ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
הרב, כדרכו בקודש, מעמיק להביט אל עומקם של הימים הללו, ועומד על הדרך למצוא את התיקון והאור בתוך החושך. כך הוא פתגמו לחודש מנחם אב:
גילת עם בשביבי אור ישועה, תקומם אשר הרסה בכיה של חנם.
הרב רואה באור הגאולה ההולכת ומתנוצצת בימינו, את הדרך לתקן את חטא המרגלים, שמאסו בארץ חמדה.
במקום נוסף מפרט הרב יותר כיצד עלינו לתקן את חטא המרגלים (אגרות ראי"ה ח"א, אגרת צ"ו). הרב פונה לאגודה של תלמידי חכמים, שבקשו להקים מקום כינוס לתלמידי חכמים מצויינים בירושלים:
אבל, יקירי לבבי, אמצא ישר להעיר אתכם... כי אם בימינו אלה הנכם מיסדים כנסי' של תלמידי חכמים בעיר הקודש, שעיני כל ישראל אלי', תראו להשתדל לבקש דוקא גדולות ונשגבות. דורנו הוא כולו דור שואף... המבוקש, לכל הפחות, צריך שיהי' לקדש שם שמים ושם ישראל, בקידוש שם ירושלים בחפץ גדול להראות לכל העולם נצחונה וגדולתה של תורת ארץ ישראל שלדאבוננו העמוק עומדת היא בשפל, תחת שהיא יכולה ומוכרחת לשבת על גפי מרומי קרת לעיני כל ישראל ונגד כל הגוים אשר ברא ד' בארץ... הבדל עצום ונשגב בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ. בארץ ישראל שפע רוח הקדש מתפרץ לחול על כל תלמיד חכם שמבקש ללמוד תורה לשמה, וקל וחומר על קיבוץ של תלמידי חכמים... יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דבה על הארץ, בתשובת המשקל: להגיד ולבשר בעולם כלו הודה והדרה, קדושתה וכבודה, והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות כולן, מצדנו, להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדרת אור תורתה ועלוי אור חכמתה ורוח הקדש המתנוסס בקרבה... זה המין של האור והעדן של הקדושה הנמצא בארץ ישראל לתלמידי חכמים מבקשי ד', איננו נמצא כלל בחוץ לארץ. ואנכי הנני בזה יודע ועד, כפי קטני.
הדרך לתקן את חטא המרגלים הוא על ידי השבת ארץ ישראל למקומה הראוי בחייו של עם ישראל. הדרך לעשות זאת היא גם ובעיקר על ידי חידושה ופיתוחה של "תורת ארץ ישראל".
"אין תורה כתורת ארץ ישראל", אמרו חכמים (בראשית רבה פרשה ט"ז). ארץ ישראל היא ארץ הנבואה, ארץ בה דבר ה' מופיע בצורה גלויה למבקשים אותו. הדבר מתבטא בדברי רבי זירא שאמר (בבא בתרא קנ"ח ע"ב): "אוירא דארץ ישראל מחכים". האויר בארץ ישראל הוא אויר קדוש וטהור, ומי שנושם אותו - יכול להשיג את העומק שבתורה.
במקומות נוספים מבאר הרב, כי בארץ ישראל מופיעה התורה בצורה כללית. בלימוד "תורת ארץ ישראל" יש לשאוף לעמוד על כללי התורה ושורשיה, ולראות כיצד הפרטים המעשיים נובעים מן הכלל העליון המחיה ומוליד אותם.
דבר זה קשור לענין נוסף, העולה גם מן הפתגם בו פתחנו. הרב מציין: "גילת עם בשביבי אור ישועה". הרבה גנוז במילים ספורות אלו, ונעמוד על נקודה אחת העולה מן הדברים.
מהו "אור ישועה"?
"האור", אמרו חכמים, "זה תלמוד ירושלמי" (זו"ח איכה, דף צ"ג), תורת ארץ ישראל.
במקום נוסף מבאר הרב מהי ישועה וכיצד מגיעים אליה (אגרות ראי"ה ח"ב, אגרת תפ"ג):
...אמנם לעולם לא נוכל להתעלם מהתרופה הכללית הכוללת את הכל, ושעזיבתה היא שגרמה לנו את נפילתנו, והוא הדבר מה שאני בעניי ובמר נפשי רגיל לקרא, לשנות ולשלש מאות ואלפים פעמים, עזבנו את נשמת התורה. וזאת היא הצעקה הגדולה המקפת בעזה דורות רבים, מימי הנביאים, הסופרים והחכמים, גדולי הדורות הראשונים והאחרונים.
הישועה גנוזה בחזרה של לומדי התורה אל "נשמת התורה".
כשם שלאדם יש נשמה המחיה את גופו הגשמי, והגוף הוא לבוש לנשמה רוחנית אלוקית, כך גם בתורה. הצד המעשי שבתורה - הסיפורים וההלכות, הוא לבוש לנשמה הפנימית של התורה. ישועתם של ישראל דורשת את השיבה אל נשמת התורה ואל פנימיותה.
שאיפה זו היא יסוד חשוב של לימוד תורת ארץ ישראל. ארץ ישראל - ארץ הנבואה, ארץ בה האדמה היא אדמת קודש והאויר קדוש ומחכים. בארץ ישראל ניתן להבין כיצד ההלכות המעשיות הן לבוש לעולם פנימי ועמוק, וניתן אף לנסות ולהיפגש עם העולם הפנימי המחיה את התורה המעשית.
הדרך לתקן את חטא המרגלים היא בהבנת ערכה של ארץ ישראל. חלק חשוב מנושא זה הוא לימוד, בירור והרחבה של תורת ארץ ישראל. כיצד משפיעה השיבה לארץ על לימוד התורה. באיגרת צ"ו מתייחס הרב לכך שבתקופת הגאולה יש חשיבות גדולה יותר לבירור ענייניה של "תורת ארץ ישראל":
גם הבדל גדול יש בין הזמנים: בימינו עת לחננה הוא. אל ימעט ואל יקטן בעינינו ערך ההתישבות הגדולה, לפי ערך השנים הקודמות, של עם ד' על אדמת הקדש. אות ומופת הוא לנו על צעדי מלאך הברית ההולך וקרב, על כן בלב מלא קדושה ואורה, גדולה ושמחה, צריכים אנו לגשת לעסוק בתורה לשמה על אדמת הקדש.
כאשר עם ישראל חוזר לארצו, חוזרת אף התורה למקומה, וזהו הזמן המתאים לגלות את אורה של תורה ארץ ישראל, ובכך לתקן את חטא המרגלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
