ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הרב גלבשטיין היה דמות ייחודית ופורצת דרך, גדול בנגלה ובנסתר, היחידי בעולם שהיה גם חסידו של רבי מנחם מנדל מקוצק וגם חסידו של ה'צמח צדק' מחב"ד. כשעלה לארץ, חידש חידוש מופלג בהלכה. ישנה מצווה מדאורייתא – לשמור על המקדש. הרב גלבשטיין חידש, שגם בעת שהמקדש חרב, ישנה מצווה לשמור על הר הבית – מקום המקדש, ואפשר לקיים מצווה זו גם כששומרים מחוץ להר הבית עצמו. חידוש זה עורר פולמוס גדול בעניין, וכמה מגדולי דורו וביניהם האדר"ת, האבני נזר ועוד חלקו עליו - אם מפני שלשיטתם המצווה קיימת רק כשהמקדש בנוי ואם מפני שהשמירה היא עבודה המצריכה לבישת בגדי כהונה.
בשנת תרמא' החל הרב גלבשטיין להוציא את ספרו 'משכנות לאביר יעקב', העוסק בחידוש מצוות שמירת המקדש. הספר יצא חלקים חלקים, והנה למרבה ההפתעה בהמשך צירף הרב גלבשטיין הסכמה ייחודית לספרו, הסכמתו של מורו ורבו אדמו"ר 'הצמח צדק', שנפטר כבר בשנת... תרכו'.
הכיצד יכול צדיק שנפטר בשנת תרכו' לתת הסכמה לספר שיצא לאחר פטירתו? האם קם לתחייה?
כדי לענות על תמיהה זו, מספר הרב גלבשטיין סיפור מופלא, (מובא פה בקיצור). בשנת תרמד', בא אלי איש זקן מבני לוי, וסיפר לי שסיבת עלייתו לירושלים היא מפני שבשנת תרטז' היה בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק, והגיש לו פתקה ובה שמו ושם אימו לתפילה. למרבה הפלא, שאלו האדמו"ר – האם הוא לוי, למרות שעובדה זו לא נכתבה בפתק.
כשהשיב בחיוב, אמר לו האדמו"ר ברוח הקודש: יש לי עניין שאני יכול למסור רק בידיך, בזכות מצווה גדולה שעשית, והזהר שתאמר אותו רק לאיש שאומר אליך. בשנים תרמא'- תרמד' תהיה בירושלים, ושם תמצא אדם בשם 'משה הלל' מעיר מסויימת, שהיה אצלי בעבר, ובשנת תרמד' תכירו היטיב ותאמר לו כל מה שתשמע מפי. (הרב גלבשטיין מציין שהאיש עלה לירושלים כבר בתרמא', אך כיוון שכולם כינו את הרב גלבשטיין בכינוי אחר, לא הבין שהמדובר בו, עד שבתרמד' שמע את שמו בעלייה לתורה והבין שזה הוא).
וכאן אמר הצמח צדק, אמור לו שיחדש רזי תורה, וכשישמעו בני ישראל בקולו אז תצמח הישועה. והוא ממשיך ומפרט של רזים ועניינים, והוסיף שביום ה' טבת יבין הרב גלבשטיין כוונתי. וכשסיים הצמח צדק דבריו, הניח ידו על ראש השליח ובירכו – "שתצליח בשליחותי לעבוד עבודת הלויים בבית המקדש".
עיין הרב גלבשטיין בדברי הזקן, ומצא שהם רומזים כולם לחידושו על שמירת המקדש, שהיא כעבודת הלויים בבית המקדש. ואף מצא כתב יד שכתב כבר בשנת תרמב', ושם כתוב שהתחדשו לו עניינים בנושא זה ביום ה' טבת.
לרב גלבשטיין היה קשה להאמין לסיפור, אך הזקן קפץ ונשבע בערב יום כיפור לפני ארון הקודש, שדבריו אמת. ובנוסף, ישנה קבוצת אנשים החתומה בסוף ההסכמה, שמעידה שהם איימו על האיש באיומים שונים שיעיד רק אמת, והוא אכן העיד כך.
ובנוסף, סיפר שהצמח צדק שאלו – מהי המצווה המיוחדת שקיים? והשיב לו שהיה יהודי אחד שנקבר בקבר גדול יחד עם 120 גויים, והוא וחבריו השתדלו והוציאוהו מהקבר והביאוהו לקבר ישראל.
סיפור מדהים, המלמד על גודל מעלת שמירת ודרישת המקדש גם בדורנו, ואולי נלמד ממנו כמה תובנות עומק הקשורות לקשר המיוחד בין חברון וירושלים. הרי בסיפור זוכה הזקן להוציא יהודי מת מקבר גויים, וכל עניין הגאולה היא יציאת עם ישראל מהגלות המשולה לקבר בין הגויים.
והלא, כידוע, תחילת קניין עם ישראל בארצו התחיל בקניית אחוזת הקבר בחברון, שהופך ליסוד לחיי העם בארצו. ואף כלב בן יפונה משתטח על קבר זה, וממנו שואב את הכוח לקרוא את האמונה בחיי העם בארצו – 'עלה נעלה וירשנו אותה'!
חברון היא גם היסוד לעבודת המקדש בירושלים, שהרי דוד מתחיל למלוך בחברון, וממנה עולה וכובש את ירושלים. ואף עבודת היום בבית המקדש הייתה מתחילה בהאיר השחר, עת היה קורא הממונה – "האיר פני כל המזרח עד שבחברון", "להזכיר זכות ישני חברון".
כידוע – מערת המכפלה היא כפולה, מורכבת משתי מערות – פנימית וחיצונית או עליונה ותחתונה. הגמרא (בבא בתרא נח.) מספרת על רבי בנאה, שהיה מציין מערות, והגיע למערת אברהם אבינו וציין אותה. אך כשרמה להיכנס למערתו של אדם הראשון, יצאה בת קול ואמרה לו – "הסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל", (שהרי אדם הראשון נברא על ידי הקב"ה – בצלם אלוקים). כשאמר רבי בנאה – אני צריך לציין את המערה, אמרו לו – כמידת החיצונית כך מידת הפנימית וכו'.
למדנו מכאן, שבחיצונית קבורים האבות הקדושים, ובפנימית אדם הראשון. למדנו גם שהיה צדיק שהצליח להיכנס לחיצונית, אך לפנימית אסור להיכנס. עניין זה מזכיר מאד את בית המקדש, שגם בו יש קודש חיצוני, וקודש קודשים פנימי, שאליו לא נכנסים כל השנה. וגם הכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים, עליו לכסותו בענן הקטורת.
יש כאן אמירה – בעברית, המילה 'קודש' משמעותה 'נבדל'. חשוב שנזכור שהקדושה פורצת מתוך עולם פנימי סמוי, שאל לנו להיכנס אליו, כי בכך נחלל אותו. זהו גם הטעם למצוות שמירת המקדש. חז"ל מציינים ששמירה זו אינה מפני אויב, אלא שמירה של כבוד, המבטאת את האמירה שיש כאן עולם פנימי של קודש.
ויהי רצון, שנהיה אנשים פנימיים, אנשי קודש, ונזכה מתוך תעצומות האבות הקדושים הקבורים בחברון, לשוב ולשמור על המקדש הבנוי במהרה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











