ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי צה"ל
"ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם אני ה', ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל".
פסוק זה מהווה מקור לשתי מצוות: "ונקדשתי" - מצוות עשה לקדש את שמו הגדול, ו"לא תחללו" - האיסור לחלל את שם ה'. ימים אלו, ובמיוחד יום זה שאנו נמצאים בתוכו, הם ימים שבהם אנו מבררים לעצמנו עד כמה שניתן את שתי מצוות אלו. העיסוק שלנו היום הוא לעילוי נשמת אחינו ואחיותינו שמסרו נפשם על קידוש שמו הגדול, ביודעין ושלא ביודעין, ברצון ושלא ברצון.
הדרך לאהבת ה'
הרמב"ם במצוה השלישית ממצוות עשה בספר המצוות כותב:
"שציוונו לאוהבו יתעלה. וזה שנתבונן ונשכיל מצוותיו ופעולותיו עד שנשיגנו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג".
ומביא את הספרי על הפסוק:
"ואהבת - לפי שנאמר ואהבת איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם" 1 .
לימוד התורה הוא הדרך להכרת הקב"ה וממילא לאהבתו.
לעומת זאת בהלכות יסודי התורה 2 כותב הרמב"ם "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך ונאמר את ה' אלוקיך תירא". שואל הרמב"ם - והיאך היא הדרך לאהבתו וליראתו? " בשעה שיתבונן האדם במעשיו ובברואיו הנפלאים ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלוקים לאל חי". אם כן, אנו פוגשים בכיוון נוסף להגיע לאהבת ה' - דרך ההתבוננות בבריאה.
כמובן שאין סתירה בין הדברים - אהבת ה' כוללת את שני הצדדים בהם הקב"ה מתגלה בעולם, התורה והעולם עצמו. התבוננות בדברים אלו מביאה לידי אהבת ה'.
אהבת ה' - היא ידיעת ה', וכך כותב הרמב"ם 3 :
"אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה וכדי שאזכה לחיי העולם הבא, ואפרוש מהעבירות שהזהירה תורה מהם כדי שאנצל מהקללות הכתובות בתורה וכדי שלא אכרת מהעולם הבא, אין ראוי לעבוד את ה' על דרך זו שהרי זה העובד מיראה... והעובד מאהבה הוא העוסק בתורה ובמצוות והולך בחכמה לא מפני דבר בעולם, אלא עוסק באמת מפני שהוא האמת, ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאוד ואין כל חכם זוכה לה. והיא מעלת אברהם אבינו... והיא שציונו 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
כשאדם אוהב את ה' בדרגה זו, מיד הוא עוסק בכל המצוות באהבה. וכדי שנוכל לחוש באיזו מדרגה של אהבה מדובר, מדמה הרמב"ם את אהבת ה' ל"אהבת אשה אשר הוא שוגה בה תמיד" ויותר מכך, "וכל שיר השירים הרי הוא מענין זה". בסוף הפרק כותב הרמב"ם, אחרי שביאר את הציווי ואהבת "דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנו" והדבר לא יתכן "אלא בדעה שידעהו". נכון שהמדרגה האידיאלית היא "יתר מאותם חולי האהבה" אך אהבה זו היא בדרך של ידיעה. כשאני יודע - אני אוהב, וכשחסר בידיעה חסר באהבה.
מה צריך לדעת? אין אפשרות לדעת את ידיעת עצמותו של ה' - "כי לא יראני האדם וחי", אך אפשר להכיר ולדעת את הדברים בהם הוא מתגלה: התורה, המצוות והבריאה. ככל שההיכרות, הידיעה, תהיה עמוקה יותר - כך תגדל אהבת ה'.
מצוות קידוש ה'
הגמרא 4 עוסקת במצוות קידוש ה'. ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אומר כי אם יש לאדם ברירה לעבור עבירה או למות - עליו לעבור ולא למות, שנאמר "וחי בהם - ולא שימות בהם". אולם לכלל זה יש שלשה יוצאי דופן - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. כמו כן, בפרהסיא אין לעבור שום עבירה, גם במחיר של איבוד החיים, וזאת משום חילול ה', שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל". שואלת הגמרא - ועבודה זרה לא? והרי ר' ישמעאל אמר שגם בעבודה זרה יעבור ואל יהרג, כשלא מדובר בפרהסיא! עונה הגמרא שר' שמעון סבר כר' אליעזר, שאמר 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך - אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך, ואם נאמר בכל מאודך למה נאמר בכל נפשך? אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך". וממשיכה הגמרא שאם מדובר בשעת השמד, בו גוזרת המלכות לא לקיים מצוות מפני שהן מצוות ה', הרי שאפילו על ביטול מנהג "יהרג ואל יעבור". ופסק הרמב"ם כדעת ר' אליעזר, שגם על עבודה זרה יש למסור את הנפש, ולא כדעת ר' ישמעאל.
אם כן, ר' אליעזר למד מהפסוק 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך' שהאהבה היא כה גדולה עד שיש למסור את כל מה שיש לאדם ולא לעבוד עבודה זרה. כיצד יסביר ר' ישמעאל את הפסוק? כותב הר"ן 5 שלדעת ר' ישמעאל פסוק זה מלמד שיאהב אותו בכל לב ובכל מאודו: עם כל מה שיש לאדם, עם כל הלב, עם כל הנפש. ומוכיח זאת הר"ן מהפסוק שנאמר על יאשיהו "אשר שב אל ה' בכל נפשו ובכל לבבו ובכל מאודו", והרי לא מצאנו שיאשיהו מסר את נפשו! אלא ודאי יש ללמוד מפסוק זה שאהבת ה' בכל הלב משמעותה שבכל מה שיש לאדם הוא משתמש לה'.
