ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
גם בעמוד החסד היה ר' אברום ענק.
בחור צעיר הגיע אל הרב, בימי זקנותו המופלגת, והוא רוצה לדבר עם הרב. הוא סיפר לרב שכבר שבוע שהוא לא יכול ללמוד, כי הוא סובל מהעדר שמחה, מעצבות וכו'. הרב תפסו בידיו ואמר לו: "אוי, כמה טוב שבאת אלי, אני כל כך שמח שבאת אלי, סוף סוף יהיה מישהו שאוכל לדבר איתו והוא יבין אותי. גם אני כמוך, אז בוא נחזק אחד את השני". איזה חסד נפלא שמלווה בענוה נפלאה, בבחינת "ואני את דכא אשכון ".
גם עצותיו העמוקות של הרב, היכולת שלו להקשיב למצוקותיהם או לשאלותיהם של אנשים, ולחקור אותם על פרטי הענין לעומקו, ומתוך כך להגיע לעצה עמוקה או לברכה קדושה, גם הן נבעו מענקיות מידת החסד שהיתה בו. נעסוק בזה בהמשך.
בבבא מציעא (ל:) מבארת הגמרא את הפסוק: "והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון". (שמות י"ח, כ'). "דתני רב יוסף... 'את הדרך' זו גמילות חסדים, 'ילכו' ביקור חולים". שואל ר' אברום: תינח 'את הדרך - זו גמילות חסדים' זה מובן שהרי הדרך של אברהם אבינו שהודיע לבניו אחריו, זוהי הדרך בכללות אותה משה רבנו צריך להודיע לעם ישראל, אבל מנין לנו לומר ש'ילכו - זה ביקור חולים'? מה הקשר בין הליכה לביקור חולים דוקא?
ר' אברום מבאר זאת על-פי דברי המהר"ל מפראג ב'נתיב העבודה' פרק ה', שהביא דברי חז"ל בילקוט שמעוני (משלי תת"ק) שאומר: "לכך אמר שלמה 'אשרי אדם שומע לי' מה כתיב אחריו 'כי מוצאי מצא חיים', אמר הקדוש ברוך הוא אם הלכת להתפלל לבית הכנסת, לא תעמוד לך על פתח חיצון, אלא הוי מתכוין לכנוס דלת לפנים מדלת... ולמה כן? שהקב"ה מונה פסיעותיך ונותן לך שכר". ומבאר המהר"ל שלא על כל מצוה אמרו, שהקב"ה מונה פסיעותיך, אלא דוקא הליכה לבית הכנסת, "שהשם יתברך מצוי בבית הכנסת, ולפיכך כאשר הולך לבית הכנסת הוא נמשך אל השם יתברך להיות לו דביקות בו יתברך". "ולכן אמר שהקב"ה מונה פסיעותיך, כי אף פסיעה אחת יותר רחוק, הקב"ה מונה, כי הכל הוא לפי התנועה יש לו דביקות בו יתברך... ובזה מקבל פני השכינה גם כן". עד כאן מלשון המהר"ל בענין הליכה לבית הכנסת.
על פי זה מחדש מרן, שכיוון שהגמ' אומרת (מסכת שבת יב:): "שאני חולה דשכינה עמו... תניא נמי הכי, הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מיטה ולא על גבי כסא, אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי". אם כן גם מצות ביקור חולים, יש לה ערך מיוחד של קבלת פני השכינה, שהרי השכינה נמצאת עם החולה, ובזה ההליכה לביקור חולים מתדמה להליכה לבית הכנסת. אם כן, גם במצוה זו יש לומר שהקב"ה מונה כל פסיעה ופסיעה שאדם הולך למצוה. בזה מובנת הדרשה של רב יוסף: 'ילכו - זה ביקור חולים'. יש ערך מיוחד להליכה לשם ביקור חולים.
