ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בני ישראל חיים בארץ גושן הפורייה, רבים מאוד ומצליחים מאוד. יוסף זוכה לראות את ניניו על ברכיו ומבטיח לאחיו ולצאצאיהם שיום אחד הם יעזבו את מצרים ומבקש מהם להישבע שיעלו את עצמותיו איתם ויקברו אותם בארץ ישראל. בסיפור הפרשה הזה אין שום רמז לאסון שעתיד ליפול על משפחת יעקב לדורותיה. עבודת פרך, ייאוש ושעבוד אינסופי, לכאורה, לפרעה "אשר לא ידע את יוסף" ממתינים להם מעבר לפינה בסיפור האנושי הזה.
על אף שהמדרש מנסה לשים דברי נבואה גם במחשבות וגם באמירות של יעקב ויוסף, פשטות פסוקי הפרשה לא מתייחסים לנפילה המתקרבת שממתינה למשפחת יעקב. התורה לא מרשה לנו להציץ מעבר לפינה ולראות מה צופן העתיד לעם היהודי. נצטרך להמתין לפרשת השבוע הבא כדי לשמוע על הקשיים שמחכים להם.
בהיסטוריה היהודית התרחיש הזה חזר על עצמו לעתים קרובות. האם יהדות ספרד בתור הזהב שלה אפילו שיערה שממתינים לצאצאיה בשנת ה'רנ"ב (1492) גירוש והמרה דת כפויה? האם יהדות פולין, שהוזמנה לשם לפני 800 שנה וקיבלה אוטונומיה ושלטון עצמי ממלכי פולין באותה עת אפילו דמיינה אז את הפוגרום הרצחני של פרעות ת"ח-ת"ט 400 שנה אחר כך, או את האנטישמיות באותה הארץ בשנים שהובילו למלחמת העולם השנייה? כלום יהודי גרמניה, שראו את עצמם כגרמנים הטובים ביותר, חשבו שהיטלר יקום וימחק בעשור אחד את כל מה שהם חשבו שהשיגו במאות שנים? התשובה לכל השאלות האלה היא "לא!" מהדהד. איש לא יכול היה לראות מה מחכה לו מעבר לפינה ההיסטורית.
בשנת ה'תרצ"ח (1938), כשפורסם "הספר הלבן" הבריטי בעניין המנדט בפלשתינה דאז, מי שיער בנפשו שרק עשר שנים אחר-כך תקום מדינה יהודית עצמאית ותתקיים בהצלחה? ומה נאמר על עתידם של יהודי אמריקה החיים בנוחות, בנועם ובשאננות ב"ארץ הזהב" היום?
אינני מוכן להסתכן בתחזיות. למעשה, האופי הבלתי צפוי של האירועים בחיי האנושות כבר אמור לגרום לכולנו לנקוט משנה זהירות בהכרזות נחרצות בדבר מה שצופן העתיד. לפי שעה אין לנו פריסקופ קסמים שמאפשר לנו להציץ מעבר לפינה ולזהות אירועים עתידיים בחיינו או בחיי האומה. השפל הכלכלי הנוכחי שם ללעג את כל תכנוני ההשקעות לטווח הרחוק של המומחים, לכאורה. החיים תמיד לועגים לתוכניות ולוודאויות שלנו.
היהדות מלאה אופטימיות ותקווה. בסופו של דבר הכול עוד יסתדר, גם אם לא מסופר לנו איך בדיוק זה יקרה. העם היהודי יצא ממצרים, התאושש מהגירוש ספרד. פולין וגרמניה הפכו לבעלות בריתנו, על פניו, והמדינה היהודית בארץ ישראל מתקיימת בהצלחה לא מועטה. המפלצת הסובייטית קרסה מכובד משקלה ומאכזריותה, ומיליוני יהודים סובייטים חופשיים להיות שוב יהודים. איש לא צפה את כל האירועים האלה בברור, ולמעשה, מעטים העזו לקוות שהם יהפכו אי-פעם למציאות.
אנחנו לא יודעים וגם לא יכולים לדעת מה ממתין לנו מעבר לפינה. ייתכן שזה טוב או אפילו טוב יותר ממה שאנחנו מעזים לקוות ולייחל. יש גם סיכוי שדברים אחרים, פחות נעימים, יתרחשו. לפיכך כל מה שנותר לנו הוא להתמודד עם ההווה כמיטב יכולתנו ותבונתנו. העתיד טרם הגיע, ולכן אנחנו צריכים להתמודד עם מה שניצב לפנינו כעת, ובמקביל להוסיף להפיק לקחים ממה שקרה לנו בעבר.
יעקב אמר לנכדיו "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי". הברכה הזאת תקפה לגבי כולנו גם היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
