ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
במילים: "שלום, אני מדברת עם בעלת-הבית?", נפתחת שיחת טלפון מוכרת כמעט מידי ערב, בה רוצה טלפנית מנוסה לפרוס בפנינו את צרותיה של משפחה שנקלעה לקשיים, נפלאותיו של ארגון חסד מפורסם, או הצעת שותפות בהפצת התורה של ישיבה מסוימת - בכדי לזכותנו במצוות הצדקה.פניות נוספות רבות מתדפקות על דלתנו - ממש, מגיעות אלינו בבית-הכנסת, ובהליכתנו ברחוב. לאיזה מן הפניות עלינו להיענות? ומהו סדר העדיפויות הרצוי ביניהן? על סדרי עדיפויות במתן צדקה תעסוק הקומה התורנית השבוע.
בדרך כלל - תורה קודמת לעניים!
הרב שלמה שושן שליט"א - ראש הישיבה הגבוהה-הסדר בית-שאן
בימינו ב"ה, כמעט לא מצוי שלעניים אין מה לאכול, ולכן רק במקרים של מחלות מסוכנות וכו' - יש להקדים צדקה לעניים. אך אם מדובר על דאגה לרווחתו של העני ולא ממש לקיומו - כיון שאין בכך פיקוח נפש מצוות תלמוד תורה קודמת ויש לתת צדקה למוסדות תורה
מצות הצדקה - מצוה גדולה מאוד, והיא בכלל גמילות חסדים, שהיא אחד מהעמודים שעליהם העולם עומד, והיא מקיימת גם את שני העמודים האחרים עליהם העולם עומד - תורה ועבודה שבלב זו תפילה, שהרי ללא הצדקה הניתנת למוסדות תורה ובתי כנסת יהיה קשה לקיימם.
ב"ה אנו זוכים לראות בפריחה גדולה של מוסדות תורה רבים בכל רחבי הארץ, ומאידך לצערנו יש גם עליה במשפחות שנקלעות למצוקה כלכלית קשה ונזקקות לעזרה, או חלילה לבעיות רפואיות דחופות המחייבות סיוע בריפוי וכו' - וצריכים להחליט למי לתת או איך לחלק את הצדקה.
בפוסקים מובאות דעות שונות בקשר לסדר העדיפויות בנתינת הצדקה (בבא בתרא ט' תוד"ה שנאמר, בית-יוסף יו"ד רמ"ט, ערוך השולחן יו"ד רמ"ט), יש מעלה גדולה בבניית בית כנסת לציבור וסיוע לאחזקתו, ומאידך יש מעלה גדולה בקיום בית מדרש ללימוד תורה, גם יש דחיפות לסייע לחולים עניים שהרי זה פיקוח נפש.
הדעה המקובלת בפוסקים היא, שאם יש עניים רעבים ממש, והצדקה נועדה להצילם מסכנת נפשות או מחלות - ודאי שהם קודמים לכל, שהרי יש כאן חשש פיקוח נפש. בימינו ב"ה, כמעט לא מצוי שלעניים אין מה לאכול, ולכן רק במקרים של מחלות מסוכנות וכו' - יש להקדים צדקה לעניים.
אך אם מדובר על דאגה לרווחתו של העני ולא ממש לקיומו - כיון שאין בכך פיקוח נפש מצוות תלמוד תורה קודמת ויש לתת צדקה למוסדות תורה, הקודמת גם לנתינת תרומה לרווחתו של בית הכנסת. אמנם אם אין כלל בית כנסת בעיר או אין מקווה - אז הם קודמים לתרומה למוסדות תורה, מפני שהם צורכי מצוה של רבים ומניעת איסורים חמורים, כך גם ביחס לסיוע למצוות ישוב הארץ ובעיקר ביש"ע, שזו מצוות הצלת חבלי מולדת מהסגרתם חלילה לגויים - זו מצוה עבור כלל ישראל, ובימינו גם נחשבת מצוה עוברת, וקודמת למצוות פרטיות אחרות.
