ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל טוב
היתה זו דירתו של ר' פסח, גבאי צדקה של העיירה. רבי חיים דפק בדלת והציג את עצמו, ור' פסח הזמינו בדחילו ורחימו להיכנס פנימה. רבי חיים החל להסתובב בדירה, נעצר ליד אחד הארונות וקרא: "מכאן בקע ריח גן העדן שהרחתי בחוץ!"
רבי חיים ביקש מהגבאי לפתוח את הארון. ר' פסח היסס, אבל מפני שאין מסרבים לגדול, החל להוציא מהארון בגדים ישנים ובלויים. לפתע נפלו ממנו בגדי כומר...
רבי חיים קרא: "ממלבוש זה עולה ריח גן עדן!"
ר' פסח נבהל מכך שבארונו התגלה בגד של כומר, והחל לספר את סיפורו:
אני גבאי הצדקה של העיירה, ויש לי מסע קבוע באיסוף כספי צדקה בין תושביה. פעם אחת יצאתי כהרגלי למען ענייני הצדקה. כאשר חזרתי מאיסוף הכספים הקבוע ונתתי לכל הנזקקים שהכרתי, מצאתי בביתי מישהו שהמתין לי בקוצר רוח וקרא:
"ר' פסח. אני נמצא בצרה צרורה. חובותיי מעיקים ואני מוכרח להשיג כעת סכום כסף מסוים, ואם לא, אני אבוד!"
"אבל מדוע באת עכשיו?!", אמרתי, "חילקתי כעת את כל כספי הצדקה. לא אוכל ללכת לאותם אנשים שוב!"
האיש המשיך להתייפח על מר גורלו. לא יכולתי לשאת את כאבו והחלטתי בכל זאת לערוך סיבוב נוסף, ולהסביר לתורמים כי הזדמן לי יהודי במצב נואש שזקוק לעזרה דחופה. התושבים נאנחו, אבל רובם תרמו בשנית וכך הצלחתי לאסוף את הסכום הנדרש לאותו אדם. חזרתי לביתי והבאתי לו את הכסף. הוא חיבק ונישק אותי והלך לפרוע את חובו אצל הנושים.
כעבור רבע שעה שמעתי דפיקה בדלת. על הפתח עמד יהודי נוסף שהחל לספר לי על מר גורלו. הוא התייפח: "זה ממש פיקוח נפש! אם לא תעזור לי, זה הסוף שלי!"
אמרתי לו: "היום ביקרתי פעמיים אצל תושבי העיירה. לא אוכל בשום אופן לבוא פעם נוספת. הרי יגרשו אותי מהבתים!"
האיש המשיך לבכות ולבי נקרע לגזרים, אבל ידעתי שאי אפשר לחזר על אותם הפתחים בפעם השלישית. ניסיתי לחשוב מה אוכל בכל זאת לעשות. לפתע עלה בדעתי רעיון מוזר. ליד ביתי היתה מסבאה שבה התלקטו מדי ערב בחורים ריקים ששתו לשוכרה ובילו את זמנם בהבלים. חשבתי שאנסה אצלם את מזלי. אולי אצליח להוציא מהם כסף לצדקה. ידעתי מה תהיה תגובתם, אבל החלטתי לנסות בכל זאת.
נכנסתי למסבאה ואת פני קדמו קריאות צוהלות ומחיאות כפיים של הפוחזים.
"גם אצלנו הוא מחפש צדקה?! כנראה שמצבו קשה ביותר..."
החוורתי וחולשה נפלה עלי. ניגש אלי הפרחח הראשי, בנו של גביר העיירה ואמר:
"אם הגעת אלינו, סימן שאתה זקוק נואשות לכסף. בוא נעשה עסק. פעם כומר אחד השאיר אצלנו את בגדי הכמורה שלו. אם תלבש את בגדיו ותצעד איתנו בכל רחובות העיירה, אתן לך את הסכום שאתה זקוק לו".
מלמלתי שאני זקוק לשלושה רובלים, בחושבי שזה רעיון מטורף לגמרי שגבאי העיירה יסתובב עם בגדי כומר ואחריו כל הריקים והפוחזים. הרי כולם יאמרו שיצאתי לגמרי מדעתי. ומאידך איך אוכל להשיב את פני הנזקק ריקם אם ביכולתי לעזור?! החלטתי לקבל את הצעת הפרחח.
הבחור הביא לי את בגדי הכומר ולבשתי אותם. כל הריקים התפקעו מצחוק ויצאו בעקבותיי עם פחים ומקלות. אנשי העיירה צפו בי נדהמים: האם פורים היום?! מה העדלאידע המשונה הזאת?! בוודאי נטרפה דעתו של הגבאי. עברנו את כל העיירה, וברגע שסיימנו את התהלוכה הניח הפרחח את שלושת הרובלים באומרו: "הבטחתי ואני מקיים. תוכל גם לקבל את בגדי הכומר במתנה..."
פשטתי את הבגד וחשבתי שאשמור אותו למשמרת כי בזכותו זכיתי להחיות יהודי.
רבי חיים שמע את הסיפור ומעיניו זלגו דמעות. הוא אמר:
"עשית דבר נכון מאוד! קח את הבגד הזה וצווה לבניך שהוא ישמש כתכריכים לגופך אחרי מאה ועשרים שנה. שום מלאך חבלה לא יוכל לגשת אליך!"
ר' פסח הלך לעולמו ונקבר בבגדי הכומר כמצוות רבי חיים מצאנז.
שנים רבות לאחר מכן הממשלה הפולנית רצתה לסלול כביש במקום שבו עמד בית הקברות שבו נטמן. הם נאלצו לפנות את הקברים ולהעביר את הגופות למקום אחר. כאשר הגיעו לקברו של ר' פסח המנוח מצאו אותו שלם לחלוטין, פרט לרגל אחת שבגד הכומר לא כיסה.
יצירת קשר לסיפור אמיתי בעל מסר יהודי [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