ישנו מעשה ידוע המובא בגמרא בברכות 6 , עליו הקשו האחרונים לאור כל האמור לעיל:
"פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל התורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות לתורה. שאל אותו פפוס, אין אתה מתיירא מהמלכות? אמר לו משל לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, שאל אותם מפני מה אתם בורחים? אמו לו מפני רשתות שמביאים עלינו בני אדם. אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור יחד כשם שדרו אבותי ואבותיכם? אמרו לו אתה הוא שאומרים פיקח שבחיות? אם במקום חיותינו אנו מתייראים, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! אף אנחנו, עכשיו שאנו עוסקים בתורה שנאמר בה כי הוא חייך ואורך ימיך כך, אם אנחנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה.
אמרו, לא היו ימים רבים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו את פפוס ושמוהו אצלו, ואמר לו אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים. באותו זמן שהיו מוציאים את רבי עקיבא להריגה - זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, ואמרו לו תלמידיו עד כאן? אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקיימנו, עכשיו שבא לידי לא אקיימנו? "
אמרו, לא היו ימים רבים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו את פפוס ושמוהו אצלו, ואמר לו אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים. באותו זמן שהיו מוציאים את רבי עקיבא להריגה - זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, ואמרו לו תלמידיו עד כאן? אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקיימנו, עכשיו שבא לידי לא אקיימנו? "
בהבנת מעשה זה יש מספר קשיים: מה פירוש שאלת תלמידי ר' עקיבא "עד כאן?" ודאי שעד כאן! הרי מתשובת ר' עקיבא נלמד שלמד את הפסוק כר' אליעזר "אפילו נוטל את נשמתך", וא"כ מה היתה שאלתם? קשה לומר שחשבו שאין חיוב מסירות נפש על עבודה זרה, שאם כן היה עליהם לשאול כבר בשלב שהקהיל קהילות ברבים!
כדי להבין זאת יש להקדים יסוד שאמר אחד מגדולי הדור הקודם, בזמן המרד של גטו ורשא. ר' מנחם זמבא בשעה שתכננו לפרוץ במרד, כשהסיכוי היה שואף לאפס, חידש: המסירות הפשוטה של מצוות קידוש ה' היא כשיש לאדם ברירה, ואז לעתים עליו למסור את נפשו ולעתים לא. אבל בשעה שהגויים רוצים להרוג את היהודי משום שהוא יהודי - אז אין מצוה למות! המצוה היא לחיות ולהילחם, וזו המצוה של קידוש ה'! רק כשניצבת בפני האדם הברירה לחיות אז יש משמעות לגדרי ההלכה של קידוש ה', אבל כשאין ברירה - המצוה היא לחיות עד כמה שאדם יכול. ואף שאין סיכוי, אין זה משנה. ולאור זאת אומר ר' ברוך בער בבאור המשל שבגמרא: המצב שבו גוזרים לא ללמוד משמעותו שגוזרים לא לחיות. וכשרוצים לבטל את החיים - אנו שואפים לחיות, ללמוד.
ובדעת ר' עקיבא אנו שומעים חידוש גדול עוד יותר, ואולי זו שיטה שלישית בהבנת המצווה של קידוש ה'. עד עכשיו ראינו שתי שיטות - מסירת כל מה שיש לאדם, או לאהוב את ה' בכל הישות. שיטת ר' עקיבא היא מצד אחד כר' אליעזר, שיש למסור את הנפש, אבל מצד שני היא כר' ישמעאל: לאהוב את ה' בכל הישות, בכל מצב, "בכל מידה ומודד שהוא מודד לך" 7 .
תלמידיו של ר' עקיבא יודעים שיש חיוב מסירת נפש בשעת השמד, אבל הם תמהים מדוע הוא מקיים את המצוה של קריאת שמע אפילו במצב שנוטלים את נשמתו? האם גם בסיטואציה כזו יש להתאמץ לקיים מצוות? וזו תשובתו של רבי עקיבא "כל ימי הייתי מצטער". גם בשעה שנוטלים את הנשמה - יש לקיים מצוות בהידור ובאהבה. להיות כל כך שקוע בקיום המצוה עם כל ההוויה, גם ברגעים הקשים ביותר.
הרמב"ם מפרט כמה מדרגות במצות קידוש ה'. יש מצוה של קידוש ה' שמקיימים בעצם קיומה של כל מצוה, שמקיים אותה פשוט בשביל לקיים רצון ה'. זהו קידוש שם שמים.
אותו רבי עקיבא הוא זה שראה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים - וצחק 8 . מי ששקוע באהבת ה' בדרגה כזו של רבי עקיבא, רואה ויודע את ה' תמיד, הוא חי את ההכרה שכל מה שנעשה איתנו הוא אך לטובה. יהי רצון שנראה זאת כולנו במהרה בימינו.
^ 1 המדרש תנחומא לפרשת נח מאריך בעניין ביתר הרחבה, ע"ש.
^ 2 פרק ב'.
^ 3 פרק י' מהלכות תשובה.
^ 4 סנהדרין עד, א.
^ 5 מסכת פסחים, פרק שני.
^ 6 דף סא, ב.
^ 7 ראה משנה ברכות פרק ט'.
^ 8 ראה מסכת מכות דף כ"ד ע"ב.
^ 2 פרק ב'.
^ 3 פרק י' מהלכות תשובה.
^ 4 סנהדרין עד, א.
^ 5 מסכת פסחים, פרק שני.
^ 6 דף סא, ב.
^ 7 ראה משנה ברכות פרק ט'.
^ 8 ראה מסכת מכות דף כ"ד ע"ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
