ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרב שזורי היה המזכיר הראשון של הרבנות הראשית לישראל, ובמסגרת זו היה יד ימינו של מרן הראי"ה בפרשיות ציבוריות שונות, ובמפעלי הרבנות הראשית.
על דמותו המרשימה, בגאונות ובצדקות, נכתב לא מעט בספרים שונים. הוא היה מקורב לגדולי ישראל רבים. היה איש אמונם של אדמור"י לעלוב, ואף מקורב לחסידות חב"ד ובמיוחד לאדמו"ר הריי"צ.
אך כמובן, את רוב עיסוקו השקיע ברבנות הראשית, ודעתו בנוגע ל'מחלוקת' על הרב קוק, ברורה ופשוטה לכל בר דעת. ואכן, בכתבה שנערכה עליו בעתון 'כפר חב"ד', צויין כראוי כמה פעמים בתוך הכתבה, כי הרב שזורי היה מקורב למרן הרב קוק: "אולם את עיקר פרסומו קנה בעולם הרבנות, בכהונתו כמזכירה הראשון של הרבנות הראשית בארץ ישראל ויד ימינו של הרב הראשי, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל". בגוף כתבה זו תוארו קשריו של הרב שזורי עם חסידות חב"ד, וביחוד עם הריי"צ. התגלית של הכתבה הייתה מכתב שכתב הרב שזורי, ובו מדובר על רצונו של הרבי הריי"צ לעלות ארצה, וחלקו של הרב שזורי בכך [אגב, לא מספיק נזכר בכתבה זו שכל הפעילות הזו של העלאת גדולי ישראל ארצה, נעשתה מכוחם של מרן הרב ובנו הרצי"ה. חוברת שלמה הוקדשה לכך, והיא נקראת 'ופדויי ה' ישובון, מאת הרב יוסף ברמסון].
אמנם, בעתון 'המודיע', עסקה הכתבה בקווים כלליים על חייו של הרב שזורי, ובקשריו עם אדמורי"ם שונים. אם חשבנו שמדובר בימות המשיח, ומפני שכך החליטו בעתון ידוע זה להקדיש כתבה לאיש אמונו של מרן הרב קוק, כנראה השמחה מוקדמת. עורכי העתון בחכמתם ובתחבולותיהם, חשבו על רעיון מבריק: להפך את דמותו של הרב שזורי, ולשייכו לחוגי הרב זוננפלד.
ואכן, כאשר נעיין בכתבה זו נזכה לראות בה: סיפור על השתתפות הרי"ח זוננפלד באירוסיו של הרב שזורי, גימטריאה נאה שאמר הריח"ז, וכן בקשתו-דרישתו של הריח"ז להקדים את מועד החתונה. וכן עוד אפיזודות שוליות. מסתבר, שאם היה חשוב לעורכי העתון, היו יכולים בקלות למצוא סיפורים גם על קשריו עם הרב קוק [ראה להלן סיפורים כאלה לרוב], אך כנראה שבעיניהם אין הדבר מוסיף כבוד לרב שזורי.
יאמר כאן ברורות: לרב שזורי היה ברור כי הרב קוק הוא הוא גאון הדור ומנהיגו, ולא אחר. הוא התבטא בפירוש באוזני קרוביו, כי דמות כמו של הרב קוק - אין בשום תחום! וזאת לאחר שהכיר מקרוב את גדולי הרבנים והאדמורי"ם. אך לעורכי העתון הנ"ל, המתהדרים לספר עליו, משום מה הדברים לא ברורים.
בתוך הכתבה גם סופר על 'מוריו ורבותיו' של הרב שזורי, וביניהם הגאון ר' יונה ראם זצ"ל. על גאון צדיק זה נכתב פרק שלם, בסוף הספר 'תועפות ראם' שנכתב על אחיו, הגאון ר' אליהו ראם זצ"ל [ראה גם בפרק 'מראש צורים' בסוף הספר 'אדרת אליהו']. שני אחים אלו היו בבי"ד של מרן הרב קוק, ופשוט הדבר כי בקרבתם הרבה אליו אמורים להיות סיפורים רבים על כך בקרב בני המשפחה והמקורבים. אך משום מה הרב קוק אינו מוזכר כלל בקורותיו של ר' יונה! מלבד אזכור בודד, בו מסופר (בדרך אגב!) כי היה מקפיד ללכת מדי שבת לשמוע את שיעורו של הרב (וכבר כאשר יצא הספר הנ"ל העיר הרב אליעזר מלמד על השמטתו של הרב קוק).
