ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השנה שבת משפטים היא גם שבת שקלים, לכן נדון בשאלת תיקצובם של בתי הדין.
כדי להציע מהו הפתרון הנכון בימנו, יש לברר מה הייתה המציאות בימי התנ"ך ובימי חז"ל ומתוך כך נגיע גם ליישומם היום.
כמפטיר נקרא השבת את הפסוקים בתורה העוסקים בחיובו של כל יהודי להפריש תרומה של מחצית השקל. גם בהפטרה נקרא אודות השקלים שנתרמו בעידודו של יהואש מלך יהודה.
למה היו משמשים השקלים? בפרשה וגם בהפטרה מדובר על תרומות לשתי מטרות (במדבר הייתה גם מטרה שלישית חד פעמית, לצורך האדנים).
א. מימון עבודת הקרבנות.
ב. אחזקת המשכן ואחר כך המקדש - בדק הבית.
עיון בדברי חז"ל מגלה כי השקלים שימשו למטרות נוספות וז"ל הסוגיא במסכת כתובות:
"א"ר יצחק בר רדיפא א"ר אמי: מבקרי מומין שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב יהודה אמר שמואל: ת"ח המלמדין הלכות שחיטה לכהנים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב גידל אמר רב: ת"ח המלמדים הלכות קמיצה לכהנים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מגיהי ספרים שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב נחמן אמר רב: נשים האורגות בפרכות, נוטלות שכרן מתרומת הלשכה, ... ובית גרמו על מעשה לחם הפנים, ובית אבטינס על מעשה הקטרת, כולן היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה! .... ת"ר: נשים המגדלות בניהן לפרה (אדומה), היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה" (דף קו עמוד א).
אם כך, תקציבו של בית המקדש שימש לצרכיו הציבוריים-רוחניים של העם, בין אם הם היו קשורים במישרין לעבודת המקדש ולקרבנות, או בעקיפין לשמירת רמתו הרוחנית של העם.
בסוגיא (שם) מצינו שימוש נוסף שנעשה בכספים אלה וז"ל:
"גוזרי גזירות שבירושלים, היו נוטלין שכרן תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה" (קה ע"א).
הרמב"ם מפרש את הסוגיא כמי שעוסקת במימון מערכת המשפט הפלילי (עיינו פ"ד מהלכות שקלים הל' ז).
בשולחן ערוך בעקבות בעלי התוס' פירשו זאת המחבר, הרמ"א והגר"א על כל מערכת המשפט וז"ל:
"נהגו לעשות לבית דין קופה, שפוסקין ממון לפרנסת ב"ד, ומגבין אותה בתחלת השנה או בסופה, ואין בו משום תורת שוחד ותורת אגרא, כי חובה על ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם" (חושן משפט הלכות דיינים סימן ט סע' ג).
כך חזרנו אל פרשת משפטים העוסקת ביסודות המשפט העברי.
המסקנות לימינו ממקורות אלה כפולות.
א. יש להפריד תקציבית את ה"דת" מ"המדינה". כלומר, יש צורך בשתי מערכות תקציביות:
האחת - תחת חסותו של המלך או הממשלה בימנו. מתקציב זה ימומנו צרכי הבטחון, התשתיות (למעט הדרכים אל המקדש) החקלאות המסחר והתעשיה וכו'.
השניה - תחת חסותו של הכהן הגדול, הרב הראשי (?) בימינו שתעסוק בענייני הרוח והחינוך (עיינו גם בפועלו של רבי יהושע בן גמלא בבא בתרא כא ע"א).
ב. מערכת בתי הדין לממונות הממומנת היום באמצעות אגרות, צריכה לקבל קדימות מבחינת התקציב הציבורי, כך נהג עם ישראל לדורותיו.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחיזוקו של המשפט העברי וביסוס מעמדו הציבורי, ביתר שאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
