ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- מלוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במבט ראשון טענות אלו נראות כמידת חסידות וזהירות מהודרת, שהרי למה לתת יד לפושעים? אך באמת לא מידת חסידות היא זו, אלא שטות וחטא. על חסידים שוטים שטחיים כאלה מדבר הרמח"ל במסילת-ישרים פרק כ, והרמח"ל אומר שאין לדון דברי החסידות על מראיהן הראשון, אלא צריך לעיין ולהתבונן עד היכן תולדות המעשה מגיעות. כי לפעמים המעשה בעצמו יֵרָאה טוב, ולפי שהתולדות רעות יתחייב להניחו, ואם יעשה אותו יהיה חוטא ולא חסיד. כך, למשל, גדליה בן אחיקם, שעמד בראש שארית הפליטה בירושלים לאחר חורבן בית ראשון, ומפני רוב חסידותו לא רצה לקבל לשון-הרע ולא רצה להאמין למה שאמרו לו, שזוממין להרגו ולהרוס את שארית הפליטה. וכאשר אמר יוחנן בן קרח לגדליהו שמלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה להכותו נפש, לא האמין, ואמר ליוחנן: שקר אתה דובר! ולא הרשה להרוג את ישמעאל. ולבסוף, מזה שלא קיבל לשון-הרע יצא שבאו ישמעאל ואנשיו והרגו את גדליה, ונפזרו ישראל וכבתה גחלתן. וכבר ייחס הכתוב אל גדליה הריגת האנשים, כאילו גדליה הרגם, שכן נאמר בפסוק (ירמיה מא ; ט): "את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו", ואומר רש"י במקום: וכי גדליהו הכה, והלא ישמעאל הרגם, אלא כיון שהיה לו לחוש לעצת יוחנן ולא חש, כאילו נהרגו על-ידו.
צדיקות שלא במקומה הביאה אסון נורא. וגם בית שני חרב בגלל מעשה חסידות כביכול. כמו שמבואר בגמרא (גיטין נה:) במעשה של בר קמצא, שהמלכות שלחה להקריב קרבן במקדש לבחון את ישראל אם הם מורדים, והשליח הטיל מום בקרבן. רצו חכמים להקריב בכל זאת, משום הסכנה. אמר רבי זכריה בן אבקולס: יאמרו בעלי מומין קרבין. רצו להרוג את השליח שלא ילשין למלכות. אמר רבי זכריה בן אבקולס: יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג. ר' זכריה היה צדיק ונזהר מלעשות מעשה לא נכון, והתוצאה היתה שחרב הבית. אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של זכריה בן אבוקלס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגלתנו לבין האומות. הרי לך, אומר המסילת-ישרים, שאין לדון בחסידות המעשה באשר הוא שם לבדו, אך צריך לפנות כה וכה לכל הצדדים שיכול שכל האדם לראות, עד שידון באמת איזה יכשר יותר, העשייה או הפרישה. עד כאן דבריו.
וכן לעניינינו, במבט ראשון נראה שאי-אפשר להצביע למען מועמד עוזב תורה, אף-על-פי שהוא עדיף על חברו, אבל מה תהיה התוצאה מכך? שייבחר המועמד הגרוע יותר והוא יפגע בתורה ובארץ-ישראל, ויתחבר לערבים ויסכן את עם ישראל? על-כן מידת החסידות הנכונה היא להצביע בעד הרע במיעוטו, ולא לתת לרע יותר גרוע להצליח בעזרת נכרים שונאי ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
