ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"לך לשלום", אמר לו המגיד, "והשידוך הראשון שיציעו לפניך - תסכים לקבלו!"
הלך הבחור לדרכו והגיע למלון באחד הכפרים. היו שם אנשים ריקים ופוחזים שאכלו ושתו לשוכרה ודיברו דברי שחוק וליצנות. הבחור התיישב ליד התנור החם שעמד בפינה כדי להתחמם. האנשים הבחינו בו ושאלו מנין הגיע ולאן מועדות פניו. סיפר להם הבחור כי הוא חוזר כעת מחצרו של הרבי הקדוש ממזריטש.
אחד מהם שאל: "מה ביקשת מהרבי, ומה הוא השיב לך?"
"ביקשתי שיברך אותי כי אמצא את זיווגי", ענה הבחור בתמימות, "והרבי אמר לי שאסכים לשידוך הראשון שיציעו לי".
אחד הלצים קפץ על המציאה: "יש לי בשבילך שידוך מצוין! יש לי אחות צעירה, ויש לה מאה רובל. היא נמצאת פה עכשיו. אם תרצה - נעשה תקיעת כף!"
אותו לץ הצביע על בחורה שלא היתה באמת אחותו, אלא בתו של בעל האכסניה, שנעדר באותה שעה מביתו. הבחור השיב מיד שהוא מסכים להצעה.
הלצים מזגו מיד יין ושאר מיני שיכר וכיבדו את האורח לשמחת "ארוסיו", בעודם מצחקקים ביניהם בלחש לבל יבחין בתרמיתם. כטוב לבו ביין, הציע אחד מבני החבורה: "אולי נקיים כעת גם את הנישואין והחופה?"
"אבל אין כאן מישהו שיודע לכתוב כתובה ולסדר קידושין!" היקשה חברו.
הבחור ענה שהוא יודע בעצמו לכתוב כתובה ולסדר קידושין. הלצים לא חיכו רגע אחד נוסף. הם לקחו טלית ופרשו אותה כחופה. החסיד כתב את כתובתו, ולאחר מכן קידש את הבחורה כדת משה וישראל.
לאחר החופה החלו הלצים להתל בחסיד ולמשוך את כובעו, אחד מכאן והשני מהצד ההפוך, ואם לא די בכך, החלו להכותו. החסיד ראה כי כלתה אליו הרעה והלך ללון בבית אחד הנוכרים שבכפר.
בבוקר השכים החסיד ועמד במרחק מה מפתח בית המלון, מחשש פן יכוהו שוב אותם פוחזים. בתוך כך שמע שהמשרת אומר: "הנה, בעל הבית הגיע".
הוא ניגש אל בעל הבית ואמר: "שלום עליכם, חותני היקר!"
"מי הוא זה?", שאל בעל הבית את בתו בהשתאות.
"האיש הזה היה לנו אמש לשחוק ושעשועים", הסבירה הבת, "ועשינו איתו אתמול חופה וקידושין בצחוק".
בעל הבית הרצין. הוא ידע שהקידושין עלולים לחול גם כך, והחל לחקור את בתו כיצד היה המעשה. היא סיפרה לו מה אירע בדיוק. האב נתמלא חימה על החסיד: "טיפש! מה פתאום קידשת בחורה צעירה? האם לא הבנת שהלצים הללו היתלו בך?!" מרוב כעסו ניגש אל החסיד וסטר על לחיו.
לאחר רגע, כאשר הבין האב לאיזה עסק ביש נקלע, העדיף לפנות אל החסיד בשפה רכה: "שמע נא. קח עשרים רובל ותן גט לבתי".
"אומר לכבודו את האמת" אמר החסיד, "הרבי ממזריטש ציווה עליי להסכים לשידוך הראשון שיציעו לי וכך עשיתי. האנשים הללו חשבו שמדובר בנישואי צחוק, אבל אני עשיתי הכול באמת. אם כבודו לא מסכים לשידוך, ניסע שנינו לרבי ונשאל את פיו!"
לא נותרה ברירה לאב והוא נסע עם החסיד למזריטש. כאשר הגיעו לרבי, קבל האב בפניו:
"כאשר לא הייתי בביתי, הגיע הבחור העני הזה והאמין לאיש ריק ופוחז כי בתי היא אחותו, וכך קידש אותה. עתה אני מוכן לתת לו מאה רובל, ובלבד שייתן גט לבתי".
אמר לו הרבי: "הנח לי לדבר על כך עם החסיד, ותבוא אלי בעוד מספר שעות".
כשחזר האב, אמר לו הרבי: "דיברתי עם החסיד והוא מסכים לתת לבתך גט, בתנאי שתתן לו אלף רובל".
הרבי הבחין בפניו הנדהמות של האב והמשיך בדבריו: "אני מוכן להציע שידוך אחר טוב והגון לבתך, חתן ירא שמים שיש לו גם כן אלף רובל. באופן הזה לא תפסיד מאומה..."
כאשר שמע האיש את הצעתו של הרבי רווח לו והוא אמר: "מוכן אני לציית לכל דברי הרבי!"
"דע לך", אמר הרבי, "כי החסיד הזה שקידש את בתך שלא בנוכחותך הוא ממשפחה מיוחסת בישראל, והוא מושלם בכל המעלות, פרט לדבר אחד: הפרוטה לא מצויה בכיסו. אבל כעת, ברוך השם, יש לו אלף רובל... ולכן הדבר הטוב ביותר עבורך הוא להשתדך עמו. אני אומר לך שזהו זיווג משמיים. סעו לשלום לביתכם!"
האיש ציית לדברי הרבי ונסע עם חתנו בשמחה לביתו. בני הזוג בנו בית לתפארה והצליחו מאוד בחייהם.
יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
