ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
ליל ט"ו בשבט. חיים לגם מהיין בהנאה מרובה. כל שבת וחג הוא שותה יין, אבל היין הזה שונה מכל היינות. גפן קטנה יש לו בחצר, והוא בוצר בכל שנה את ענביה, מפיק מהם יין, אותו הוא שותה לראשונה בט"ו בשבט.
"אה, היין שלי", מהרהר חיים, "מהאדמה שלי. בעצם, למה אני קשור כל כך דווקא לאדמתי? אולי כדאי שאברר - מה יחסי הגומלין בין אדם לאדמה במישור האישי, הלאומי והאוניברסלי"?
"אה, היין שלי", מהרהר חיים, "מהאדמה שלי. בעצם, למה אני קשור כל כך דווקא לאדמתי? אולי כדאי שאברר - מה יחסי הגומלין בין אדם לאדמה במישור האישי, הלאומי והאוניברסלי"?
ארבעה רבדים
הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
ארבעה רבדים יש בקשר בין האדם לאדמה:
הרובד הראשון - העבודה. באופן טבעי, יש לאדם צורך נפשי לעבוד את האדמה, כמו שכתוב בבריאה - "לעבדה ולשמרה". גם אם העבודה לא מניבה יבול לאדם, היא בריאות לנפשו.
הרובד השני - יצירה . כשאדם נוטע נטיעה, ורואה שהיא פורחת, עולמו נהיה יפה יותר, והוא שמח ביצירה שיצר. העולם נהיה יפה יותר, וזה מרגש אותו שיש חיים מסביבו, הוא לא חי בעולם וירטואלי אלא על הקרקע. האדם מרגיש, כביכול, שהוא קיבל חיוך מהשכינה.
הרובד השלישי - אחריות ופרנסה . אדם מתחבר לקרקע מצד הפרנסה. האדמה מקיימת את האדם, וכאן בא לידי ביטוי גם קיומו של הזולת, המשפחה והעם. האדם צריך לקחת אחריות על חייו, והאדמה היא שותפה בכירה לקיום זה. ככל שאדם לוקח על עצמו אחריות אמיתית יותר כך מעלתו משתבחת.
הרובד הרביעי - הקשר לשכינה בארץ ישראל . ארץ ישראל היא מקום השכינה והנבואה. לארץ ישראל יש נשמה יתירה, ולכן הארץ בעצמה צריכה לשבות בשביעית - "ושבתה הארץ". לארץ יש קדושה עצמית, וכאשר האדם, המשפחה והעם מתחברים לקדושת האדמה, אזי מהותם נעשית יותר אצילה, רוחנית וקדושה.
החיבור לאדמה, לסלעים, הוא חיבור לארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך מראשית השנה עד אחריתה, וההתעלות הזאת היא נפלאה מאוד.
אשרינו שזכינו לחזור לארץ ישראל. לעבוד, להתפרנס ולהתקיים בה, ונזכה בעזרת ה' גם לנבואה ולכך שעם ישראל ישלוט בכל מרחבי הארץ. כשם שאם לאדם פרטי חסרה רגל, הרי חסרה לו חלק מדמותו, כך עם ישראל כשחסר לו חלק משטחו הרי חסרה לו ההתגלות השלמה שאנו ראויים לה.
תורת ה' תמימה משיבת נפש, ארץ ישראל שלימה משיבת נפש, עם ישראל שלם משיב נפש, ונזכה בעזרת ה' לגאולה, שהיא חיבור כל השלמויות יחד.
איכות הסביבה
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת לך לך
המהפכה התעשייתית גרמה לאנושות נתק בתודעה הבריאה והפשוטה הקושרת אותנו עם אמא אדמה. לצערי, הציבור הדתי טרם תקן את העיוות שנוצר בתודעה זו, עד כדי כך שאם אנו רואים אדם שממחזר בקבוקים, אנו מתחילים לחשוד בו שהוא חזר בשאלה.
אולם יסודות איכות הסביבה לא נוצרו בבית מדרשו של השמאל החילוני אלא בתורה שבכתב ושבעל פה.
האדם נקרא אדם על שם האדמה, אשר הוא נוצר ממנה ואליה הוא שב. לפיכך, עיקר תפקידנו הוא בעצם לעבוד את האדמה - "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", לכן התפקיד של האדם בגן עדן היה "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב'). "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז').
