ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המאבק שלנו על ארץ-ישראל הוא עמוק וארוך, ופרק זה שבו אנו נמצאים, הוא אחד מיני רבים בדרך הגאולה, בדרך חזרתנו הביתה, בדרך חזרתנו לעצמאותנו הרוחנית, אשר אינה אפשרית אלא בארץ-ישראל. מאז חורבן הבית השני, עם ישראל בגולה, ובעצם, רוב עם ישראל נמצא בגולה, כבר מאז חורבן בית ראשון. מאז עברו כאלפיים וחמש מאות שנה. אף-על-פי שעם ישראל מעולם לא פסק מלחלום לשוב לארץ-ישראל, והתקוה לשוב לארץ קננה בכל לב יהודי, אבל השאיפה היתה מופשטת, הכיסופים היו רוחניים, תאורתיים. קשר חי לארץ-ישראל לא היה. כעת, צריך לבנות מחדש את הקשר המציאותי, הממשי, לארץ-ישראל, לחשוף מהמעמקים את הטבע הבריא של הקשר שבין עם ישראל לארצו. חסרון הבריאות הזו, הוא שורש הבעיה. הטבע נתעוות, הרגשות כהו, ההכרות הוחשכו. נגנזה ההכרה של הערך המיוחד של אדמת הקודש הזו לנו. נתעלמה מאיתנו הידיעה כמה חשוב אוירה של ארץ-ישראל לרוחנו ולאמונתנו. נתארכה הגלות, ונוצר נתק בין ישראל לארצו; נתק כל-כך גדול, עד שכמעט נוצר סיכון שמא חס-ושלום תדעך גחלת התקוה ותאבד האפשרות לשוב.
והנה, דוקא מתוך תחושת הסכנה פן יהיה מאוחר, באה ההתעוררות, והזיק הפנימי החל לבעור. והדרך ארוכה ארוכה ומלאת מכשולים. האש הפנימית שהחלה לבעור, עדיין לא התפשטה בכל הלב הישראלי. זוהי המגמה העקרית שלנו היום: לחזור לבריאותינו הלאומית הרוחנית, לחזור לקשר הטבעי שלנו, לארץ חיינו.
להפגנות למען שלמות הארץ יש תפקיד חינוכי ערכי, והערך החינוכי הוא גם העיקר. אמנם, אנו מקוים ומאמינים שההפגנות למען ארץ-ישראל ישיגו גם תוצאות מעשיות מיידיות. הממשלה תווכח בעוצמת הציבור המתנגד לויתורים, ותהיה חייבת להתחשב בו. גם מדינות אחרות המעורבות בענינים אלו, יבינו שאי-אפשר להתעלם מעמדתו הנחרצת של ציבור גדול כל-כך בישראל.
אך המעלה העיקרית שיש להפגנות, היא מעבר להישגים המידיים. אין כאן רק ביטוי פוליטי. יש כאן ביטוי של מאויים פנימיים, ושל אמונה עמוקה. על-ידי ההפגנות מתחדשת הבריאוּת הטבעית של ישראל לאהבה את ארצו; מתגבר הרצון להכיר את ערכה של הארץ ואת מעלותיה. והקב"ה מבין ומאזין, מביט ומקשיב, לקול זעקתינו, ומקבל ברחמים וברצון את קריאתינו, וגואלינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
