ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי צה"ל
"ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם אני ה', ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל".
פסוק זה מהווה מקור לשתי מצוות: "ונקדשתי" - מצוות עשה לקדש את שמו הגדול, ו"לא תחללו" - האיסור לחלל את שם ה'. ימים אלו, ובמיוחד יום זה שאנו נמצאים בתוכו, הם ימים שבהם אנו מבררים לעצמנו עד כמה שניתן את שתי מצוות אלו. העיסוק שלנו היום הוא לעילוי נשמת אחינו ואחיותינו שמסרו נפשם על קידוש שמו הגדול, ביודעין ושלא ביודעין, ברצון ושלא ברצון.
הדרך לאהבת ה'
הרמב"ם במצוה השלישית ממצוות עשה בספר המצוות כותב:
"שציוונו לאוהבו יתעלה. וזה שנתבונן ונשכיל מצוותיו ופעולותיו עד שנשיגנו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג".
ומביא את הספרי על הפסוק:
"ואהבת - לפי שנאמר ואהבת איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם" 1 .
לימוד התורה הוא הדרך להכרת הקב"ה וממילא לאהבתו.
לעומת זאת בהלכות יסודי התורה 2 כותב הרמב"ם "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך ונאמר את ה' אלוקיך תירא". שואל הרמב"ם - והיאך היא הדרך לאהבתו וליראתו? " בשעה שיתבונן האדם במעשיו ובברואיו הנפלאים ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלוקים לאל חי". אם כן, אנו פוגשים בכיוון נוסף להגיע לאהבת ה' - דרך ההתבוננות בבריאה.
כמובן שאין סתירה בין הדברים - אהבת ה' כוללת את שני הצדדים בהם הקב"ה מתגלה בעולם, התורה והעולם עצמו. התבוננות בדברים אלו מביאה לידי אהבת ה'.
אהבת ה' - היא ידיעת ה', וכך כותב הרמב"ם 3 :
"אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה וכדי שאזכה לחיי העולם הבא, ואפרוש מהעבירות שהזהירה תורה מהם כדי שאנצל מהקללות הכתובות בתורה וכדי שלא אכרת מהעולם הבא, אין ראוי לעבוד את ה' על דרך זו שהרי זה העובד מיראה... והעובד מאהבה הוא העוסק בתורה ובמצוות והולך בחכמה לא מפני דבר בעולם, אלא עוסק באמת מפני שהוא האמת, ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאוד ואין כל חכם זוכה לה. והיא מעלת אברהם אבינו... והיא שציונו 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
כשאדם אוהב את ה' בדרגה זו, מיד הוא עוסק בכל המצוות באהבה. וכדי שנוכל לחוש באיזו מדרגה של אהבה מדובר, מדמה הרמב"ם את אהבת ה' ל"אהבת אשה אשר הוא שוגה בה תמיד" ויותר מכך, "וכל שיר השירים הרי הוא מענין זה". בסוף הפרק כותב הרמב"ם, אחרי שביאר את הציווי ואהבת "דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנו" והדבר לא יתכן "אלא בדעה שידעהו". נכון שהמדרגה האידיאלית היא "יתר מאותם חולי האהבה" אך אהבה זו היא בדרך של ידיעה. כשאני יודע - אני אוהב, וכשחסר בידיעה חסר באהבה.
מה צריך לדעת? אין אפשרות לדעת את ידיעת עצמותו של ה' - "כי לא יראני האדם וחי", אך אפשר להכיר ולדעת את הדברים בהם הוא מתגלה: התורה, המצוות והבריאה. ככל שההיכרות, הידיעה, תהיה עמוקה יותר - כך תגדל אהבת ה'.
מצוות קידוש ה'
הגמרא 4 עוסקת במצוות קידוש ה'. ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אומר כי אם יש לאדם ברירה לעבור עבירה או למות - עליו לעבור ולא למות, שנאמר "וחי בהם - ולא שימות בהם". אולם לכלל זה יש שלשה יוצאי דופן - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. כמו כן, בפרהסיא אין לעבור שום עבירה, גם במחיר של איבוד החיים, וזאת משום חילול ה', שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל". שואלת הגמרא - ועבודה זרה לא? והרי ר' ישמעאל אמר שגם בעבודה זרה יעבור ואל יהרג, כשלא מדובר בפרהסיא! עונה הגמרא שר' שמעון סבר כר' אליעזר, שאמר 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך - אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך, ואם נאמר בכל מאודך למה נאמר בכל נפשך? אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך". וממשיכה הגמרא שאם מדובר בשעת השמד, בו גוזרת המלכות לא לקיים מצוות מפני שהן מצוות ה', הרי שאפילו על ביטול מנהג "יהרג ואל יעבור". ופסק הרמב"ם כדעת ר' אליעזר, שגם על עבודה זרה יש למסור את הנפש, ולא כדעת ר' ישמעאל.
אם כן, ר' אליעזר למד מהפסוק 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך' שהאהבה היא כה גדולה עד שיש למסור את כל מה שיש לאדם ולא לעבוד עבודה זרה. כיצד יסביר ר' ישמעאל את הפסוק? כותב הר"ן 5 שלדעת ר' ישמעאל פסוק זה מלמד שיאהב אותו בכל לב ובכל מאודו: עם כל מה שיש לאדם, עם כל הלב, עם כל הנפש. ומוכיח זאת הר"ן מהפסוק שנאמר על יאשיהו "אשר שב אל ה' בכל נפשו ובכל לבבו ובכל מאודו", והרי לא מצאנו שיאשיהו מסר את נפשו! אלא ודאי יש ללמוד מפסוק זה שאהבת ה' בכל הלב משמעותה שבכל מה שיש לאדם הוא משתמש לה'.
