ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מי שאינו יוצא מנקודת הנחה שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל מפני שהקב"ה נתנה לנו, מי שאינו מקבל את ההשקפה שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל למרות שלא היינו בארץ הזאת אלפיים שנה, וכי לנו אין ארץ אחרת ולארץ הזאת אין עם אחר, מי שאינו יוצא מנקודת הנחה זו - הוא בבעיה.
אדם כזה רואה את עם ישראל כעם שבא לארץ לא לו, ומפריע לעם היושב בארץ הזאת לחיות את חייו לפי דרכו. הוא רואה את עצמו חלק מעם כובש ושולט על ארץ שאינה שלו, שולט על עם אחר, ואילו את הערבים העושים פעולות טרור הוא רואה כתנועת שיחרור לאומנית. הוא מבין אותם ומרחם עליהם ומכבד אותם, והוא מלא רגשות-אשם וביקורת עצמית. וגם אם הוא אומר לעצמו 'לא היתה לנו ברירה, לא היה לנו לאן ללכת', הצטדקות זו אינה מרגיעה אותו. אין זה נימוק שמצדיק שליטה על עם אחר. תחושה של אשמה יש לו לא רק כלפי השליטה ביהודה ושומרון, אלא גם כלפי חלקי הארץ האחרים. באיזו זכות הוא יושב במקומות השייכים לערבים, בעוד שבעלי המקומות הללו הם פליטים בארצות ערב? באיזו זכות הוא יושב ביפו והפליטים של הבתים הללו גרים במחנות פליטים בעזה? באיזו זכות יושבים יהודים ברמלה, בלוד, בחיפה, בבאר-שבע ובשכונת בקעה וקטמון בירושלים, ברמת-אביב בתל-אביב, בעוד שבעלי המקומות הללו נמקים במחנות פליטים בירדן, בלבנון ובמקומות אחרים?
מי שאינו מניח שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל מסיבות אמוניות הסטוריות, הוא במצוקה מוסרית כבדה מאד, הוא מלא תחושות אשמה כלפי עצמו וכלפי עמו על מה שעם ישראל עולל ל"עם הערבי הפלסטיני". ההסברים המקובלים - "הותקפנו", "נאלצנו להתגונן", לא מצדיקים את המעשים בעבר, ועל אחת כמה וכמה שאינם מצדיקים המשך הכיבוש והשליטה ומניעת החזרה של מאות אלפי הפליטים לביתם ולנחלתם על גדות הירקון וליפו, ולכל היישובים והמקומות שבהם הם היו.
תחושת האשמה הקשה הזו של השמאל כלפי עצמו וכלפי עמו, היא הסיבה להשתלחות של הפרופסור וחבר מרעיו, על המתנחלים וילדיהם. כי לפי השקפתם, הם עצמם באמת רעים. וכאדם התולה קללתו בחבירו, הם משליכים זאת על המתנחלים, ואת נגעי עצמם הם מגלים בדבריהם על אנשי חברון. השקפת העולם שהשמאל אימץ לעצמו, שהארץ הזאת אינה שלנו, הופכת אותו לכובש, לרוצח, לאכזר. לא כן המתנחלים. הם שבו לארץ אבותם, למקומם, בזכות הצדק. אין צודק יותר מאשר הזכות ליהודים לשבת בחברון, בבית-אל, בשומרון, בנחלת אפרים בנימין ויהודה. ולכן ילדיהם אכן עדינים, אציליים, טהורים, מוסריים ובעלי מידות, אשר כל רואיהם יכירום כי זרע ברך ד' המה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
