רכילות שמעביר דברים מזה לזה, שאומר לראובן כך אמר עליך שמעון או כך עשה לך, אעפ"י שאותם הדברים נכונים, כי זה גורם לשנאה ביניהם. וניבול פה, היינו שמדבר על ענינים אישיים שבין הבעל לאשתו, ואפילו על דברים שבינו לבין אשתו הוא בעצמו, אם הם דברים שאינם הכרחיים, עתיד ליתן עליהם את הדין (חגיגה ה' ע"ב, שבת ל"ג ע"א).
כל זה מדובר במי שמדבר לשון הרע על היחיד. אולם המדבר לשון הרע על עם ישראל, אין קץ לעונשו, ואין לו כפרה עולמית, וגהינם כלה ועונותיו אינם כלים, כי תולעתו לא תמות ואשו לא תכבה, ואפילו אם הם רשעים באמת ח"ו, אפילו הכי אסור לדבר עליהם לשון הרע (ראה פסחים פ"ז ע"ב).
ורבותינו חכמי המוסר כתבו שהמספר לשון הרע על חבירו מפסיד כל זכיותיו לחבירו, ומקבל כל העבירות של חבירו (חו"ה שער הכניעה סוף פ"ז), וכך הסכימו במתיבתא דרקיעא (מגיד מישרים למרן הקדוש סו"פ ויקהל). המתבונן בדברי אמת הנ"ל היורדים חדרי בטן, ישים מחסום לפיו ורסן ללשונו לבל ידבר לשון הרע על שום אדם, ולא יאבד חיי עולם בחיי שעה.
תכלית הדברים. כל מי שיש לו מוח בקודקודו, וירא וחרד לגופו מיסורים ולנשמתו מרדת שחת, יזהר מאד מאד מלשון הרע ומכל המסתעף ממנו, כי טומאתו טומאה חמורה היוצאת מגוף האדם, ומטמא הגוף והנשמה, וישמור פיו ולשונו, וכדברי המלך החסיד שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. וראה מ"ש בס"ד במערכת דלת, דיבור, ע"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