מן הראוי לבדוק עד כמה שניתן, האם באמת מדובר בבקשה מוצדקת לצדקה, או שחלילה העומד לפנינו הוא מאלו שנאמר עליהם "משרבו הרמאים", נתינת צדקה בלי שום בדיקה, לא רק שיש בה חשש לחיזוק לרמאים ולריבוים, אלא שעל ידי זה לא נשאר לאדם כסף, לתת לאלו שבאמת זקוקים לצדקה - ונגרמת חלילה רעה כפולה. כמובן, יש לעשות את הבירור בדרך מכובדת ולא לפגוע חלילה במבקש. כשאי אפשר לברר - ראוי בכל זאת לתת תרומה קטנה כדי ש"אל ישוב דך נכלם" (רמב"ם הלכות מתנות עניים ז'). מובטחים אנו מחז"ל (והובאו הדברים ברמב"ם בסוף הלכות מתנות עניים), שכל מי שמהדר במצוות הצדקה מובטח לו שלא יזדקקו, לא הוא ולא בניו - לצדקה, ויזכה לברכה עד בלי די.
בישיבה הגבוהה-הסדר בבית שאן, זכינו ב"ה לחנוך את בית המדרש חדש, הודות להרבה שותפים למצוה. הישיבה זוכה ב"ה להרבות תורה, ולפעול פעולות של חסד ולקיים הלכה למעשה את החזון של "תורה שיש עמה גמילות חסדים".
רק לארגוני צדקה!
הרב שלמה אישון שליט"א - רב מזרח רעננה וראש מכון "כתר" לכלכלה על-פי התורה
מפורש בתורה שמצוות צדקה היא לעניים , על-כן ודאי שמבחינת סדר העדיפויות יש קודם כל לתת צדקה לעניים. בכלל עניים נחשבים גם אלו הנדרשים להוציא סכומים גדולים, מעבר ליכולתם, לצורך טיפולים רפואיים הכרחיים אשר אינם ממומנים על ידי קופות החולים, והתמיכה באלו קודמת לתמיכה במוסדות תורה או בגופים העוסקים במצוות אחרות.
אכן, יש צורך לברר אודות מצבם של הפונים לצדקה, משום שלצערנו, רבים מהם אינם בגדר עניים. אמנם אין זה מעשי לברר על כל מי שמחזר על הפתחים, ולכן יש להעדיף לתרום לגופים התומכים בעניים, אשר מופעלים על-ידי אנשים יראי שמים הבודקים היטב את הפונים אליהם. באופן זה מרווחים גם קיום מצוות צדקה בצורה מהודרת משום שהנותן אינו יודע למי נותן, והמקבל אינו יודע ממי מקבל.
מכאן שאם מגיע אדם המבקש צדקה, ולא ניתן לבדוק היטב את מצבו, יש לתת לו רק "מתנה מועטת" שהוא סכום כסף קטן ביותר. כמו כן ניתן לתת לו אוכל בלא בדיקה, ואם רוצה לתת יותר עליו לבדוק היטב לפני שנותן.
כאמור, התמיכה בעניים קודמת לתמיכה במוסדות תורה. אמנם דרשו חז"ל על הפסוק "עשר תעשר" - מכאן רמז להפריש אחד מעשרה לעמלי תורה (תנחומא ראה), כמו כן מצאנו בדברי חז"ל את האפשרות לעשות הסכם יששכר וזבולון על פיה התומך כספית בלומדי תורה מקבל בתמורה חלק משכר לימוד התורה, אך כל אלו הם בגדר מצוה נוספת ואין זו מצוות צדקה (אגרות משה ד, ל"ז).
אמנם אם תומך בתלמידי חכמים עניים מקיים הן מצוות צדקה והן שותפות בלימוד תורה , אך זה כאמור רק כשמדובר בתלמידי חכמים עניים, דהיינו שאין להם את המינימום הדרוש לפרנסתם. ונראה שתלמידים בישיבות הנתמכים על ידי הוריהם, אינם בגדר של עניים, ולכן בתמיכה בהם יש ערך של שותפות בלימוד תורה אך אין זו מצוות צדקה (ואמנם ודאי שההורים התומכים בהם מקיימים מצוות צדקה).
אכן, אם מדובר בישיבה המצויה בקשיים, ושבלא התמיכה בה עלולה חלילה להסגר, והרמ"ים ואנשי הצוות יאבדו את פרנסתם, הרי שהתמיכה בה תחשב כמצוות צדקה מהודרת (עיין רמב"ם הלכות מתנות עניים י, ו), בנוסף לשותפות במצוות לימוד התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
