ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב ציון טוויל שליט"א, רב קהילת 'נצרים' תובב"א באריאל
באופן כללי, חברה בריאה צריכה להתבסס על אהבת ישראל גדולה, שלא נובעת רק ממקור של רגש, אלא גם מושרש בה רצון לדון את עם-ישראל ואת רועיו האמיתיים לכף זכות. ייסוד היסודות הוא להגיע למצב שבו מתקיים הפסוק: "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" (זכריה ח', יז).
תפקיד רב הקהילה מתוך-כך, הוא להשריש את אהבת ישראל הזאת ובכך ללמד סנגוריה על האומה. לכן, רבנו הרצי"ה, היה מקפיד על לימוד שמירת הלשון בישיבת "מרכז הרב" באופן מסודר השכם וערב, ולימוד זה היה בנפשו, ובכך רצה לגרום לכך שהאנשים יימנעו מדיבור לשון הרע איש על רעהו. כאשר קהילה תִּבנה על יסודות אלו גם אם יהיו בה חילוקי דעות לגיטימיים, יבינו שמציאות כזו אינה סותרת את השלום שצריך לשרור בקהילה, ולא יגיעו למצב שבו חושבים בלבם על רעת חבריהם.
נוסיף על-כך שיש גורמים נוספים המסייעים לאחדות הקהילה. בוודאי שהגורם המאחד המרכזי בקהילה צריך להיות לימוד התורה, אך בנוסף-לכך חלק מבריאותה של קהילה הוא המצב שהיא לא מתרכזת רק בחובותיה, כחצר סגורה, אלא משתדלת לתרום גם למישורים רחבים יותר בסביבתה כחינוך הנוער ועוד.
הכלל הוא שקהילה סגורה תמצא את עצמה בהרבה בעיות, אך קהילה נותנת - תפרח, לכן בקהילה צריכות להיות פעילויות נוספות על לימוד תורה, ובה צריך לחזק את הצדדים בנפש של חשיבות הקשר החברתי. נעיר כי בתחומים אלו יש לשתף כמה שיותר אנשים בקהילה כדי שכל אחד ימצא בה את מקומו.
לבנות את התורה בתוך הקהילה
הרב אביחי קצין שליט"א, ראש בית המדרש של מכללת 'שערי משפט', ורב קהילה ברעננה
מעשה שאירע לפני כמה שנים בעיה"ק צפת, היה עבורי מעשה מכונן שעזר לי להגדיר מה מטרתה של קהילה.
היה זה בימי בין הזמנים של הקיץ, בזמן דמדומי חמה, בסמוך לבית הכנסת האר"י בצפת. לצידי עמדו שני בחורי ישיבה, פאות ארוכות מסתלסלות להם והם שוחחו ביניהם שיחה קצרה. האחד פנה לחברו והציע לו לנצל את הזמן שבין מנחה לערבית ללימוד קצר. "השתגעת?!" השיב לו חברו בנימה מבודחת "עכשיו בין הזמנים, זהו איסור 'בל תוסיף'. יש מקילים באיסור זה, אבל אני מחמיר בו מאד מאד".
השיחה המבודחת הזו מעלה בעיני סוגיה רצינית ופעמים גם כואבת. לא פעם אנו נתקלים בבוגרים של "טובי ישיבותינו" שלעת התבגרותם, כשהם "יוצאים לחיים" אין הם טורחים לשבץ בלוח הזמנים השבועי שלהם קביעות עתים לתורה.
קהילה אמיתית נועדה לא רק להיות מקום של תפילה, בשבתות או באמצע השבוע. היא נועדה להיות מקום הבונה את התורה בתוך הקהילה, או בעצם, בתוככי החיים עצמם. היא עושה זאת על ידי יצירת "מסגרות בלתי מסגרתיות", המאפשרות לבני הקהילה, גברים כנשים, צעירים כמבוגרים, לעסוק בתורה ולהתגדל בה בתוך החיים עצמם. מקום שבו אין איסור של "בל תוסיף"...
אפשר שבזאת נבין את החשיבות שנתן הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה ג') ללימוד התורה של הלילה: "אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חוכמתו אלא בלילה".
ההבדל שבין לימוד התורה שביום ללימוד התורה שבלילה הוא, שלימוד התורה שביום מתקיים בתוככי מסגרות הלימוד (עיינו שם בהלכה שלפני כן, הלכה י"ב, שם הרמב"ם מדבר על לימוד התורה שב"אהלי החכמים" או בבית המדרש) לעומת לימוד התורה שבלילה המתרחש בתוככי הבית: "כל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו".
יהי רצון שנשכיל לבנות קהילות שאינן רק מקום תפילה, אלא מקום התעלות רוחנית לכל מרכיבי הקהילה. קהילות כאלו יעזרו להפוך את התורה לא ל"תורת המסגרת" אלא לתורת חיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
