ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הרב גלבשטיין היה דמות ייחודית ופורצת דרך, גדול בנגלה ובנסתר, היחידי בעולם שהיה גם חסידו של רבי מנחם מנדל מקוצק וגם חסידו של ה'צמח צדק' מחב"ד. כשעלה לארץ, חידש חידוש מופלג בהלכה. ישנה מצווה מדאורייתא – לשמור על המקדש. הרב גלבשטיין חידש, שגם בעת שהמקדש חרב, ישנה מצווה לשמור על הר הבית – מקום המקדש, ואפשר לקיים מצווה זו גם כששומרים מחוץ להר הבית עצמו. חידוש זה עורר פולמוס גדול בעניין, וכמה מגדולי דורו וביניהם האדר"ת, האבני נזר ועוד חלקו עליו - אם מפני שלשיטתם המצווה קיימת רק כשהמקדש בנוי ואם מפני שהשמירה היא עבודה המצריכה לבישת בגדי כהונה.
בשנת תרמא' החל הרב גלבשטיין להוציא את ספרו 'משכנות לאביר יעקב', העוסק בחידוש מצוות שמירת המקדש. הספר יצא חלקים חלקים, והנה למרבה ההפתעה בהמשך צירף הרב גלבשטיין הסכמה ייחודית לספרו, הסכמתו של מורו ורבו אדמו"ר 'הצמח צדק', שנפטר כבר בשנת... תרכו'.
הכיצד יכול צדיק שנפטר בשנת תרכו' לתת הסכמה לספר שיצא לאחר פטירתו? האם קם לתחייה?
כדי לענות על תמיהה זו, מספר הרב גלבשטיין סיפור מופלא, (מובא פה בקיצור). בשנת תרמד', בא אלי איש זקן מבני לוי, וסיפר לי שסיבת עלייתו לירושלים היא מפני שבשנת תרטז' היה בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק, והגיש לו פתקה ובה שמו ושם אימו לתפילה. למרבה הפלא, שאלו האדמו"ר – האם הוא לוי, למרות שעובדה זו לא נכתבה בפתק.
כשהשיב בחיוב, אמר לו האדמו"ר ברוח הקודש: יש לי עניין שאני יכול למסור רק בידיך, בזכות מצווה גדולה שעשית, והזהר שתאמר אותו רק לאיש שאומר אליך. בשנים תרמא'- תרמד' תהיה בירושלים, ושם תמצא אדם בשם 'משה הלל' מעיר מסויימת, שהיה אצלי בעבר, ובשנת תרמד' תכירו היטיב ותאמר לו כל מה שתשמע מפי. (הרב גלבשטיין מציין שהאיש עלה לירושלים כבר בתרמא', אך כיוון שכולם כינו את הרב גלבשטיין בכינוי אחר, לא הבין שהמדובר בו, עד שבתרמד' שמע את שמו בעלייה לתורה והבין שזה הוא).
וכאן אמר הצמח צדק, אמור לו שיחדש רזי תורה, וכשישמעו בני ישראל בקולו אז תצמח הישועה. והוא ממשיך ומפרט של רזים ועניינים, והוסיף שביום ה' טבת יבין הרב גלבשטיין כוונתי. וכשסיים הצמח צדק דבריו, הניח ידו על ראש השליח ובירכו – "שתצליח בשליחותי לעבוד עבודת הלויים בבית המקדש".
עיין הרב גלבשטיין בדברי הזקן, ומצא שהם רומזים כולם לחידושו על שמירת המקדש, שהיא כעבודת הלויים בבית המקדש. ואף מצא כתב יד שכתב כבר בשנת תרמב', ושם כתוב שהתחדשו לו עניינים בנושא זה ביום ה' טבת.
לרב גלבשטיין היה קשה להאמין לסיפור, אך הזקן קפץ ונשבע בערב יום כיפור לפני ארון הקודש, שדבריו אמת. ובנוסף, ישנה קבוצת אנשים החתומה בסוף ההסכמה, שמעידה שהם איימו על האיש באיומים שונים שיעיד רק אמת, והוא אכן העיד כך.
ובנוסף, סיפר שהצמח צדק שאלו – מהי המצווה המיוחדת שקיים? והשיב לו שהיה יהודי אחד שנקבר בקבר גדול יחד עם 120 גויים, והוא וחבריו השתדלו והוציאוהו מהקבר והביאוהו לקבר ישראל.
סיפור מדהים, המלמד על גודל מעלת שמירת ודרישת המקדש גם בדורנו, ואולי נלמד ממנו כמה תובנות עומק הקשורות לקשר המיוחד בין חברון וירושלים. הרי בסיפור זוכה הזקן להוציא יהודי מת מקבר גויים, וכל עניין הגאולה היא יציאת עם ישראל מהגלות המשולה לקבר בין הגויים.
והלא, כידוע, תחילת קניין עם ישראל בארצו התחיל בקניית אחוזת הקבר בחברון, שהופך ליסוד לחיי העם בארצו. ואף כלב בן יפונה משתטח על קבר זה, וממנו שואב את הכוח לקרוא את האמונה בחיי העם בארצו – 'עלה נעלה וירשנו אותה'!
חברון היא גם היסוד לעבודת המקדש בירושלים, שהרי דוד מתחיל למלוך בחברון, וממנה עולה וכובש את ירושלים. ואף עבודת היום בבית המקדש הייתה מתחילה בהאיר השחר, עת היה קורא הממונה – "האיר פני כל המזרח עד שבחברון", "להזכיר זכות ישני חברון".
כידוע – מערת המכפלה היא כפולה, מורכבת משתי מערות – פנימית וחיצונית או עליונה ותחתונה. הגמרא (בבא בתרא נח.) מספרת על רבי בנאה, שהיה מציין מערות, והגיע למערת אברהם אבינו וציין אותה. אך כשרמה להיכנס למערתו של אדם הראשון, יצאה בת קול ואמרה לו – "הסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל", (שהרי אדם הראשון נברא על ידי הקב"ה – בצלם אלוקים). כשאמר רבי בנאה – אני צריך לציין את המערה, אמרו לו – כמידת החיצונית כך מידת הפנימית וכו'.
למדנו מכאן, שבחיצונית קבורים האבות הקדושים, ובפנימית אדם הראשון. למדנו גם שהיה צדיק שהצליח להיכנס לחיצונית, אך לפנימית אסור להיכנס. עניין זה מזכיר מאד את בית המקדש, שגם בו יש קודש חיצוני, וקודש קודשים פנימי, שאליו לא נכנסים כל השנה. וגם הכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים, עליו לכסותו בענן הקטורת.
יש כאן אמירה – בעברית, המילה 'קודש' משמעותה 'נבדל'. חשוב שנזכור שהקדושה פורצת מתוך עולם פנימי סמוי, שאל לנו להיכנס אליו, כי בכך נחלל אותו. זהו גם הטעם למצוות שמירת המקדש. חז"ל מציינים ששמירה זו אינה מפני אויב, אלא שמירה של כבוד, המבטאת את האמירה שיש כאן עולם פנימי של קודש.
ויהי רצון, שנהיה אנשים פנימיים, אנשי קודש, ונזכה מתוך תעצומות האבות הקדושים הקבורים בחברון, לשוב ולשמור על המקדש הבנוי במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
