ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
במילים: "שלום, אני מדברת עם בעלת-הבית?", נפתחת שיחת טלפון מוכרת כמעט מידי ערב, בה רוצה טלפנית מנוסה לפרוס בפנינו את צרותיה של משפחה שנקלעה לקשיים, נפלאותיו של ארגון חסד מפורסם, או הצעת שותפות בהפצת התורה של ישיבה מסוימת - בכדי לזכותנו במצוות הצדקה.פניות נוספות רבות מתדפקות על דלתנו - ממש, מגיעות אלינו בבית-הכנסת, ובהליכתנו ברחוב. לאיזה מן הפניות עלינו להיענות? ומהו סדר העדיפויות הרצוי ביניהן? על סדרי עדיפויות במתן צדקה תעסוק הקומה התורנית השבוע.
בדרך כלל - תורה קודמת לעניים!
הרב שלמה שושן שליט"א - ראש הישיבה הגבוהה-הסדר בית-שאן
בימינו ב"ה, כמעט לא מצוי שלעניים אין מה לאכול, ולכן רק במקרים של מחלות מסוכנות וכו' - יש להקדים צדקה לעניים. אך אם מדובר על דאגה לרווחתו של העני ולא ממש לקיומו - כיון שאין בכך פיקוח נפש מצוות תלמוד תורה קודמת ויש לתת צדקה למוסדות תורה
מצות הצדקה - מצוה גדולה מאוד, והיא בכלל גמילות חסדים, שהיא אחד מהעמודים שעליהם העולם עומד, והיא מקיימת גם את שני העמודים האחרים עליהם העולם עומד - תורה ועבודה שבלב זו תפילה, שהרי ללא הצדקה הניתנת למוסדות תורה ובתי כנסת יהיה קשה לקיימם.
ב"ה אנו זוכים לראות בפריחה גדולה של מוסדות תורה רבים בכל רחבי הארץ, ומאידך לצערנו יש גם עליה במשפחות שנקלעות למצוקה כלכלית קשה ונזקקות לעזרה, או חלילה לבעיות רפואיות דחופות המחייבות סיוע בריפוי וכו' - וצריכים להחליט למי לתת או איך לחלק את הצדקה.
בפוסקים מובאות דעות שונות בקשר לסדר העדיפויות בנתינת הצדקה (בבא בתרא ט' תוד"ה שנאמר, בית-יוסף יו"ד רמ"ט, ערוך השולחן יו"ד רמ"ט), יש מעלה גדולה בבניית בית כנסת לציבור וסיוע לאחזקתו, ומאידך יש מעלה גדולה בקיום בית מדרש ללימוד תורה, גם יש דחיפות לסייע לחולים עניים שהרי זה פיקוח נפש.
הדעה המקובלת בפוסקים היא, שאם יש עניים רעבים ממש, והצדקה נועדה להצילם מסכנת נפשות או מחלות - ודאי שהם קודמים לכל, שהרי יש כאן חשש פיקוח נפש. בימינו ב"ה, כמעט לא מצוי שלעניים אין מה לאכול, ולכן רק במקרים של מחלות מסוכנות וכו' - יש להקדים צדקה לעניים.
אך אם מדובר על דאגה לרווחתו של העני ולא ממש לקיומו - כיון שאין בכך פיקוח נפש מצוות תלמוד תורה קודמת ויש לתת צדקה למוסדות תורה, הקודמת גם לנתינת תרומה לרווחתו של בית הכנסת. אמנם אם אין כלל בית כנסת בעיר או אין מקווה - אז הם קודמים לתרומה למוסדות תורה, מפני שהם צורכי מצוה של רבים ומניעת איסורים חמורים, כך גם ביחס לסיוע למצוות ישוב הארץ ובעיקר ביש"ע, שזו מצוות הצלת חבלי מולדת מהסגרתם חלילה לגויים - זו מצוה עבור כלל ישראל, ובימינו גם נחשבת מצוה עוברת, וקודמת למצוות פרטיות אחרות.
