ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- איש ואשה במגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרבה שאלות נשאל. שאלות לשוניות, שאלות פרשניות ובעיקר שאלות על הגיבורים ועל הבחירות שלהם. נבקש לעמוד במקומו של אחשוורוש, להבין מעט מה עובר עליו. נבקש להבין מה עובר על נערה יהודייה ההופכת בין לילה להיות האישה הראשונה בממלכה. נצטרף אל מרדכי, איש העקרונות ואיש הזהות, נראה אותו בשעותיו הקשות וגם בשעותיו היפות. גם על המן נשקיף, על מצוקותיו ועל חולשותיו 'כי רבות הנה'. בכל אלו נזהה תהליכים. בכל נקודת זמן במגילה תהיינה תשובות אחרות לשאלות שנשאל, ממש כמו בחיים.
לספר קראתי בשם 'דברי שלום ואמת'. המילים לקוחות מתוך אגרת אסתר והן מספרות דבר על טיבה ועל מהותה. האיגרת, שכינויה הוא גם 'אגרת הפורים הזאת השנית', חותמת תהליך מורכב שבסופו זכו ימי הפורים להיכלל בלוח המועדים העברי לדורותיו. תוכנה של האיגרת - דברי שלום ואמת - מייצג את תמצית דרכה של אסתר ובעיני משוקע בו עומק סיפורה של המגילה.
אבאר את דברי. טענתי היא כי בלבה של המגילה נוכח נושא, מעין בריח תיכון המבריח אותה מן הקצה אל הקצה. הנושא הוא מקומו של איש ומקומה של אישה. המגילה יוצאת לדרך כששלטונו של איש באישה הוא מובהק, "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן" (א כ). שלטון זה מהווה גם מדיניות מוצהרת בממלכה, "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ" (א כב). לא במקרה גם במערכת היחסים שבין מרדכי לבין אסתר בת דודו ההובלה המובהקת היא בידי מרדכי. אסתר היא לו כבת והיא עושה את מצוותו "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד" (ב י).
בחלק זה של המגילה מתייצב מרדכי לעימות חזיתי מול המן, 'איש כנגד איש'. התוצאה היא הגזירה "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" (ג יג). גזירה זו מהווה נקודת מפנה בדרך בה הוביל מרדכי את האירועים עד כה. המפתחות שוב אינם בידו ומבטו מופנה כעת אל אסתר. תחילה הוא מתייצב בעמדת המצווה, "...לְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ" (ד ח), אך מהר מאד הוא משנה את עמדתו, "וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (ד יז). מרדכי עובר, מפנה מקום לאסתר ומעתה ואילך הוא מתייצב במעגל שני, מקיים את ציווייה, מסייע מבחוץ במה שיוכל.
שרביט ההובלה עובר אל אסתר והיא יוצאת לדרך אל שעותיה הגדולות. בדרכה היא מחוללת את הבלתי יאמן ומביאה לשינוי המיוחל בגורל היהודים, אך בעיני סיפורה הגדול של המגילה הוא דווקא במה שמתרחש מאחורי הקלעים. אסתר 'מביאה את עצמה' אל תוך הארמון ויחד עמה כלי עבודה, מערכת מושגים וגם שפה חדשה. מלך שעד כה התנהל בשרירות לב, כשבעומק לבו פחד מכל הסובב אותו, יפקח את עיניו ויגלה עולם חדש שהמילה 'אמון' היא מילת מפתח בו. אסתר תקודם 'עד חצי המלכות' וגם האיש הנאמן מרדכי יקודם אל עמדת מפתח בניהול הממלכה.
דיברתי על 'דברי שלום ואמת' וכוונתי הייתה לדרכה של אסתר, דרך הנאמנות אליה היא מזמינה את המלך, השלום אותו היא מבקשת להשכין וגם אל סוג של אמת הבאה לעולם בעקבות אלו, לא לפניהם.
בשולי הלמידה נשקיף אל ההקשר ההיסטורי. הימים הם ימי כינונו של הבית השני, בית אשר הצמיח את לבה של התורה שבעל פה. השינוי אותו מציגה המגילה מייצג במידה רבה את סיפורה של תקופת המעבר מנבואה הבאה ממרומים אל האדם, אל תורת החכמים הצומחת בבתי המדרשות כשלוחה נאמנה לעולמם של אנשים. מהותית היא עד מאד העובדה שא-להים נזכר במקרא לעולם בלשון זכר, גם כאשר הוא שוכן בארץ, ובתורת החכמים העומדת בפתח ידברו בלשון נקבה על ה'שכינה' אשר תספר על מקום מפגש חדש עמו, בעומק הוויות החיים.
איש ואשה במגילת אסתר (7)
הרב שמעון קליין
2 - הקדמה
3 - בין איש לאישה במגילת אסתר
4 - איש יהודי
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