שמעתי מבנו של הרב. אחד הרבנים אמור היה לעבור ניתוח וביקש ברכה מהרב. ביום ששי אחר הצהרים, הרב קרא לבנו וביקש ממנו להזמין מונית ולנסוע איתו לבית חולים. הבן שאל: מה קרה? והרי עוד מעט נכנסת שבת? הרב השיב: 'מישהו עבר ניתוח ואני מוכרח להספיק לבקר אותו לפני שבת'. כשהגיעו לבית החולים אמר ר' אברום לבנו: "תישאר כאן למטה ואני עולה למעלה לבקר את החולה. החולה אינו רוצה שידעו שהוא עובר ניתוח".
ועוד סיפור שסיפר לי הרב משה קליין שליט"א: בהיותו אברך בישיבה, הוא חלה מאוד. הוא היה במצב קשה מאוד ואושפז בבית החולים תל השומר. ר' אברום טילפן אליו, וביקש ממנו, שיקח באופן פרטי, את הרופא הטוב ביותר שיש בתחום שבו הוא חולה, ואם להוריו יש קושי בתשלום, הוא לוקח עליו את האחריות לתשלום. הוא התנצל שלא הגיע מיד לבקר ונימק זאת בכך שחשש שהחולה יבהל מכך שר' אברום בא אליו, ושמא זה יזיק לבריאותו. ולאחר שדיבר עם החולה בטלפון הוא בא לבקר. החולה היה בבית החולים תל השומר, שבאיזור תל אביב, ואף על פי כן ר' אברום נסע לשם במיוחד. כעבור כמה זמן, ר' אברום נסע לחתונה בבני ברק, לפני החתונה ביקש להיכנס שוב לתל השומר. משבאו לבית החולים, שאל ר' אברום את החולה: "תגיד לי באופן מדויק שמך ושם אמך". החולה השיב, ר' אברום מיד הגיב: "בפעם הקודמת אמר לי אבא שלך את שם אמך באופן אחר מזה שאתה אומר כעת - כנראה שהאבא היה מתוח ונרגש מאוד וטעה בעת שאמר את שם האמא - הרגשתי שהתפילות לא פועלות את פעולתן כי השם לא היה בסדר".
כעבור ארבעה ימים אותו אברך, הבריא ברוך - השם באופן מפתיע מחוליו, כאשר התגלתה פתאום איזו אנטיביוטיקה חדשה לגמרי. גם זה היה פלא גדול.
בעת הביקור, ר' אברום ביקש להחזיק את צינור האינפוזיה בידו, באומרו שבמצות ביקור חולים ישנם שני דברים: א. צריך לסעוד את החולה, לעזור לו. ב. צריך להתפלל עליו.
כאשר ר' אברום יצא מהחדר בבית החולים הוא הלך אחורנית, כשפניו אל החולה, באומרו: השכינה נמצאת מראשותיו של החולה.
ראינו בסיפורים האחרונים, כיצד מורנו ורבנו לא רק דורש דרשות ומבאר דברי חז"ל, אלא כיצד הוא חי את דבריהם הקדושים ומישם את המשתמע מהם. סיפורים אלו הם רק דוגמאות מתוך מעשים רבים מאוד.
כשהרב היה מגיע לניחום אבלים, היה מיד עם הגיעו, מפוגג את העצבות. הוא היה מספר סיפורים ואפילו גורם לאבלים לצחוק.
סיפור מופלא מספר הרב יצחק דדון שליט"א בספרו 'אמרי שפר'. אצטט אותו כלשונו.
"מקרה כאוב היה, שבחור בוגר הישיבה, אשר למד במכון "הלכה ברורה", נפטר. הבחור היה יתום מאביו, ורק אמו, שהיתה אלמנה וקשישה, נשארה בגפה, מבכה את מר גורלה, שבנה יחידה נפטר עליה. אברך שטיפל בה במסירות נפש ניסה להקל מעליה את כאבה, אך היא לא התנחמה. והנה יום אחד, בעצם ימי השבעה, מקבל האברך טלפון נרגש מהאלמנה, והיא אומרת לו: תקבל ממני עכשיו אלף דולר אם תדע מי היה כאן. לא עלה על דעתו של אותו אברך מישהו יוצא דופן, ולא ניחש נכונה. אמרה לו: היה אצלי מלאך אלקים, מלאך אלקים ממש. הרב אברהם שפירא היה פה, וישב אצלי, זה בשבילי כל העולם...
