ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
ניתן לומר, שר' אברום הצניע את עצמו מאוד מאוד, כל זמן שמורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל היה חי. הוא היה צעיר מהרב צבי יהודה בעשרים וכמה שנים ומאוד העריך אותו וכיבדו. לא זכור לי שום ענין שבו הוא חלק עליו בפרהסיא, למרות שמן הסתם היו ענינים שהוא סבר בהם באופן שונה, ואף-על-פי שכל גדולי הדור העריכו אותו מאוד כאחד מגאוני הדור. כבוד התורה היה אצלו ליסוד הכל. גם מורנו ורבנו הרב צבי יהודה העריכו וכבדו מאוד.
בשנים האחרונות לחייו, היה הרב צבי יהודה שולח הרבה מעניני הישיבה לברורו והכרעתו של ר' אברום, וכן העביר לאחריותו את ניהול כספי הישיבה.
לאחר פטירתו של מורנו ורבנו הגאון והצדיק הנשגב, מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בי"ד אדר התשמ"ב, מונה ר' אברום על-ידי חברי עמותת ישיבת 'מרכז הרב' לראש הישיבה, כשלצידו עמד הגאון הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל.
עם מינויו לראשות הישיבה, עמד ר' אברום על כך שכל סדרי הישיבה ימשכו כפי שהיה בחיים חיותו של הרב צבי יהודה וכפי שקיבל מאביו מרן הרב קוק זצ"ל. בישיבות רמי"ם בביתו הדגיש הרבה פעמים במיוחד שני דברים:
א. שימשך הסדר המיוחד של לימוד אמונה ושל שעורי אמונה כפי שהיו לפני כן, וכפי שנקבע בישיבת 'מרכז הרב' על ידי מרן הרב זצ"ל (עיין גם באגרות ראי"ה ח"ב אגרת של"ט: "על דבר הישיבה, ב"ה סימני קידמה איכותית נראים במפעלנו. כעת הוספתי את המקצוע החביב והיסודי של לימוד חכמת דתנו הקדושה, הפנימית, בהגידי שלשה שעורים בשבוע את הכוזרי, על פי הרצאותי ב"ה"). ר' אברום הדגיש את חשיבות לימוד 'נתיבות עולם' של המהר"ל ואמר: "זהו שולחן-ערוך של מידות וחובה ללמוד זאת".
ב. הוא דרש מכל הרמי"ם ליזום שיחות אישיות עם בחורים, לשמוע מהם את מצבם ואם יש להם קשיים או טענות. הוא אמר: 'בדרך כלל חושבים שלבחורים שקשה להם בלימוד, יש בעיות ולהם צריך לעזור. ואני אומר, שלמצוינים יש לא פחות קשיים, אולי מסוג שונה, ולכן צריך לדבר גם עם המצוינים'.
הוא הוסיף שעורים ושיחות עם בחורים צעירים בביתו. בשעורים עם הבחורים הצעירים, הרב הדגיש מאוד את שקידת התורה ואת ההספק של דפי הגמרא. הרבה מאוד פעמים הוא חזר על המלים: 'בתורה - כמות זו איכות', כל דף גמרא שאדם לומד זוהי תוספת איכותית במדרגת התורה שלו. גם דרש להגדיל את הקצב של הלימוד בעיון. וכן שילמדו גם בלימודי בקיאות - תוספות. "שיטת הלימוד של 'ואם תאמר' 'ויש לומר' זה מה שבונה באדם שכל של תורה". "תוספות רמב"ן רשב"א - זה עיקר העיון". "מי שיודע ש"ס עם תוספות הוא מגדולי הדור". "מי שיודע מסכת כתובות עם תוספות הוא תלמיד חכם גדול".
השעור ב'קצות' שהיה במוצאי שבת-קודש, נמשך עשרות רבות של שנים ור' אברום הרבה פעמים אמר: 'הקצות נמצא כאן'. בשעור זה היו נפגשים התלמידים עם חיות עצומה של תורה, עם אהבת תורה נפלאה, וכמובן עם עמקות עצומה ובקיאות עצומה בכל הש"ס כולו.
