ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
ליל ט"ו בשבט. חיים לגם מהיין בהנאה מרובה. כל שבת וחג הוא שותה יין, אבל היין הזה שונה מכל היינות. גפן קטנה יש לו בחצר, והוא בוצר בכל שנה את ענביה, מפיק מהם יין, אותו הוא שותה לראשונה בט"ו בשבט.
"אה, היין שלי", מהרהר חיים, "מהאדמה שלי. בעצם, למה אני קשור כל כך דווקא לאדמתי? אולי כדאי שאברר - מה יחסי הגומלין בין אדם לאדמה במישור האישי, הלאומי והאוניברסלי"?
"אה, היין שלי", מהרהר חיים, "מהאדמה שלי. בעצם, למה אני קשור כל כך דווקא לאדמתי? אולי כדאי שאברר - מה יחסי הגומלין בין אדם לאדמה במישור האישי, הלאומי והאוניברסלי"?
ארבעה רבדים
הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
ארבעה רבדים יש בקשר בין האדם לאדמה:
הרובד הראשון - העבודה. באופן טבעי, יש לאדם צורך נפשי לעבוד את האדמה, כמו שכתוב בבריאה - "לעבדה ולשמרה". גם אם העבודה לא מניבה יבול לאדם, היא בריאות לנפשו.
הרובד השני - יצירה . כשאדם נוטע נטיעה, ורואה שהיא פורחת, עולמו נהיה יפה יותר, והוא שמח ביצירה שיצר. העולם נהיה יפה יותר, וזה מרגש אותו שיש חיים מסביבו, הוא לא חי בעולם וירטואלי אלא על הקרקע. האדם מרגיש, כביכול, שהוא קיבל חיוך מהשכינה.
הרובד השלישי - אחריות ופרנסה . אדם מתחבר לקרקע מצד הפרנסה. האדמה מקיימת את האדם, וכאן בא לידי ביטוי גם קיומו של הזולת, המשפחה והעם. האדם צריך לקחת אחריות על חייו, והאדמה היא שותפה בכירה לקיום זה. ככל שאדם לוקח על עצמו אחריות אמיתית יותר כך מעלתו משתבחת.
הרובד הרביעי - הקשר לשכינה בארץ ישראל . ארץ ישראל היא מקום השכינה והנבואה. לארץ ישראל יש נשמה יתירה, ולכן הארץ בעצמה צריכה לשבות בשביעית - "ושבתה הארץ". לארץ יש קדושה עצמית, וכאשר האדם, המשפחה והעם מתחברים לקדושת האדמה, אזי מהותם נעשית יותר אצילה, רוחנית וקדושה.
החיבור לאדמה, לסלעים, הוא חיבור לארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך מראשית השנה עד אחריתה, וההתעלות הזאת היא נפלאה מאוד.
אשרינו שזכינו לחזור לארץ ישראל. לעבוד, להתפרנס ולהתקיים בה, ונזכה בעזרת ה' גם לנבואה ולכך שעם ישראל ישלוט בכל מרחבי הארץ. כשם שאם לאדם פרטי חסרה רגל, הרי חסרה לו חלק מדמותו, כך עם ישראל כשחסר לו חלק משטחו הרי חסרה לו ההתגלות השלמה שאנו ראויים לה.
תורת ה' תמימה משיבת נפש, ארץ ישראל שלימה משיבת נפש, עם ישראל שלם משיב נפש, ונזכה בעזרת ה' לגאולה, שהיא חיבור כל השלמויות יחד.
איכות הסביבה
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת לך לך
המהפכה התעשייתית גרמה לאנושות נתק בתודעה הבריאה והפשוטה הקושרת אותנו עם אמא אדמה. לצערי, הציבור הדתי טרם תקן את העיוות שנוצר בתודעה זו, עד כדי כך שאם אנו רואים אדם שממחזר בקבוקים, אנו מתחילים לחשוד בו שהוא חזר בשאלה.
אולם יסודות איכות הסביבה לא נוצרו בבית מדרשו של השמאל החילוני אלא בתורה שבכתב ושבעל פה.
האדם נקרא אדם על שם האדמה, אשר הוא נוצר ממנה ואליה הוא שב. לפיכך, עיקר תפקידנו הוא בעצם לעבוד את האדמה - "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", לכן התפקיד של האדם בגן עדן היה "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב'). "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז').