מן הראוי לבדוק עד כמה שניתן, האם באמת מדובר בבקשה מוצדקת לצדקה, או שחלילה העומד לפנינו הוא מאלו שנאמר עליהם "משרבו הרמאים", נתינת צדקה בלי שום בדיקה, לא רק שיש בה חשש לחיזוק לרמאים ולריבוים, אלא שעל ידי זה לא נשאר לאדם כסף, לתת לאלו שבאמת זקוקים לצדקה - ונגרמת חלילה רעה כפולה. כמובן, יש לעשות את הבירור בדרך מכובדת ולא לפגוע חלילה במבקש. כשאי אפשר לברר - ראוי בכל זאת לתת תרומה קטנה כדי ש"אל ישוב דך נכלם" (רמב"ם הלכות מתנות עניים ז'). מובטחים אנו מחז"ל (והובאו הדברים ברמב"ם בסוף הלכות מתנות עניים), שכל מי שמהדר במצוות הצדקה מובטח לו שלא יזדקקו, לא הוא ולא בניו - לצדקה, ויזכה לברכה עד בלי די.
בישיבה הגבוהה-הסדר בבית שאן, זכינו ב"ה לחנוך את בית המדרש חדש, הודות להרבה שותפים למצוה. הישיבה זוכה ב"ה להרבות תורה, ולפעול פעולות של חסד ולקיים הלכה למעשה את החזון של "תורה שיש עמה גמילות חסדים".
רק לארגוני צדקה!
הרב שלמה אישון שליט"א - רב מזרח רעננה וראש מכון "כתר" לכלכלה על-פי התורה
מפורש בתורה שמצוות צדקה היא לעניים , על-כן ודאי שמבחינת סדר העדיפויות יש קודם כל לתת צדקה לעניים. בכלל עניים נחשבים גם אלו הנדרשים להוציא סכומים גדולים, מעבר ליכולתם, לצורך טיפולים רפואיים הכרחיים אשר אינם ממומנים על ידי קופות החולים, והתמיכה באלו קודמת לתמיכה במוסדות תורה או בגופים העוסקים במצוות אחרות.
אכן, יש צורך לברר אודות מצבם של הפונים לצדקה, משום שלצערנו, רבים מהם אינם בגדר עניים. אמנם אין זה מעשי לברר על כל מי שמחזר על הפתחים, ולכן יש להעדיף לתרום לגופים התומכים בעניים, אשר מופעלים על-ידי אנשים יראי שמים הבודקים היטב את הפונים אליהם. באופן זה מרווחים גם קיום מצוות צדקה בצורה מהודרת משום שהנותן אינו יודע למי נותן, והמקבל אינו יודע ממי מקבל.
מכאן שאם מגיע אדם המבקש צדקה, ולא ניתן לבדוק היטב את מצבו, יש לתת לו רק "מתנה מועטת" שהוא סכום כסף קטן ביותר. כמו כן ניתן לתת לו אוכל בלא בדיקה, ואם רוצה לתת יותר עליו לבדוק היטב לפני שנותן.
כאמור, התמיכה בעניים קודמת לתמיכה במוסדות תורה. אמנם דרשו חז"ל על הפסוק "עשר תעשר" - מכאן רמז להפריש אחד מעשרה לעמלי תורה (תנחומא ראה), כמו כן מצאנו בדברי חז"ל את האפשרות לעשות הסכם יששכר וזבולון על פיה התומך כספית בלומדי תורה מקבל בתמורה חלק משכר לימוד התורה, אך כל אלו הם בגדר מצוה נוספת ואין זו מצוות צדקה (אגרות משה ד, ל"ז).
אמנם אם תומך בתלמידי חכמים עניים מקיים הן מצוות צדקה והן שותפות בלימוד תורה , אך זה כאמור רק כשמדובר בתלמידי חכמים עניים, דהיינו שאין להם את המינימום הדרוש לפרנסתם. ונראה שתלמידים בישיבות הנתמכים על ידי הוריהם, אינם בגדר של עניים, ולכן בתמיכה בהם יש ערך של שותפות בלימוד תורה אך אין זו מצוות צדקה (ואמנם ודאי שההורים התומכים בהם מקיימים מצוות צדקה).
אכן, אם מדובר בישיבה המצויה בקשיים, ושבלא התמיכה בה עלולה חלילה להסגר, והרמ"ים ואנשי הצוות יאבדו את פרנסתם, הרי שהתמיכה בה תחשב כמצוות צדקה מהודרת (עיין רמב"ם הלכות מתנות עניים י, ו), בנוסף לשותפות במצוות לימוד התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
