ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- איש ואשה במגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרבה שאלות נשאל. שאלות לשוניות, שאלות פרשניות ובעיקר שאלות על הגיבורים ועל הבחירות שלהם. נבקש לעמוד במקומו של אחשוורוש, להבין מעט מה עובר עליו. נבקש להבין מה עובר על נערה יהודייה ההופכת בין לילה להיות האישה הראשונה בממלכה. נצטרף אל מרדכי, איש העקרונות ואיש הזהות, נראה אותו בשעותיו הקשות וגם בשעותיו היפות. גם על המן נשקיף, על מצוקותיו ועל חולשותיו 'כי רבות הנה'. בכל אלו נזהה תהליכים. בכל נקודת זמן במגילה תהיינה תשובות אחרות לשאלות שנשאל, ממש כמו בחיים.
לספר קראתי בשם 'דברי שלום ואמת'. המילים לקוחות מתוך אגרת אסתר והן מספרות דבר על טיבה ועל מהותה. האיגרת, שכינויה הוא גם 'אגרת הפורים הזאת השנית', חותמת תהליך מורכב שבסופו זכו ימי הפורים להיכלל בלוח המועדים העברי לדורותיו. תוכנה של האיגרת - דברי שלום ואמת - מייצג את תמצית דרכה של אסתר ובעיני משוקע בו עומק סיפורה של המגילה.
אבאר את דברי. טענתי היא כי בלבה של המגילה נוכח נושא, מעין בריח תיכון המבריח אותה מן הקצה אל הקצה. הנושא הוא מקומו של איש ומקומה של אישה. המגילה יוצאת לדרך כששלטונו של איש באישה הוא מובהק, "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן" (א כ). שלטון זה מהווה גם מדיניות מוצהרת בממלכה, "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ" (א כב). לא במקרה גם במערכת היחסים שבין מרדכי לבין אסתר בת דודו ההובלה המובהקת היא בידי מרדכי. אסתר היא לו כבת והיא עושה את מצוותו "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד" (ב י).
בחלק זה של המגילה מתייצב מרדכי לעימות חזיתי מול המן, 'איש כנגד איש'. התוצאה היא הגזירה "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" (ג יג). גזירה זו מהווה נקודת מפנה בדרך בה הוביל מרדכי את האירועים עד כה. המפתחות שוב אינם בידו ומבטו מופנה כעת אל אסתר. תחילה הוא מתייצב בעמדת המצווה, "...לְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ" (ד ח), אך מהר מאד הוא משנה את עמדתו, "וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (ד יז). מרדכי עובר, מפנה מקום לאסתר ומעתה ואילך הוא מתייצב במעגל שני, מקיים את ציווייה, מסייע מבחוץ במה שיוכל.
שרביט ההובלה עובר אל אסתר והיא יוצאת לדרך אל שעותיה הגדולות. בדרכה היא מחוללת את הבלתי יאמן ומביאה לשינוי המיוחל בגורל היהודים, אך בעיני סיפורה הגדול של המגילה הוא דווקא במה שמתרחש מאחורי הקלעים. אסתר 'מביאה את עצמה' אל תוך הארמון ויחד עמה כלי עבודה, מערכת מושגים וגם שפה חדשה. מלך שעד כה התנהל בשרירות לב, כשבעומק לבו פחד מכל הסובב אותו, יפקח את עיניו ויגלה עולם חדש שהמילה 'אמון' היא מילת מפתח בו. אסתר תקודם 'עד חצי המלכות' וגם האיש הנאמן מרדכי יקודם אל עמדת מפתח בניהול הממלכה.
דיברתי על 'דברי שלום ואמת' וכוונתי הייתה לדרכה של אסתר, דרך הנאמנות אליה היא מזמינה את המלך, השלום אותו היא מבקשת להשכין וגם אל סוג של אמת הבאה לעולם בעקבות אלו, לא לפניהם.
בשולי הלמידה נשקיף אל ההקשר ההיסטורי. הימים הם ימי כינונו של הבית השני, בית אשר הצמיח את לבה של התורה שבעל פה. השינוי אותו מציגה המגילה מייצג במידה רבה את סיפורה של תקופת המעבר מנבואה הבאה ממרומים אל האדם, אל תורת החכמים הצומחת בבתי המדרשות כשלוחה נאמנה לעולמם של אנשים. מהותית היא עד מאד העובדה שא-להים נזכר במקרא לעולם בלשון זכר, גם כאשר הוא שוכן בארץ, ובתורת החכמים העומדת בפתח ידברו בלשון נקבה על ה'שכינה' אשר תספר על מקום מפגש חדש עמו, בעומק הוויות החיים.
איש ואשה במגילת אסתר (7)
הרב שמעון קליין
2 - הקדמה
3 - בין איש לאישה במגילת אסתר
4 - איש יהודי
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