ישנו מעשה ידוע המובא בגמרא בברכות 6 , עליו הקשו האחרונים לאור כל האמור לעיל:
"פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל התורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות לתורה. שאל אותו פפוס, אין אתה מתיירא מהמלכות? אמר לו משל לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, שאל אותם מפני מה אתם בורחים? אמו לו מפני רשתות שמביאים עלינו בני אדם. אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור יחד כשם שדרו אבותי ואבותיכם? אמרו לו אתה הוא שאומרים פיקח שבחיות? אם במקום חיותינו אנו מתייראים, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! אף אנחנו, עכשיו שאנו עוסקים בתורה שנאמר בה כי הוא חייך ואורך ימיך כך, אם אנחנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה.
אמרו, לא היו ימים רבים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו את פפוס ושמוהו אצלו, ואמר לו אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים. באותו זמן שהיו מוציאים את רבי עקיבא להריגה - זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, ואמרו לו תלמידיו עד כאן? אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקיימנו, עכשיו שבא לידי לא אקיימנו? "
אמרו, לא היו ימים רבים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו את פפוס ושמוהו אצלו, ואמר לו אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים. באותו זמן שהיו מוציאים את רבי עקיבא להריגה - זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, ואמרו לו תלמידיו עד כאן? אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקיימנו, עכשיו שבא לידי לא אקיימנו? "
בהבנת מעשה זה יש מספר קשיים: מה פירוש שאלת תלמידי ר' עקיבא "עד כאן?" ודאי שעד כאן! הרי מתשובת ר' עקיבא נלמד שלמד את הפסוק כר' אליעזר "אפילו נוטל את נשמתך", וא"כ מה היתה שאלתם? קשה לומר שחשבו שאין חיוב מסירות נפש על עבודה זרה, שאם כן היה עליהם לשאול כבר בשלב שהקהיל קהילות ברבים!
כדי להבין זאת יש להקדים יסוד שאמר אחד מגדולי הדור הקודם, בזמן המרד של גטו ורשא. ר' מנחם זמבא בשעה שתכננו לפרוץ במרד, כשהסיכוי היה שואף לאפס, חידש: המסירות הפשוטה של מצוות קידוש ה' היא כשיש לאדם ברירה, ואז לעתים עליו למסור את נפשו ולעתים לא. אבל בשעה שהגויים רוצים להרוג את היהודי משום שהוא יהודי - אז אין מצוה למות! המצוה היא לחיות ולהילחם, וזו המצוה של קידוש ה'! רק כשניצבת בפני האדם הברירה לחיות אז יש משמעות לגדרי ההלכה של קידוש ה', אבל כשאין ברירה - המצוה היא לחיות עד כמה שאדם יכול. ואף שאין סיכוי, אין זה משנה. ולאור זאת אומר ר' ברוך בער בבאור המשל שבגמרא: המצב שבו גוזרים לא ללמוד משמעותו שגוזרים לא לחיות. וכשרוצים לבטל את החיים - אנו שואפים לחיות, ללמוד.
ובדעת ר' עקיבא אנו שומעים חידוש גדול עוד יותר, ואולי זו שיטה שלישית בהבנת המצווה של קידוש ה'. עד עכשיו ראינו שתי שיטות - מסירת כל מה שיש לאדם, או לאהוב את ה' בכל הישות. שיטת ר' עקיבא היא מצד אחד כר' אליעזר, שיש למסור את הנפש, אבל מצד שני היא כר' ישמעאל: לאהוב את ה' בכל הישות, בכל מצב, "בכל מידה ומודד שהוא מודד לך" 7 .
תלמידיו של ר' עקיבא יודעים שיש חיוב מסירת נפש בשעת השמד, אבל הם תמהים מדוע הוא מקיים את המצוה של קריאת שמע אפילו במצב שנוטלים את נשמתו? האם גם בסיטואציה כזו יש להתאמץ לקיים מצוות? וזו תשובתו של רבי עקיבא "כל ימי הייתי מצטער". גם בשעה שנוטלים את הנשמה - יש לקיים מצוות בהידור ובאהבה. להיות כל כך שקוע בקיום המצוה עם כל ההוויה, גם ברגעים הקשים ביותר.
הרמב"ם מפרט כמה מדרגות במצות קידוש ה'. יש מצוה של קידוש ה' שמקיימים בעצם קיומה של כל מצוה, שמקיים אותה פשוט בשביל לקיים רצון ה'. זהו קידוש שם שמים.
אותו רבי עקיבא הוא זה שראה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים - וצחק 8 . מי ששקוע באהבת ה' בדרגה כזו של רבי עקיבא, רואה ויודע את ה' תמיד, הוא חי את ההכרה שכל מה שנעשה איתנו הוא אך לטובה. יהי רצון שנראה זאת כולנו במהרה בימינו.
^ 1 המדרש תנחומא לפרשת נח מאריך בעניין ביתר הרחבה, ע"ש.
^ 2 פרק ב'.
^ 3 פרק י' מהלכות תשובה.
^ 4 סנהדרין עד, א.
^ 5 מסכת פסחים, פרק שני.
^ 6 דף סא, ב.
^ 7 ראה משנה ברכות פרק ט'.
^ 8 ראה מסכת מכות דף כ"ד ע"ב.
^ 2 פרק ב'.
^ 3 פרק י' מהלכות תשובה.
^ 4 סנהדרין עד, א.
^ 5 מסכת פסחים, פרק שני.
^ 6 דף סא, ב.
^ 7 ראה משנה ברכות פרק ט'.
^ 8 ראה מסכת מכות דף כ"ד ע"ב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








