ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
רבנו אברהם אבן עזרא כתב פעם "העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין". בדברים אלו הוא ניסח בעצם אבחנה נכונה שקובעת כי אדם תמיד תלוי באוויר מבחינת הזמן, שבו מה שנראה לנו מציאות הוא בעצם רק זמני וחולף. לכן במקום לשקוע בעבר או להתרכז בעתיד צריך להתמקד רק בנצחי ובאינסופי. באופן אמיתי ואירוני רק האינסופי והנצחי באמת קיימים. כשמבינים את האמת הזאת אפשר למצוא כיוון לעתיד ולהימלט מתחושת הנוסטלגיה שעלולה להיות מסוכנת לפעמים.
יש גם לדעת שלא פעם אנחנו רואים את העבר בצורה מעורפלת שמושפעת מנטיות הלב שלנו. יש דברים שפעם ראיתי באור מסוים, אך אולי הם מעולם לא היו טובים כפי שדמיינתי, והימים הרעים שחוויתי הועילו לי, למעשה, הרבה יותר ממה שחשבתי בתחילה. המרחק בזמן ובמקום מאפשרים לנו לראות אנשים, מקומות ואירועים בצורה מפוכחת יותר.
חלק גדול מהעולם היהודי הדתי נגוע בהתקשרות לא בריאה לעבר שאותו הוא מבין בצורה לא מדויקת ואפילו דמיונית. החיים היהודיים במזרח אירופה במאות ה-19 וה-20, לפני מלחמת העולם השנייה, עברו מירוק וקיבלו גוון רומנטי העשוי משכבה עבה של נוסטלגיה תלושה וממה שהיינו רוצים שיהיה. כל העצב, העוני, הרדיפות ותהליך החילון שהיו מנת חלקה של יהדות מזרח אירופה טושטשו באגדות, בסיפורים דמיוניים ובביוגרפיות מקדשות שהפכו את מושאיהן מבני אדם לקדושים מושלמים.
כשלוקחים בחשבון כל מה שקרה לנו, אני עדיין חושב שהעם היהודי ככלל ומקום התורה ושמירת המצוות בחברה היהודית הרבה יותר חזקים היום מכפי שהיו לפני מאה השנים. מובן שמדינת ישראל, גם עם כל הבעיות והפגמים, תרמה רבות לחיזוק של העם היהודי. בכל זאת, מבט לאחור שנגוע בראייה שגויה של העבר הוא מכשול חמור בפני השיפורים והשינויים הנחוצים לצמיחה רוחנית בהווה שחולף כהרף עין ובעתיד הבלתי ידוע שעדיין איננו. הכרת העבר היא מרכיב חיוני להווה מוצלח ולעתיד טוב יותר, אך חיוני שתהיה לנו פרספקטיבה נכונה והשקפה ריאלית אם אנחנו רוצים להפוך את החוויה של ההתבוננות בעבר למשמעותית, מדויקת ומועילה.
אירופה היא אחד מבתי הקברות הגדולים של היהודים. העניין הרב שיש ליהודים בקברים ובבתי קברות תמיד התמיה אותי. חכם הקבלה הגדול, רבנו יצחק לוריא אשכנזי, האר"י הקדוש, כתב שאסור לבקר בבתי קברות שלא לצורך, כלומר, כשאין מצווה לעשות זאת, והוסיף שקברים מביאים טומאה רוחנית. מכל מקום, אין ספק שקברים הם צורה של הסתכלות על העבר, ובדרך כלל המראות שקברים מעוררים בנו אינם ממוקדים, מטושטשים ופעמים רבות לא מדויקים להחריד.
הנסיעות הפופולאריות למזרח אירופה מנוגדות מאוד לתפיסת העולם שלי. במקום לראות את הבניינים היהודים הריקים במזרח אירופה, למה לא להתרכז בתמיכה במוסדות התורה הגדולים שיש היום בעיקר בישראל, אך גם באמריקה ובמקומות יהודיים אחרים בעולם? נוסטלגיה לעולם איננה אבן פינה לעתיד חזק יותר. התרכזות בעבר מולידה חזרה על שגיאות העבר ותוכניות לעתיד שמבוססות על הבנה שגויה של החלטות שהתקבלו בעבר.
לא ידוע לנו מה היו אומרים או עושים מנהיגי העבר אילו חיו היום. איש אינו יכול לדעת זאת בוודאות, ולכן השלכת דעות מהעבר על הנסיבות בהווה תמיד לא נכונה בשום אופן. ההווה החולף כהרף עין דורש עצבים חזקים וחזון ברור. את המעלות האלה לא נשיג מהתפלשות בנוסטלגיה ובזיכרונות שמבוססים בעיקר על משאלות הלב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
