ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
היהודים, ובמיוחד מדינת היהודים, נמצאים כעת במצב של התקפה, בידוד ואיומים קשים של הכחדה, חלילה. באווירה כזאת, כשחברים מוצהרים הם בעצם משהו אחר לגמרי ואויבים מוצהרים מתכוונים, כך נראה, לכל מילה שהם אומרים בעזות מצח על השמדתנו, חג הפסח מאפשר לנו להביט לאחור ולהתבונן בימים אחרים של צרות וקשיים ובישועות שבאו בעתן.
חז"ל אומרים שלפרעה במצרים היו שלושה יועצים בעניין העם היהודי. יועציו היו יתרו, בלעם ואיוב. לכל אחד מהם היתה השקפה שונה על העניין. יתרו יעץ לנהוג בזהירות ובאיפוק בכל הנוגע לטיפול בבני ישראל. הוא התנגד לשעבודם בכפייה. העצה הזאת לא נשאה חן בעיני פרעה, בלשון המעטה, ויתרו נאלץ להימלט למדיין כדי להינצל מזעמו של פרעה. אבל, בסופו של דבר, זכה יתרו לחיי נצח בתורה והיה לחתנו של משה רבנו. אומץ לבו והעמדה המוסרית שנקט למען בני ישראל השתלמה לבסוף.
גם היום אנחנו זקוקים לכמה יועצים ומנהיגים בעולם שינהגו באומץ לב ויציגו השקפת עולם דומה לזו של יתרו כשמדובר בעם היהודי ובמדינת ישראל. אך הטיה "הומניטארית" חסודה ועקשנות עיוורת שמונעת מאנשים להודות בכישלונה של מדיניות שננקטה בעבר הן התפיסות שמושלות במסדרונות השלטון ברוב הממשלות בעולם בכל הנוגע ליהודים ולמדינת ישראל. אנשים כמו יתרו הם תמיד מועטים ונדירים, ולרוב הם נאלצים להימלט מבעלי השררה.
בלעם אמר לפרעה בגלוי לשעבד ולהשמיד את בני ישראל. הוא דגל בגלוי ב"פיתרון הסופי" לבעיה היהודית שהטרידה אז את העולם המוכר. בלעם אמר דברי שבח יפים על בני ישראל בהמשך, כמובן. אך בלעם דיבר אז בתיאוריה, בקלישאות של שבח, לא על העם החי והאמיתי שאותו הוא מבקש לקלל ולהשמיד. בלעם מקבל מפרעה שכר שמן על מאמציו. הוא שכיר החרב הקלאסי של תקופת התנ"ך. מסיבות לא ידועות הוא היה שונא ישראל, ושנאתו העיבה על שיקול דעתו ועל עבודתו, גם כשזה פגע באינטרס האישי שלו. הוא מתיימר להיות חוזה גדול, אך איננו מצליח לראות את ההשלכות הטרגיות ואת הסבל והכאב שעצתו תגרום לאלפי אנשים חפים מפשע. הוא גם לא מבין את התיעוב בן אלפי השנים ששמו מעורר כעת בעם הנצח. ברור גם שהוא גם לא יכול לחזות שהוא עצמו ייהרג על ידי אותו העם שהוא בא לשעבד, לקלל ולהשמיד.
אך הלקח המר של ההיסטוריה מלמד שאלה שקמים עלינו לכלותנו, בסופו של דבר, הם עצמם מושפלים, נענשים ומושמדים בדרך שאיש לא יכול היה לחזות. ברור שיש "בלעמים" רבים גם בימינו. חג הפסח במהותו מזכיר לנו את הגורל שמצפה להם בסוף. ההיסטוריה היהודית מתעדת לנצח ורושמת בקפדנות את אלה שהיו יתרו ואלה שהיו בלעם.
היועץ השלישי, איוב, היה איש בעל כוונות טובות, צדיק ונדיב, אך תמים ופאסיבי ללא תקנה. הוא נוקט עמדה מאוזנת וניטראלית. הוא שותק בכל העניין. אולם פעמים רבות בחיים שתיקה שווה לסיוע לפשע. איוב נענש בסבל. דומני שהסבל של איוב איננו רק הכאב הגופני והאסונות שניחתו על משפחתו, אלא גם סבל עמוק שנובע ממצפונו הפנימי שמייסר אותו על שתיקתו, כאשר הוא מבין שמבחינה מוסרית הוא היה צריך לנקוט עמדה ולא לשתוק.
יהדות ארה"ב עדיין מרגישה, בין היתר, ייסורים ונקיפות מצפון על אדישותה ושתיקתה בשנות השואה. העובדה שזה אולי לא היה משנה שום דבר לא חשובה כרגע. נדמה לי שרוב העולם המערבי נמצא היום במצבו של איוב בכל הנוגע ליהודים ולמדינת ישראל - שתיקה, פאסיביות וחוסר נכונות לדבר למען מה שהמצפון אומר שהוא שנכון ומוסרי לעשות. חג הפסח שאנחנו חוגגים הוא צלצול השכמה לנו וגם להם. המצפון של ההיסטוריה לא ירשה לתגובות האלה להישכח ולהימחק. תמיד יש השלכות, למעשים ולהימנעות ממעשים.
בליל הסדר אנחנו סוקרים את כל ההיסטוריה ומעמידים אותה שוב למשפט. זה אחד היתרונות הגדולים של החג המהולל הזה, חג גאולתנו וחירות נפשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
