ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רבני יש"ע בתור שכאלה, הם הם המומחים הרוחניים לשאלת ערכה הרוחני של ארץ-ישראל עבור עם ישראל. בלי להכיר את המגמות הרוחניות של עם ישראל אי-אפשר לפתור את שאלת ארץ-ישראל פתרון משמעותי ובר קיימא. גישה פוליטית שטחית, המתעלמת משורשי הבעיה, לא תוכל להביא לפתרון. אם אמנם המטרה של כל הדיונים היא עצם הדיונים, ואין מטרה להגיע לפתרון, אין צורך להפגש עם אנשי הרוח ואנשי התורה שביש"ע. אך אם המטרה היא להגיע לפתרון ממשי ובר קיימא, יש הכרח להכיר את עומק הבעיה ושורשיה; להכיר את הקשר הרוחני הפנימי של ישראל לארצם. כל נסיון להשוות את הסכסוך הזה לסכסוכים אחרים בעולם, ולהקיש מהם, נידון לכשלון, שכן אין עם ישראל עם ככל העמים, והסכסוך שבין ישראל לעמים, אינו דומה לכל סכסוך בין עם כזה או אחר למשנהו. אין ארץ-ישראל כשאר הארצות; זו ארץ מיוחדת, שהמאבק על השליטה בה, נמשך כימי עולם. זו ארץ שעיני כל העולם נשואות אליה.
מלכי מזרח ומערב יכולים להפגש, ולדון כמה שהם רוצים על ענייני ארץ-ישראל, דבריהם לא יעלו ולא יורידו, אף מדינה בעולם לא תוכל לעצור את תהליך הגאולה של עם ישראל; אף עם בעולם לא יוכל לעכב את חזרת עם ישראל לארצו, ולירושלים עיר קודשו. לא יועילו כל הסכמים והסדרים למיניהם, לשנות את שאיפתו הרוחנית של עם ישראל. כל הסכמים המנוגדים לשאיפותיו של עם ישראל, - אין להם שום תוקף מציאותי. אי-אפשר לבטל את מתנת ד' הנצחית, הנתונה לנו מאז ומקדם, בטרם הרים יוּלָדו - "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצֹת האל" (בראשית כו ; ג).
גם אם בתוכנו ישנם אנשים שחולשה זמנית פקדה אותם, והם נותקו זמנית משורש רוּחם היהודית, והם מביטים על המציאות בצורה חיצונית ורדודה, - מה שהם מכנים "פרגמתית", - ולא משנה מי הם אלו, אפילו הם שרים, זה אינו משנה כלל, - גם הם, אין בכוחם לעצור את הרוח הגדולה הנושאת את עם ישראל לארצו; זו רוח הגאולה ההולכת ומתחזקת מיום ליום; זו רוח ד' הנושאת אותנו מארבע כנפות הארץ לארצנו: מתימן ומרוסיה, מדרום אפריקה ומדרום אמריקה. מי עיוור ולא יראה שהתופעה הזו של עליה מכל הארצות, גם אם היא באה בטפטוף איטי, וכל-שכן כשזו באה בגלים גדולים, אין זו הגירה לארץ-ישראל, זו עליה לארץ-ישראל, שהשורש שלה הוא רוחני ולא גשמי-חומרני.
אוי לו למי שיפריע להקב"ה לגאול את בניו. "אוי מי יחיה משֻׂמו אל" (במדבר כד ; כג). אילו זכה מזכיר המדינה האמריקאי, היה מבקש לשמוע מרבני יש"ע על רוחו של עם ישראל ועל שאיפותיו לארצו. ואז, היה נזהר מלעשות פעולות המעכבות את גאולתן של ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
