ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בננו הבכור מתחיל כעת את שנת הלימודים בכתה א'. אך בכתתו ישנם ילדים המתנהגים שלא לפי הנורמות הרגילות אצלנו. הם מדברים מילים לא יפות, חושבים הרבה על תכניות טלוויזיה, דברים שאיננו רוצים שהוא ילמד מהם. אין אפשרות לשלוח אותו לבי"ס אחר. האם לומר לו שיזהר מחברים כאלה, האם לאפשר להם לבקר בביתנו או לומר להם שאינם רצויים, או אולי להתעלם?
תשובה:
בזמנו, היתה מחלוקת גדולה בין הפסיכולוגים החינוכיים. היו שטענו שעיקר נטיותיו של האדם באות מהתורשה. היו שטענו שהעיקר המשפיע הוא הסביבה. ולבסוף הסכימו שגם תורשה וגם סביבה מעצבות אישיותו של אדם. כלומר, חלק מהאישיות הוא מה שאדם מקבל בגֵנים מהוריו, ובנוסף, חבריו של האדם מעצבים את דרכו. גם המסילת ישרים (פרק ה') כותב שאדם צריך להתרחק מחברה רעה. ובהרחבה בדברי הרמב"ם (הלכות דעות פרק ו'): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים וכו'". אם כן, לכאורה אתם צודקים בחששות אשר הנכם מעלים, שמא ילמד בנכם מחברים לא טובים ויושפע מהם .
אולם, צריך להבחין ולהבדיל בין מצבים שונים. ההבחנה הראשונה היא: "אין דנים אפשר משאי- אפשר". כתבתם שאין באפשרותכם להעביר אותו לבי"ס אחר, אם כן, צריך למצות את הטוב שיש בביה"ס הנוכחי, ולהשתדל למנוע מבנכם את ההשפעות השליליות היכולות להיגרם כתוצאה מהחברה בה הוא נמצא. אך יש הבחנה נוספת, והיא נעוצה בשאלה, מי היא הסביבה המשפיעה על אדם, ובאיזה גיל. דבר ברור הוא, שכאשר הילד קטן וצעיר, הסביבה שלו היא בית הוריו וממנה הוא מושפע. בגיל הרך השפעת הבית עליו היא כמעט בלעדית. ככל שילד גדל כך הוא הולך ובונה לעצמו מערכת של רצונות, אשר לא תמיד תואמת את רצון הוריו. כאשר הוא מגיע לבגרות הוא עומד על דעתו, ורוב ההחלטות הנן שלו. בתורה נאמר על כך, "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". כלומר: בשלב הבגרות, מתרחש תהליך "התנתקות" של אדם מהוריו, והוא עצמאי לבנות בית עם אשתו.
אם נחזור למשפחתכם ולבנכם, המתחיל ללמוד בכתה א', ברור שהנכם צריכים ללכת עם בית הספר, כמו שהוא בנוי, ועם הנפש המיוחדת של בנכם. השתדלו להלך לפי הכלל "חנוך לנער על פי דרכו", ע"י כך תגדל ההשפעה שלכם על בנכם. אם כן, בשלב הראשון הייתי מציע לכם להאמין בכח ההשפעה שלכם על בנכם, ומתוך כך לסלק את החששות מהשפעה סביבתית גרועה. ככל שתאמינו אתם בכוחכם, כך תקטן ההשפעה הסביבתית על בנכם. הואיל ומדובר בילד רך, היסודות הטובים אשר הנכם מעניקים לו, ועוד תעניקו לו, ישתרשו בו יותר ויותר, ובכך שתאתרו את כוחותיו, "לפי דרכו", זה יתן לו קו אשר עימו יהלך, גם כאשר יגדל ויהיה עצמאי יותר. הרעיון לומר לו שיזהר מחברים לא טובים, או לא לאפשר להם לבוא אליו כדי לשחק יחד, בפועל עלול להצמיח תגובה הפוכה, מפני שדרכו של ילד לרצות קרבתם של חברים, וחבריו לכתה הם הראשונים לכך. לכן, אמירה כמו "התרחק מהם", בעת הזאת אינה "לפי דרכו", והוא עלול לעשות לכם "דוקא", ולהגביר את הקשר עם חברים כאלה. גם אם לא תתנו להם דריסת רגל בביתכם, הרי זה אקט של "לא תעשה": "אל תכנסו הביתה", "אל תתחבר עמם".
נכון יהיה מצדכם לשדר לו רצונות חיוביים, לשבח אותו על מעשים טובים, ולעודד אותו כאשר הוא נמנע מלנהוג כחבריו וכד'. כמובן, בנוסף לכל אלה, הרבו באהבה לבנכם, אהבה שאינה תלויה בדבר, ותנו בו אמון, ביושרו, במידותיו הטובות ובכוחותיו החיוביים. כל אלה יחדיו, יחברו, ויתנו לו את הכוח ללמוד ולעלות, גם כאשר יש סביבו חברה שונה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
46 - הצילו, הבן מתמרד
47 - השפעה סביבתית על הזאטוט
48 - ה(ע)נקה, עד כמה?!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