לאחר פטירתו של ר' יונה ראם, כתב עליו הרב שזורי דברי הספד, שהופיעו בהמשכים בעתון 'קול יעקב', "כלי מבטאה של היהדות החרדית". והנה, דברי ההספד פורסמו בספר 'תועפות ראם' הנ"ל, אך חלקים נכבדים מההספד נעלמו ולא נדפסו בספר. העניינים שהושמטו הם כל הדברים העוסקים בפרשית ה'מחלוקת' על הרבנות הראשית ועל רבני ירושלים ובראשם מרן הרב קוק. הדברים העוסקים בפגיעתם החמורה של כמה ממקורבי הרב זוננפלד ברבני ירושלים, כולל (ובעיקר) ברב שזורי עצמו, לא הופיעו. להלן 'נשלים' (בפרסום ראשון מאז) את רוב הדברים מאותו ההספד, העוסקים בעניין המחלוקת על הרבנות הראשית, כפי שכתבם הרב שזורי. יש להדגיש, כי הרב שזורי לא התבייש בדברים אלו, ואף לא כתבם בסתר לעצמו. הוא פרסם זאת בעתונות ברבים (על חלק קטן מהדברים ויתרנו, משום שהם עוסקים בפרטי דברים המצריכים הקדמות היסטוריות שונות שאין כאן מקומם).
ונחזור לעתון 'המודיע'. לולא היינו מכירים את תופעת הצנזורה, היה אפשר לחשוב בתמימות כי עורכי העתון הנוגעים לכתבה זו, בעדינותם כי רבה לא רצו לחזור לפרשיות הכאובות של המחלוקת, והיינו משבחים על כך בכל פה. אין לנו גדול מן השלום! אך כפי שאמרנו, חסרון האזכור כלפי הרב קוק, וטשטוש המחלוקת ע"י הצגת קשרים שונים ומשונים, אומרת לנו כי לא מדובר פה באהבת השלום, אלא שוב באותה צנזורה מכוערת, ובטשטוש ההיסטוריה בצורה מכוונת. השיטה החוזרת על עצמה שוב ושוב באומנות מיוחדת: טשטוש המחלוקת שהייתה בירושלים, ע"י הפיכת רבני ירושלים (גם חסידי הרב קוק!) ל'מקורבי הרב זוננפלד', ומאידך - הוצאת הרב קוק מה'יהדות החרדית'.
סיפורים רבים ישנם מן הסתם על קשריו של הרב שזורי ומרן הרב, ומחכים למי שיקבצם ויפרסמם. עד היום פורסמו בודדים מהם [ראה להלן ליקוט מהם]. רוב החומר, כך מסתבר, טרם פורסם. הרבה מבניו וצאצאיו, העובדים באיסוף חומרים על תולדות חייו, משתייכים לחוגים קנאיים, ולא יהיה איפוא כל פלא אם בספר שיצא עליו ביום מן הימים, לא יופיע הרב קוק כמעט כלל.
בדברים שלהלן ננסה לטהר את דמותו של הרב שזורי מהזיופים השונים. ע"י חשיפת האמת יתגלה השקר במערומיו, ויתרבה אורם של צדיקים.
קיצור תולדות חייו של הרב שמואל אהרן שזורי (ובר)
ר' שמואל אהרן ובר נולד בירושלים, י"א סיון תרמ"ה, לאביו בן-ציון (בנקאי, מגזע רבנים גדולים בדורות העבר, ובהם: ר' ברוך תאומים-פרנקל, ר' שמלקי הורביץ מניקולשבורג, בעל הב"ח, בעל "מגלה עמוקות", רש"י, ועוד). למד בחדרים ובישיבות והוסמך לרבנות. בתרס"ד נשא לאשה את עלקה שרה בת הרב משה ישראל ברינשטיין (מצאצאי אבות החסידות בפולין - ר' דוד מללוב ור' יעקב יצחק רבינוביץ, היהודי הקדוש מפרשיסחא, ומצד אמה - מצאצאי ר' אהרן הגדול מקרלין).
בשנות תרע"א-ע"ה הוציא את העתון החדרי "מוריה" והשתתף בו כחבר המערכת. אח''כ היה עד שנת תרע"ט מזכיר ומנהל כולל גליציה בירושלים. השתתף בפעילות צבורית בין מייסדי הסתדרות "ירושלים", ונבחר כציר לאספת-הנבחרים הראשונה. בשנות תרע"ט-פ"א היה מזכיר משרד הרבנות המקומית בירושלים, מאז עד תש"ה מזכיר כללי של הרבנות הראשית לארץ-ישראל, ומתש"ה ואילך מזכיר ראשי של "בית-דין הגדול" (בית-הדין לערעורים שליד הרבנות הראשית לארץ-ישראל).
פרסם מאמרים בעתונים בעברית ובגרמנית בשאלות דתיות-צבוריות, חידושי-תורה בכתבי-עת תורניים, ערך והוציא בשנות תר"ץ-תרצ"ה את הירחון הרבני המרכזי "קול תורה". בתשרי תש"ט החליף את שם משפחתו לעברית: שזורי. נפטר ביום רביעי י"ט שבט תש"מ.
[מתוך: 'האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו'].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