לפיכך כשקילל ה' את האדם נתקללה גם האדמה בעבורו, אולם גם לאחר החטא התפקיד של האדם נשאר לעבוד את האדמה אשר לוקח ממנה (בראשית ג').
הרגישות הראויה של האדם לאדמה, מוצאת את ביטויה בציווי לא להשחית את העצים של האויב אפילו כתכסיס בשעת מלחמה - "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר (דברים כ').
חז"ל לומדים מכאן בנין אב ליקום כולו, שאל לו לאדם להשחית את סביבתו , ובלשון הרמב"ם (הלכות מלכים ו', י'): "ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית". קל וחומר לאדם שמשחית את האוזון או יוצר כתמי נפט באוקיינוס.
במשנה (בבא בתרא פ"ב) מפורטים גם כללי התנהגות מתאימים, שמטרתם למנוע זיהום אויר, מים וקרקע - "מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמישים אמה. אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר", הואיל והרוח נושבת ממערב.
את הצורך למחזר בקבוקים ונייר , ניתן ללמוד מהגמרא שקובעת ש"לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים לו". (יבמות י"א).
ולוואי ונזכה להחזיר עטרה ליושנה, ונעבור חלוצים לפני המחנה להרים אנחנו את הדגל של איכות הסביבה, ולמלא את ייעודנו כבני אדם להפוך את העולם לגן עדן, לעבדה ולשמרה.
קשר אדם ואדמה בפן האישי
הרב משה שחר שליט"א - ראש הישיבה הגבוהה טבריה
"וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה". האדם נוצר מן האדמה, ועל שמה הוא נקרא 'אדם', לפיכך האדם מושפע מאוד מן האדמה עליה הוא גדל ומקישורו אליה.
כאשר משה רבנו שולח את המרגלים, מצווה הוא אותם לבדוק שלושה דברים לפי הסדר:
" א) וראיתם את הארץ מה היא, ב) ואת העם היושב עליה, החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב, ג) ומה הארץ אשר הוא יושב בה, הטובה היא אם רעה...".
לכאורה, הדבר החשוב ביותר שבו המרגלים צריכים להתמקד תחילה הוא - יושבי הארץ, אך משה רבנו מלמד אותנו שיש נקודה שורשית יותר: טבע הארץ, כי "יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין" (רש"י). אופי האדמה הוא שיוצר את אופי האנשים, לכן רק אחרי שבודקים מה טבע הארץ, יש עדיין צורך לבדוק האם יושבי הארץ אכן גדלים בהתאם לטבעה, או שמא ישנו גורם מסוים שמפריע לכך. רק אחר כך יש לשוב ולבדוק האם יושבי הארץ מטפלים בה כראוי ומפיקים ממנה את מה שהיא ראויה לתת, או לא.
אנחנו, לצערנו, התרחקנו מן האדמה. רובינו דרים בבתים רבי קומות, וכמעט שאין בינינו עובדי אדמה. אפילו חלק גדול מה'חקלאים', אינם אלא מעסיקים של עובדים זרים.
שני דברים מרכזיים אנו מפסידים במצב זה:
א. אמונה. עובד האדמה 'מאמין בחי העולמים וזורע'. מרגיש וחש הוא את תלותו בחסדי שמים, לאורך כל הדרך: בגשם, בקור (לחיוב ולשלילה), בהצלחת מניעת המזיקים, בהצלחת כמות ואיכות הגידול, בשיווק ובמחיר שיקבל. אמנם חלק מן הדברים קיימים גם בענפי מסחר אחרים, אך חלקם ייחודיים לעבודת האדמה, המקשרת את האדם לבורא פרי האדמה ופרי העץ.
ב. שורשיות. עובד האדמה מחובר לקרקע, והיא משרה עליו יציבות ושורשיות, בריאות הנפש ובריאות הגוף.
השילוב של שתי התכונות האלה, יוצר אישיות בעלת עוצמה וחיות, שהרי הנטיעה בארץ ישראל מביאה לדבקות בה' , כדברי המדרש: "ר"י ב"ר סימון פתח: ... 'ובו תדבקון' - וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולידבק בשכינה... אלא: מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה שהרי נאמר 'ויטע ה' אלהים גן בעדן', אף אתם כשנכנסין לארץ לא תעסקו אלא במטע תחלה שנאמר 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם'"(ויקרא רבה כ"ה). יוצא שעל ידי נטיעה בארץ נדבקים בשכינה. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". יהי רצון שיקוים גם בנו הפסוק, במהרה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









