ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו נשואים כמעט 10 שנים, ויש לנו שלושה ילדים. אני מורה ובעלי מכונאי רכב. אני בדרך לחזרה בתשובה וגם הילדים נמשכים אחרי. תמיד היו מתחים בינינו אבל לאחרונה הם התגברו. בעלי היה נוסע לים בשבת וסירבתי לבוא איתו, גם בגלל העבירה וגם בגלל האוירה. לפני 3 חודשים הוא עזב את הבית, והתנאי שלו לחזור הוא אם אסכים לבוא איתו בשבת לים. האם מותר לחלל שבת בגלל שלום בית?
תשובה:
בעצם, קל לי מאוד להתייחס לשאלתך ולענות תשובה חד משמעית, שאסור לחלל שבת לטובת שלום בית. אבל זו דרך קצרה, ואיננה תשובה אמיתית. כתבת שיש ביניכם מתח. מהיכן נובע מתח זה? לפי התיאור שלך, את מובילה את הבית במסלול מסוים, ובעלך מוביל במסלול אחר. את רוצה יותר אוירה קדושה, יותר חזרה אל המקורות. בעלך מוביל בכיוון הפוך.
בעצם, יש ביניכם מאבק על ההנהגה בבית. יתכן שאת אינך חשה בכך, מפני שהכיוון בו הנך הולכת, יוצא מהלב, והוא המוליך אותך בדרך זו. אך לבעלך הדבר קשה הרבה יותר. "להיות כל איש שורר בביתו", כך נקרא בשבוע הבא במגילת אסתר. לכל בעל, חשובה ההרגשה שהוא המלך בביתו. אם תתבונני על ביתכם, תראי שבעלך מפסיד לאורך כל הדרך. בראש ובראשונה, את מורה והוא מכונאי רכב. את מלומדת, בעלת תואר, והוא "אדם פשוט". בנוסף, הילדים נמשכים אחרייך כפי שכתבת. גם כאן בעלך מרגיש מנוצח על ידך. כל התופעות שתיארת הם המשך למצב זה: המתח נגרם, מפני שבעלך נכנס למצב של "מלחמה" נגדך. הואיל ולא הצליח במאבקו, הוא נקט בצעד קיצוני ועזב את הבית. צעד זה משדר לך: "אין לי מה לעשות בבית, והנה, מצאתי נקודה אחת בה אני יכול לנצח אותך". למרות שהוא בודאי מרגיש עצמו נע ונד מחוץ לבית, אבל הוא מוכן לסבול כדי שתרגישי את הרגשת הבדידות, ותבקשי ממנו לחזור הביתה. זה נותן לו הרגשה של ניצחון עלייך. אבל הוא אינו מסתפק בכך. הוא דורש ממך להכנע, ולפעול בניגוד גמור לרצונך הפנימי. ההתניה של "אם תבואי איתי לים בשבת, אחזור", פירושה, אם תיכנעי ותעשי את רצוני, בנקודה הכואבת ביותר אצלך, ותחללי שבת, אחזור הביתה.
אם היתה איזו מחשבה שכניעה זו תחזיר את שלום הבית ביניכם, אולי הייתי נכנס לעומקה של הלכה, ומחפש "מתחת לאדמה" איזה שהוא היתר, פירצה כל שהיא. אולם, ברור כשמש, שזוהי רק ההתחלה. אם תיכנעי לו בנקודה זו, הוא ימצא שוב ושוב דרכים להשפיל אותך ולדרוש ממך לבטל את עצמיותך, כדי שהוא ירגיש מנצח במאבקו.
לכן, כיוון זה פשוט אינו בא בחשבון כלל.
אם תצליחו לשוחח, באמצעות גורם שלישי, ולהביא את בעלך למודעות ולהבנה של מה שקורה ביניכם, אולי יש סיכוי. אם לאו, לצערי, אני חושב שהגעתם לדרך ללא מוצא.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
1 - להמליץ על גירושין?
2 - אשתי לא מכבדת אותי!
3 - להציב גבולות לבעל!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