היה זה בשנה האחרונה לחייו של רבינו, כשהוא באמצע שנות התשעים לחייו, לא חסך רבינו מאמץ מגופו העייף והמיוסר ללכת עד לבית האם האלמנה, לעלות במדרגות הבניין, רק בכדי לנחם ולחזק את רוחה של מסכנה זו".
וגם בעת שמחה, "ואת לב אלמנה ארנין". שמעת מחתני הרב שלום בן שושן שליט"א, שזכה ללמוד בישיבת 'מרכז הרב'. אחד הבחורים בישיבה עמד להתחתן ולפתע נפטר אביו כחודש לפני החתונה. ר' אברום אמר לקיים את החתונה בזמנה. הוא ערך את החופה ואחר כך נשאר ורקד עם החתן ושימחו ביום חתונתו. כעבור שהִיה ממושכת הוא נפרד מהחתן ויצא. חתני, ר' שלום, ליוה אותו. הם ירדו יחד במעלית וכשהגיעו למטה והתחילו ללכת, פתאום ר' אברום אומר: "חייבים לחזור". הוא נכנס שוב למעלית ועלה ואמר לחתני לא בירכתי את האלמנה ביציאתי: "תיגש ותקרא לאלמנה, אם החתן". הוא ניגש לחלק הנשים וביקש שיאמרו לאמא שהרב מבקש שתבוא. ר' אברום עמד ליד המחיצה והיא באה. הוא בירך אותה שוב (אחר שמסתמא גם בחופה בירכה) ואמר לה כמה מילות עידוד וחיזוק, האמא היתה מאושרת.
כבר הבאתי לעיל דבריו של ר' אברום אודות הוריו הנפלאים. עד ימיו האחרונים היה רבנו מזכיר בחרדת קודש את שם אמו "הענע רייזל". בני המשפחה מספרים, שגם כאשר רבנו היה דיין בבית הדין, לפני לכתו לבית הדין, היה הולך אל בית אימו, לראות אם היא זקוקה למשהו ואף היה עומד ומבשל לה ארוחת צהרים ואחר כך היה ממשיך לבית הדין לדון דיניהם של ישראל. "הקרוב קרוב קודם".
ראינו זויות שונות של חסד. סיפורים בודדים מלמדים ומדגימים. אין ספק שיש כמותם אלפים רבים שרק עליהם בלבד אפשר לכתוב ספרים.
מורנו ורבנו השתדל מאוד ללוות את תלמידיו בשמחותיהם - על עצמי אני יודע כמה הוא טרח להגיע לחתונות של הבנים והבנות גם אם היו מחוץ לירושלים (שעלבים). כמה השתדל להגיע לבריתות ואפילו כאשר לא היה הוא הסנדק, כמה שמח בבר-מצוות של הבנים. אפילו כשהיו באים אליו לקיים מנהג ה'חלאקה', היה מקבל את הילד והוריו ולפעמים גם זקניו בשמחה ובמאור פנים, והיה אז מבקש שיזמינו אותו לבר מצוה של הילד, תוך שהוא עושה חשבון באיזה שנה זה יצא. והיה מוסיף: "לחתונה אני לא מבקש כי אינני יודע מתי תהיה, אבל הבר מצוה היא ידועה".
לפני החלאקה היה מודיע בחיוך שובבני: "העיקר שלא תשכחו להביא מספרים ושקית וגם מצלמה, אחרת - אין חלות".
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.

מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.









