ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בבוקר, עת באו ראשוני המתפללים לתפילת שחרית, מצאוהו שעדיין עומד הוא אחוז במחשבותיו. ובאותו ליל שימורים, הלחין הרבי את הניגון החב"די הנפלא על המילים - "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך לדעת כל רז סודך".
המילים הללו הם גם עומק התשובה לשאלה - לאן אנו הולכים במוצאי יום הכיפורים. השאלה היא נוקבת מאד, הן במישור הפרטי והן במישור הלאומי. בפרטי: ביום הכיפורים - צמנו, התפללנו, התנקנו, והבטחנו לעצמנו להיות טובים יותר. במישור הלאומי: וודאי, התלהב בשבוע שעבר כל אחד מקוראי שורות אלו מהסקרים שפורסמו בהרחבה עצומה בכלי התקשורת השונים, על החיבור של עם ישראל לתורה ומסורת. בלטה שם מאוד העובדה, שגם הציבור המסורתי וה'חילוני' שומר על זיקה לבית כנסת וחגים. (באופן אישי, אנו בנתניה, זכינו לראות את המראה המפעים ביום הכיפורים, עת התנועה שובתת לחלוטין בכבישים הסואנים, והמונים המונים גודשים את בתי הכנסיות, בפרט בתקיעת השופר בסיום תפילת הנעילה).
וכאן צפה השאלה - למחרת כיפור היום הקדוש, מה נשאר מכל התרוממות הרוח הזו? אפשר לענות, ובצדק, יש חשיבות עצומה ביום הקדוש הזה גם בלי המשכיות. אך הרבי מחפש תשובה עמוקה יותר. נפשו עורגת לא-ל חי והוא מבקש להישאר ברוממות זו.
התשובה נעוצה במילים - "נפשי חמדה בצל ידיך". מיום הכיפורים, יהודי הולך לסוכה, לצל של הקדוש ברוך הוא. בסוכה, התרוממות הרוח החד פעמית של יום הכיפורים הופכת למציאות קבועה של חיים, מפני שביום הכיפורים כדי להתקרב לה' התנתקנו מהחיים הגשמיים של עולם הזה ואי אפשר להתמיד בכך, אך בסוכות אנו חיים את כל חיינו החומריים כמצוה.
בכך מנחה אותנו ההלכה באופן מאוד מדוקדק - "כיצד מצוות ישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה וישן ומטייל, ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה, וכל שבעת הימים אדם עושה את ביתו עראי ואת סוכתו קבע..." (שו"ע תרל"ט). יש שחושבים שיש מצוה רק לאכול סעודות קבע או לישון בסוכה, אך זה לא כך, המצוה היא להיות כל הזמן בסוכה. אמנם, כשם שמהבית יוצאים לעיתים לצרכים שונים, כך אפשר לצאת מהסוכה, אולם מעבר לאותם יציאות בשאר הזמן נמצאים בסוכה. כך הקשר לה' הופך למציאות של כל החיים.
יתרה מזו - גובה הסכך נלמד מגובה כנפי הכרובים, שהיו סוככים בכנפיהם בקודש הקודשים. ללמדך, שהסוכה רומזת לקודש הקודשים. אם ביום הכיפורים, נכנסנו לרגע עם הכהן הגדול לקודש הקודשים ויצאנו, הרי בסוכות אנו חיים בפנים. וכאן רומז הרבי - "לדעת כל רז סודך". בסוכות אנו בחדר של ה'. בחוץ - אפשר לעשות הצגות ולהסתיר סודות מכל העולם, אולם כשחיים עם מישהו באותו חדר, יודעים עליו הכול. לכן בסוכות מתגלים לנו כל הסודות של הקדוש ברוך הוא.
ובמישור המעשי, חשוב שנלמד מסוכות שלושה לקחים . הראשון - להיות אנשים שחיים בצורה מלאה את המצוות (ובהידור) ולא להשאירם ב'פינה' צדדית. השני - למצוא כל דרך להפוך את הזיקה העונתית של המוני בית ישראל למציאות חיים קבועה. והשלישי - בסוכות הקרוב מסתיימת בעז"ה תקופת ההקפאה. המקפיאים יודעים את הסוד שלימדנו הגר"א, שתי מצוות אדם נכנס אליהם אפילו עם הנעליים - סוכות וארץ ישראל. שתי מצוות אלו מבטאות את מציאות החיים השלמה בקשר קבוע עם ה'. נצא לבניה רחבה, בניה שתקבע את קשר החיים של עם ישראל לארצו ואלוקיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











