ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הוא נהג בדרך זו גם בשבתות וימים טובים. בליל שבת, כשלא יכול היה ללמוד לאור הנר, חזר על לימודו בעל פה. גם בליל פסח, לאחר שסיים את עריכת הסדר, ישב ועסק בתורה עד אור הבוקר.
אור הנר שבקע מחלונו של רבי שמואל אליעזר בכל הלילות בישר ליהודי העיירה כי רבם רכון על משמרתו והדבר הקרין להם יראת שמיים והעניק להם תחושת ביטחון.
רק בלילה אחד בשנה נמנע רבי שמואל אליעזר מלעסוק בתורה. היה זה בליל מיתתו של אותו האיש, ליל חג המולד הקרוי 'ניטל'. על פי הסוד, כוחות הטומאה מתגברים ביותר באותו לילה והם עלולים לינוק מהקדושה, וכדי שלא לאפשר להם זאת, נכון שלא ללמוד אז תורה. באותו לילה נהג הרב לחשב את הכנסותיו השנתיות, כדי לדעת כמה מעשרות עליו להפריש לעניים המתדפקים על דלתו מדי יום ביומו.
בעיירתו של הרב, אוסטראה, התגורר ליד כיכר השוק גוי בשם ולדימיר. הוא היה שונא יהודים וכל מגמתו הייתה לראות במפלתם ובפרט במפלת רבם המהרש"א.
הוא עשה בעבר כמה ניסיונות לפגוע ביהודי העיירה. כך למשל ניסה באחד הלילות להעביר את בהמותיו של שכנו הנוצרי לחצר בית המדרש הגדול כדי לגרום לעלילה ולרדיפות אחרי היהודים. שוטרי הלילה של הרוזן נדהמו לראות עדר פרות צועדות ברחובות אוסטראה הישנים ומיהרו לעצור את הגנב. ולדימיר נחבש בבית האסורים ולא הועילו כל תחנוניו. רק התערבות חבריו המקורבים לשלטון חילצה אותו ממאסר ממושך. בנוסף למקרה זה נמצאו אצלו תכשיטים וחפצים יקרי ערך שנעלמו מתושבי העיירה הנוצרים. הסתבר בחקירה שהיה בכוונתו לשותלם בבתי היהודים כדי להעליל עליהם. גם מזימה זו סוכלה והדבר נרשם בפנקסו של מפקד המשמר.
שנאתו של ולדימיר ליהודים הלכה וגברה. הוא חש כי כישלונותיו נובעים מכוחו הרוחני של רב היהודים שלא פוסק מלימודו אפילו לרגע. מדי פעם רחרח סביב חלונו כשמוחו מנסה לרקוח איזו עלילה.
פעם, בליל חג המולד, עבר ולדימיר ליד חלונו של רבי שמואל אליעזר והבחין בכך שהרב אינו שקוד על ספריו כרגיל, אלא עוסק בניירותיו. הוא הרהר בדבר והבין כי הרב נוהג כך, כמו רבים מבני ישראל, בגלל שלילה זה מקודש לנוצרים.
במהלך אותה שנה נוצרית התרקם במוחו רעיון, ולקראת סופה צעד לעבר בית השלטון כדי להעיד כי רבם של היהודים אינו לומד תורה בליל חג המולד, בניגוד להרגלו בכל ימות השנה, מפני שהוא מחשיב לילה זה כטמא. השוטרים עקבו אחרי המהרש"א במשך כמה לילות וראו כי אכן הוא לומד תורה ללא הפסק מדי לילה.
בליל חג המולד יצאה פלוגת שוטרים לביתו של הרב בהנחייתו של ולדימיר. באותה עת ישב רבי שמואל אליעזר על שולחנו וחישב את מעשרותיו כמדי שנה. אחד הספרים שהיה מונח בספרייתו הגדולה נחת לפתע ארצה והשמיע קול חבטה. הרב מיהר לעבר הספר, גחן לעברו, הרימו, נשקו והחזירו בחרדת קודש למדף הספרים. לאחר כמה דקות נשנה הדבר. אותו ספר צנח ממדף הספרים ארצה והרב שוב מיהר לעברו כדי להשיבו למקומו.
כאשר אירע הדבר בשלישית, הרב השתאה ביותר והחליט לראות מה כתוב בספר הנופל שוב ושוב. הוא הבין שחייבת להיות כאן איזו כוונה שמימית, ולכן פתח את הספר בסקרנות והחל לעיין בו.
באותו רגע נפרצה דלת ביתו וקבוצת שוטרים חדרה לחדרו. השוטרים נבוכו למראה הרב העסוק בלימודו כמו בשאר ימות השנה. הם התנצלו, נרתעו לאחור וסגרו את הדלת. לאחר מכן החלו להפליא את מכותיהם בולדימיר, שהעז להטרידם שוב בעלילת שווא על היהודים, והפעם השליכו אותו למאסר ממושך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
