ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
כשאנו חושבים על חופשת הקיץ בילדותינו, ההורים, לפני כמה וכמה עשרות שנים (מעטות או רבות) נזכרים גם אנו באותה צהלה ובטלה, הרבה שעות רחוב במשחקים שונים, צפיה בטלויזיה, קריאת ספרים, בני דודים וכד'. בהשוואה פשוטה ניתן להסיק שחופשה דומה לילדנו, גם אם אין בה תועלת גדולה, בודאי שאין בה נזק משמעותי. יתכן ויש לנו פרפרים בבטן כיצד נעסיק אותם מבלי שיעלו לנו על הראש יותר מידי. אך לא מעבר לכך. לדעתי הדברים שונים ויש לשים לב לכך.
בהתבוננות מעמיקה יותר, ברור וידוע שהזמנים מאוד השתנו, הרחוב אינו אותו רחוב, ובתוך הבית התעסוקה אינה אותה תעסוקה. המדיה המשוכללת להפליא, מביאה את כל היופי והזוהר לעיני ילדנו בבית וברחוב, ומעמידה אותם בפני אתגרים שגם מבוגרים לא תמיד יודעים לעמוד בפניהם.
תפיסות העולם על חשיבות העבודה ועל ניצול הזמן, גם הם כבר לא כל כך רלוונטיות, ועל כן אפשר להגביר את הבטלה. קיום מצוות צריך להיעשות מתוך התחברות-בדורינו, ואם כן כשאין חיבור אז למה שמשהו יקרה גם בכיוון הזה.
מציאות זו צריכה להעיר את כולנו, ציבור ההורים והמחנכים, כדי שהמשימה שלקראתה יוצאים ילדינו תהיה משימה בונה ומקדמת, ולא חס וחלילה, מקלקלת.
בשנה שעברה הצעתי מעל במה זו לקדם תוכנית לקיצור חופשת הקיץ, אך בנתיים הדבר עדיין לא התממש לצערי. לעת עתה חובתנו לתכנן יחד עם ילדינו את החופשה. לקבוע יחד מסגרת של זמנים, מתי קמים ומתי מסיימים את היום. מה עושים ועם מי עושים, לאן הולכים ולאן לא, היכן גולשים והיכן מסייעים לילדים ויוצרים סינון כדי שיהיה גם לאן לא. חזרה על לימודים, הכנה להמשך. ובתוך כל זה איך מבלים ונהנים, מחזקים את הקשרים המשפחתיים. משקיעים בילדים גם כשזה קשה ולא קל וגם יקר, כי כפי הנראה אין הרבה ברירה אחרת. ואולי כפי ששילמנו שכר לימוד חודשי במשך השנה, נוציא אותו שוב עכשיו בקיץ כדי לייצר לילדנו תעסוקה והנאה, אמון וגם הסכמה לחלקי היום הנוספים, בהם אנו מצפים מילדנו להתעסקות של תוכן ומשמעות וללקיחת אחריות.
אמר לי פעם הורה של תלמיד בכיתתי שהוא מעדיף להשקיע בצ'ופרים לילדיו כשהם "בסדר". במקום לחכות שהם לא יהיו בסדר, ואז להשקיע את הכסף בטיפולים והדרכות כאלו ואחרות.
המִנהל לחינוך דתי החליט להרים את הכפפה השנה, כדי שהחופשה תהיה יותר ערכית וחיובית. אך האחריות הראשית לחינוך ילדינו היא עלינו-ההורים. אפשר לקחת קבוצה בסבב בין ההורים למקומות העבודה לעניין אותם בדברים חדשים, לטייל יחד, לצאת להתנדבות במקומות שונים, לסייע במאחזים ובהתיישבות, ליצור קבוצות לימוד בחברותות או קבוצות גדולות יותר, ערבי פעילות סביב קפה או מנגל, אבטיח או גלידה ושיחה מעניינת, מונדיאל צפיה בסרט ודיון עליו ועוד ועוד.
בואו לא נשאיר את ילדינו להתמודד עם החופשה הארוכה-כל כך, לבדם. בואו ניקח אחריות וביחד איתם ניצור ונפעל, נהנה ונתקדם על אף הקושי שבדבר ובתקווה שבעתיד נבין שכדאי גם לקצר מאוד את החופשה האין סופית שבפתחנו. בהצלחה ובברכת כהן.
לתגובות והארות[email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
