ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
גרמניה היא האומה והמדינה שהמיתה על עמנו את השואה, שהייתה הופעת הרוע והרצח השיטתי, המכוון, הגדול והרחב ביותר בהיסטוריה המודרנית. לא ניתן לתלות שטניות זאת רק ב-"גרמניה הנאצית". לצערנו, כמעט ולא הייתה גרמניה אחרת והרבו לעסוק בכך חוקרים ממדעי ההתנהגות, הסוציולוגיה ואף ההיסטוריונים. ייתכן ובמציאות ובזמן אחר, חלקם היה כעמון, מואב ואף עמלק. אך מהמציאות ומהכרת החברה העולמית נגזרה העובדה שגרמניה אינה מחוץ לגדר הקהילה העולמית וממילא גם אנו לא יכולים להמשיך לאורך זמן לנהוג אחרת. עם זאת, מצויים אנו לזכור ולהזכיר - אולם השאלה היא את מה?
במהלך השנים טרחו אנשי רוח, מדינאים וראשי המדינה, להזכיר את מחויבות גרמניה לביטחון המדינה כנגזרת ממעשי הרצח וההשמדה בהם נקטה. אנו פנימה אימצנו את עצם חובת הזיכרון ההיסטורי (מבלי ללבן ולהגדיר את מה יש לזכור - אך לזאת לא נתייחס הפעם). נשיא המדינה בנאום שנשא לפני מספר חודשיים בבונדסטאג (הפרלמנט) הגרמני, נתפס אף הוא לזיכרון ואחריות הרצח. אך האם זו אכן המחויבות וזוהי ההשלכה - הזיכרון, הביטחון ו"לעולם לא עוד"?
מה שהתפרץ באומה הגרמנית בשואה הוא המסר הברור שאומה תרבותית, מתקדמת, נאורה, אומה של ג'טה וניטש'ה, של סופרים, יוצרים ואנשי רוח הינה אומה של מוסריות וערכים ברבריים. בגרמניה השתקפה המציאות של גויי העולם כולו, המוסר והערכים האנושיים שאומות שונות נוקטות בו - הוא צבוע וצובע ומסתיר מציאות שונה לחלוטין החבויה בתוכו. ואילו העם היהודי הנרדף, המושמד, הנלחם על שרידותו הפרטית והלאומית מתגלה בכוחות מוסר, נפש ורוח שאין להם אח ורע. מתגלה לעולם מהו והיכן הם ערכי האמת והמוסר העליון.
מה שאנו צריכים לחזור ולהזכיר בראש ובראשונה לגרמניה, ולשאר העמים אף הם, זו העליונות הרוחנית-מוסרית-ערכית המוחלטת שממנה שאב ושואב העם היהודי את התנהלותו ודרכו. לא המחויבות לביטחון ישראל היא התובנה והאחריות המתבקשים מגרמניה ושאר האומות אף הן.
אין אנו מדגישים את מוסריותנו וערכנו כגאווה גרידא, אלא כצורך למסקנה ברורה. ראוי שגרמניה והעמים ידעו את מקומם ולפני שבאים הם בהטפות מוסר וערכים לעמנו באצטלה של צדק והגינות, של תרבות וקידמה, ישבו "שבעה נקיים" ובלשון מהוססת יאמרו את דברם.
כבר נוכחנו לדעת איזה מוסר הוביל לרצח עם, נוכחנו איזו תרבות היתה ברברית ביותר, נוכחנו וחשנו איך הנרדף וה"נטחן עד דק" אף בעת השחרור ולאחריו שקל ומנה עם מי לבוא חשבון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
