ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
החסידים נדהמו מבקשת רבם וניסו לרדת לסוף דעתו. הם סברו כי רבם רוצה להפליא במעלתו של הרבי מברדיטשוב, ולהוכיח כי אין איש בעולם המסוגל ללמד עליו חוב, ולכן לא השיבו.
"נו", דחק בהם רבי ברוך, "מצפה אני לשמוע עליו דבר-מה רע!"
תמהו מאוד החסידים על רבם, אבל כשהבינו שזה רצונו האמיתי, ניסו לדלות מזיכרונם איזה דבר שלילי ששמעו אי-פעם על הרבי מברדיטשוב, אבל לא הצליחו להשביע את רצון רבם.
לאחר שעה של ניסיונות כושלים, כאשר תמיהתם של החסידים הרקיעה שחקים, הסביר רבי ברוך את פשר בקשתו המוזרה:
"דעו לכם כי מלאכי מעלה מתקנאים ברבי לוי יצחק מברדיטשוב, אשר נתקיים בו בשלמות הפסוק 'ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם'. הוא כה שלם בלימוד התורה, ביראת שמים, באהבת המצוות ובאהבת ישראל, עד שהמלאכים מתקנאים בו. כתוצאה מכך נוצר עליו קטרוג גדול ונשקפת סכנה לחייו. מוכרח אני למצוא בו איזה חיסרון כדי לצנן את קנאת המלאכים".
כאשר הבינו החסידים מה פשר רצונו התמוה של רבם, ניסו בכל מאודם למצוא איזה חוב ברבי לוי יצחק, בידיעה שבכך יצילו את חייו.
תוך כדי כך נכנס לבית המדרש סוחר אמיד, תושב מז'יבוז', שנהג לבלות את רוב זמנו במסעות בין הערים השונות לרגל עסקיו הרבים. כאשר שמע על מה משוחחים הרבי ותלמידיו ניצת אור בעיניו. הוא המתין לרגע של שתיקה ואמר:
"אני יכול לספר בגנותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב!"
כולם הפנו את מבטם לעבר הסוחר שהשמיע את דבריו בחדווה. רבי ברוך הביט בו במבט חודר ואמר: "אם כן, ספר את סיפורך!"
הסוחר החל בדבריו:
"לפני כמה שבועות הזדמנתי לברדיטשוב לרגל עסקיי. התעוררתי בשעת בוקר מאוחרת משנתי בבית המלון ופניתי לבית הכנסת של העיירה. בגלל השעה המאוחרת כל המניינים הסתיימו. לפתע ראיתי כי בפינת בית הכנסת עומד רבי לוי יצחק כשהוא שקוע כולו בתפילת שחרית. שמעתי בבירור כי הוא נמצא בברכת 'יוצר אור'. עמדתי על המפתן והתכוננתי להיכנס פנימה כדי להתפלל ביחידות. לתדהמתי ניגש אלי רבי לוי יצחק ואמר:
'מה יאמר המלאך מיכאל?! ומה יאמר המלאך גבריאל?!'
מיד לאחר מכן חזר הרבי למקומו והמשיך להתפלל כרגיל".
הסוחר התבונן בפני שומעיו והגביה את קולו:
"ובכן, מה תאמרו על התנהגותו המוזרה של רבי לוי יצחק?! מה כל זה נוגע אליי?! מה למלאכים מיכאל וגבריאל באמצע התפילה?!", אמר הסוחר בחיוך מלא בוז, "והעיקר: מאימתי מותר להפסיק בדיבור באמצע יוצר אור?!"
החסידים הביטו מופתעים בסוחר שמצא פגם של ממש ברבי לוי יצחק והיו דרוכים למוצא פיו של רבם. רבי ברוך פתח את פיו:
"בברכת 'יוצר אור', כאשר אנו מגיעים למילים 'יוצר משרתים', המלאכים מיכאל וגבריאל עומדים להמליץ טוב באותה שעה על עם ישראל. באותה שעה מצטרף אליהם רבי לוי יצחק ואף הוא מלמד זכות על בני ישראל".
הרבי הטה את ראשו לעבר הסוחר ומיקד את עיניו החודרות בעיניו:
"כאשר רבי לוי יצחק ראה שנכנסת לבית הכנסת עם תיק התפילין, כאשר בכיס מעילך נמצא כף כסף שגנבת באותו בוקר מבית מלונך, חיפש ללמד עליך זכות ולא הצליח, מפני שאתה סוחר עשיר, ואין שום סיבה בעולם שתגנוב".
רבי ברוך לא הסיר מהסוחר את עיניו והגביה את קולו:
"משום כך ניגש אליך רבי לוי יצחק! הוא ידע שאפילו המלאכים לא ימצאו עליך שום זכות ולכן קרא 'מה יאמר המלאך מיכאל?!' ו'מה יאמר המלאך גבריאל?!'"
החיוך הזחוח של הסוחר התחלף בסומק שהפך בהדרגה לחיוורון. נשימתם של החסידים נעתקה לנוכח גילוי רוח הקודש של רבי לוי יצחק ושל רבי ברוך.
כעבור רגע התרכך מבטו של רבי ברוך וגם קולו שכך:
"אם הינך חפץ בכפרה", אמר לסוחר, "עליך לשוב לברדיטשוב, להחזיר את החפץ לבעליו, לגשת לצדיק ולבקש סליחה על הזלזול בכבודו, ולהתחנן לקדוש ברוך הוא שיעזור לך לחזור בתשובה".
דברי רבי ברוך חדרו כחץ ללבו של הסוחר. הוא קם ויצא ללא אומר ודברים מבית המדרש במז'יבוז' כשפניו מועדות לברדיטשוב, ולבו נחוש לתקן את דרכיו. בסופו של דבר הסוחר חזר בתשובה שלמה, ורבי לוי יצחק מברדיטשוב ניצל מקנאת המלאכים.
במלואת מאתיים שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורם של ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