במשך תקופה קצרה זכיתי ללמוד עם חברי הרב שחר רחמני שליט"א, אצל מורנו ורבנו. היינו מגיעים לביתו בשכונת גאולה, פעם בשבוע, ולומדים איתו בספר 'קצות החושן'. הרב היה שואל היכן אתם ואנו פתחנו בשולחן-ערוך חושן-משפט, בסימן שלמדנו באותו שבוע. בתוך שניות ספורות ר' אברום היה בתוך הענין, מהשולחן-ערוך לקצות ומיד מתחיל להקשות על דבריו מגמרות ומראשונים, ממסכת זו וממסכת זו, מתוספות כאן ושם, מקשה ומישב ושוב מקשה וכו'. הרגשתי בלימוד הזה, כאילו שיש כאן מקדח, שכל רגע מגבירים את מהירות הסיבובים שלו, והוא חודר לעומק יותר ויותר. מאוד היה קשה לרדוף אחרי מהירות המחשבה שלו.
עם פטירתו של מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה זצ"ל נפסק הלימוד הזה, כיון שר' אברום נהיה טרוד מאוד בעניני הישיבה ואחרי שנה נתמנה להיות הרב הראשי לישראל. עד היום אני מצטער ומרגיש שהפסדנו הפסד גדול מאוד.
מן הראוי לצרף כאן הדרכה בסיסית יסודית, לבחורי הישיבה, שעליה היה חוזר מורנו ורבנו, בפני בני הישיבה פעמים רבות מאוד: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה...", אומר הספורנו: "ראה - הביטה וראה, שלא יהיה ענינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג ברוב, כי אמנם אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והם שני הקצוות... ושניכם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו", "צריך לדעת שיש לך ברכה או קללה, אין דרך אמצעית, צריך לחיות בגדלות, אין פשרות. אדם צריך להשתדל להיות גדול צריך לשאוף להיות גדול יותר, ולא להיות אדם קטן. גם לא להיות תלמיד חכם קטן. צריך לפתח שאיפה גדולה יותר, לדעת מי אנו ולמה ראוי לנו לשאוף". כך היה רגיל מורנו ורבנו לשנן בפני בני הישיבה וכך היה מפתח בנו יותר ויותר שאיפות גדולות.
שמעתי מבנו של מורנו ורבנו הגאון הגדול הרב דוב ליאור שליט"א, שבעת שהרב ליאור היה בחור בישיבת 'מרכז הרב', הוא היה מתמיד עצום כידוע, אבל היה נראה לו שלא יוכל להתפתח כראוי כאן בישיבה. הוא בדק מקומות אחרים, והחליט לעבור לישיבת 'סלבודקה' שבבני ברק. כמדומני שבאותה עת היה ראש הישיבה שם: הגאון הגדול הרב יעקב ישראל קנייבסקי הידוע בכינויו הסטייפלר, או ה'קהילות יעקב' על שם ספרו. אחרי התלבטות קשה ואף כי הדרך הכללית לא נראתה לו, הוא קיבל החלטה שבבוקר יום המחרת הוא עובר. כבר ארז את כל חפציו בחבילות. לפתע, הופיע מרן הרב שפירא בישיבה, ניגש אליו וביקש לשוחח עמו. במשך שעות רבות של הלילה הם שוחחו ור' אברום השתדל במיוחד לברר את ההבדלים שבין הישיבות מבחינת החשיבה וההסתכלות האמונית. ובסופו של דבר הבחור דאז, דוב לייבנד, נשאר בישיבת 'מרכז הרב' ונהיה לאחד מגאוני הדור ומפוסקי ההלכה של הדור. הוא הוסיף על הספור ואמר: "אין ספק שאם הייתי הולך לשם, כל דרכי התורנית - כיום - היתה שונה לחלוטין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