לפיכך כשקילל ה' את האדם נתקללה גם האדמה בעבורו, אולם גם לאחר החטא התפקיד של האדם נשאר לעבוד את האדמה אשר לוקח ממנה (בראשית ג').
הרגישות הראויה של האדם לאדמה, מוצאת את ביטויה בציווי לא להשחית את העצים של האויב אפילו כתכסיס בשעת מלחמה - "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר (דברים כ').
חז"ל לומדים מכאן בנין אב ליקום כולו, שאל לו לאדם להשחית את סביבתו , ובלשון הרמב"ם (הלכות מלכים ו', י'): "ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית". קל וחומר לאדם שמשחית את האוזון או יוצר כתמי נפט באוקיינוס.
במשנה (בבא בתרא פ"ב) מפורטים גם כללי התנהגות מתאימים, שמטרתם למנוע זיהום אויר, מים וקרקע - "מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמישים אמה. אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר", הואיל והרוח נושבת ממערב.
את הצורך למחזר בקבוקים ונייר , ניתן ללמוד מהגמרא שקובעת ש"לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים לו". (יבמות י"א).
ולוואי ונזכה להחזיר עטרה ליושנה, ונעבור חלוצים לפני המחנה להרים אנחנו את הדגל של איכות הסביבה, ולמלא את ייעודנו כבני אדם להפוך את העולם לגן עדן, לעבדה ולשמרה.
קשר אדם ואדמה בפן האישי
הרב משה שחר שליט"א - ראש הישיבה הגבוהה טבריה
"וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה". האדם נוצר מן האדמה, ועל שמה הוא נקרא 'אדם', לפיכך האדם מושפע מאוד מן האדמה עליה הוא גדל ומקישורו אליה.
כאשר משה רבנו שולח את המרגלים, מצווה הוא אותם לבדוק שלושה דברים לפי הסדר:
" א) וראיתם את הארץ מה היא, ב) ואת העם היושב עליה, החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב, ג) ומה הארץ אשר הוא יושב בה, הטובה היא אם רעה...".
לכאורה, הדבר החשוב ביותר שבו המרגלים צריכים להתמקד תחילה הוא - יושבי הארץ, אך משה רבנו מלמד אותנו שיש נקודה שורשית יותר: טבע הארץ, כי "יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין" (רש"י). אופי האדמה הוא שיוצר את אופי האנשים, לכן רק אחרי שבודקים מה טבע הארץ, יש עדיין צורך לבדוק האם יושבי הארץ אכן גדלים בהתאם לטבעה, או שמא ישנו גורם מסוים שמפריע לכך. רק אחר כך יש לשוב ולבדוק האם יושבי הארץ מטפלים בה כראוי ומפיקים ממנה את מה שהיא ראויה לתת, או לא.
אנחנו, לצערנו, התרחקנו מן האדמה. רובינו דרים בבתים רבי קומות, וכמעט שאין בינינו עובדי אדמה. אפילו חלק גדול מה'חקלאים', אינם אלא מעסיקים של עובדים זרים.
שני דברים מרכזיים אנו מפסידים במצב זה:
א. אמונה. עובד האדמה 'מאמין בחי העולמים וזורע'. מרגיש וחש הוא את תלותו בחסדי שמים, לאורך כל הדרך: בגשם, בקור (לחיוב ולשלילה), בהצלחת מניעת המזיקים, בהצלחת כמות ואיכות הגידול, בשיווק ובמחיר שיקבל. אמנם חלק מן הדברים קיימים גם בענפי מסחר אחרים, אך חלקם ייחודיים לעבודת האדמה, המקשרת את האדם לבורא פרי האדמה ופרי העץ.
ב. שורשיות. עובד האדמה מחובר לקרקע, והיא משרה עליו יציבות ושורשיות, בריאות הנפש ובריאות הגוף.
השילוב של שתי התכונות האלה, יוצר אישיות בעלת עוצמה וחיות, שהרי הנטיעה בארץ ישראל מביאה לדבקות בה' , כדברי המדרש: "ר"י ב"ר סימון פתח: ... 'ובו תדבקון' - וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולידבק בשכינה... אלא: מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה שהרי נאמר 'ויטע ה' אלהים גן בעדן', אף אתם כשנכנסין לארץ לא תעסקו אלא במטע תחלה שנאמר 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם'"(ויקרא רבה כ"ה). יוצא שעל ידי נטיעה בארץ נדבקים בשכינה. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". יהי רצון שיקוים גם בנו הפסוק, במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
