ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אהבת הארץ והחטא החמור של מוציאי דיבתה, זועקים מפרשתנו. בעקבותיה עוסקת ה"קומה התורנית" השבוע בשאלה - איך מקרבים את אהבת ארצנו והקשר אליה, לשומרי התורה והמצוות בציבור החרדי?
פרסום תורני
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת - ים
שואל הרמב"ם בספר המצוות איך מגיעים לאהבת ה', ומשיב בשם הספרי: "לפי שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה... שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם". ומוסיף הרמב"ם: "הנה ביארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבוא האהבה בהכרח". כלומר, על-פי דברי הרמב"ם הדרך לאהבה נפתחת בהתבוננות, המביאה להשגת חשיבות הנושא, ומתוך-כך ההנאה מהזכות שלנו להתחבר אליו ובזאת תגיע האהבה והמסירות.
אלפי שנים לא עסקו בבתי המדרש בחלקי התורה המבררים את מעלת הארץ, מלבד מיוחדים וגדולים - שבזכות שלמות מעלתם לא הסתפקו בלימודים הנצרכים לחיי היומיום בגלות, ועסקו גם בלימודי אמונה ותיקון מידות, ובלימודים העוסקים בשלמות האומה ולא רק בשלמות הפרט. אך רוב הלומדים ויראי ה' שֹמו רוב זמנם ומענם בשאלות ההווה. על-כן רוב הספרים שנתחברו היו על פי הנדרש מן ההמון, וכמעט שלא נכתבו ספרים בענייני קדושת הארץ ומעלת יישובה. יצאו מן הכלל שאלות הקשורות במצוות התלויות בארץ שהיו קצת מעשיות. בדורות האחרונים ובמאת השנים האחרונות זכינו ונתרבו הספרים העוסקים בשביעית, תרומות ומעשרות ואיסורי ערלה וכלאיים.
לכאורה הדרך הראויה להגביר את אהבת הארץ היא לפרסם את מעלתה מתוך כתבי הקודש הכתובים והמסורים, דא-עקא שפירוד הלבבות שנוצר בין הציבור החרדי לזה הציוני דתי מונע כמעט כל פרסום שייכתב על-ידי תלמידי-חכמים ציונים, והוא לא יזכה לתשומת-לב בין הלומדים החרדים.
על-כן נראה לעניות דעתי שטוב להוציא מחדש את הכתבים המעטים שנכתבו על חיבת הארץ על-ידי גדולי התורה קדמאי ובתראי בצורה יפה ומהודרת, מושכת לב ועיניים, ולהשיג עליהם הסכמות מגדולי התורה המקובלים על הכל. כך נזכה שירבה עסק התורה בארץ ובענפיה ועיסוק זה יהדק ויעמיק את הקשר לארץ הקודש.
גם יצירת מפעלי מזון המהודרים בכשרות בתוך ישובי ההתנחלויות, כשם שהיה בגוש קטיף ת"ו, יוכל להביא לביקורים במקום ולצריכת המוצרים, ומתוך כך יהיה בבחינת בור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן. ועם המעט של מעשי ידנו נזכה לסיעתא דשמיא שייערה ה' רוח ממרום וימלאו הלבבות באהבת הארץ, בדרך שתחיש את גאולתנו כדברי רבי יהודה הלוי: "כי ירושלים תיבנה כאשר ייכספו לה הלבבות תכלית הכוסף".
כדאי גם לדעת שחשוב להעמיק אהבת הארץ ממקורות התורה גם בקרב הציבור הדתי ציוני, ולא תהיה אהבתו אליה כאהבת הגויים את ארצם אלא אהבת הקודש כראוי לישראל עם קדושים.
דרך הרגליים!
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך 'שיחת השבוע'
מהי בעצם 'אהבת הארץ'? כל עם מטפח את אהבת המולדת, ומנסה לקשור את בני העם אל ארצו. הצרפתי אוהב את צרפת, הרוסי גאה באימא רוסיה, האמריקני קשור לערבות אמריקה, וכך בכל עם על-פני תבל.
אהבת הארץ בעם היהודי היא בעלת משמעות עמוקה לאין-שיעור. בעבורנו זוהי קודם כל ארץ הקודש, הארץ שהקב"ה בחר מכל הארצות וש"עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". אנחנו אוהבים את ארץ-ישראל בגלל שהיא 'פלטרין של מלך', בגלל קדושתה והמצוות המיוחדות הקשורות בה.
אלא שקדושת הארץ אינה סותרת את האהבה הגשמית הפשוטה לנופיה, לפריה ולתנובות שדותיה, להריה ולבקעותיה, לשביליה ולמשעוליה . כשהתורה מתארת את שבחה של הארץ היא מדברת על "ארץ זבת חלב ודבש", "ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר".
החיבור הזה לפעמים אינו פשוט כל-כך. יהודי שמתייחס לארץ-ישראל ברגשות של קדושה עלול לחוש כי דיבורים על נופים ונחלים וטיולים עם תרמיל ומימייה - יש בהם משום ערבוב חול וקודש. צריך לעשות את החיבור הזה בעדינות, מתוך הבנה שלמעשה אין סתירה בין השניים, וכי האהבה לארץ-ישראל הרוחנית צריכה להשתקף גם באהבה לארץ-ישראל הגשמית.
חלקים גדולים בציבור החרדי אינם נוהגים להתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה. הם שקועים בד' אמות של תורה ואינם יוצאים לטיולים. יש מהם שהטיול האחרון שעשו היה בימי לימודיהם ב'חדר'. התוצאה עלולה להיות שמה שרחוק מהעין גם נעשה רחוק מהלב. דרושה כאן פעילות המותאמת במיוחד לציבור הזה, כדי לגרום גם לו לחוש את הארץ דרך הרגליים.
עבודה גדולה מהסוג הזה עשו מחדשי היישוב היהודי בחברון. הם מצאו את הדרך להתחבר אל המוני הציבור החרדי, ופתאום התחלנו לראות רבבות יהודים חרדים נוהרים לחברון. בשעות מבחן הקשר הזה עמד לימין היישוב היהודי בחברון, ואישי-ציבור חרדיים הפעילו לחצים גדולים על מקבלי ההחלטות לבל יפגעו ביישוב.
יוזמות כאלה דרושות כדי לקרב את הציבור לעוד ערים ויישובים ברחבי יהודה, שומרון והגולן, מתוך הקפדה לשלב את קדושת הארץ בנופיה ובאתריה. אין ספק שיוזמות כאלה ימחקו את הביטויים 'שטחים' ו'אדמות' כשמדובר בארץ-ישראל, נחלת עולם לעם עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
