ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
הגנרל רוברט א' לי זכה לניצחונות רבים יותר מיוליסס ס' גרנט בשדה הקרב, אך בסופו של דבר הקונפדרציה נהרסה, וארצות-הברית נשארה מאוחדת. בישראל ניצחו התקוות לשלום והובילו לאוסלו, וואיי, חברון, לבנון ועזה. התקוות והמעשים שלנו לשלום ניצחו ברגע, אבל לא הביאו לנו את התוצאות המקוות. תמיד קשה לשפוט את העתיד לפי ההווה. מה שרואים מכאן לא תמיד רואים משם, ומה שרואים בהווה לא מבטיח את התוצאות הרצויות של מדיניות שאנחנו בוחרים בביטחון רב ולעתים אפילו ביהירות. יש יותר מדי דגש על ניצחון ברגע הזה ופחות מדי על הניצחון בסופו של דבר. פוליטיקאים, שתמיד חושבים על הבחירות הבאות, פועלים בעולם של ניצחונות מיידיים, לכן רק מעטים מהם מנצחים באמת, בטווח הרחוק.
המהומה הנוכחית בעניין הצעת חוק הגיור שהוגשה לכנסת היא דוגמה מושלמת לניצחון של הרגע לעומת ניצחון לנצח. המתנגדים לחוק, בעיקר קבוצות לא אורתודוכסיות בארצות הברית, ניצחו. עם טיעון מעורפל על כך שזה יפלג את העם היהודי (שהרי עכשיו הוא מאוחד להפליא) הם הצליחו לכפות דחייה של דיון נוסף בחוק לשישה חודשים. השאלה אם החוק בצורתו הנוכחית הוא פיתרון מושלם לבעיה שאינה בלתי ניתנת לפיתרון כמעט היא שאלה טובה שאפשר להתווכח עליה. אולם כבר צריך להיות ברור לכולם, אחרי עשרות שנים של ניסיונות לרבע את המעגל בעניין הגיור, שכל דבר פחות מגיור מסורתי לפי ההלכה לא יזכה להכרה על ידי קבוצה גדולה, שמוסיפה לגדול בהתמדה, בעולם היהודי.
הלהט של הקבוצות הלא אורתודוכסיות מעניק להן תחושת ניצחון, בייחוד אצל אותו מוסד שדוגל בניצחונות לרגע בלי להתייחס לטווח הרחוק, בית המשפט העליון של ישראל, אך, בסופו של דבר, במקרים רבים הגרים האלה סובלים מהשלכות משפחתיות וחברתיות טרגיות, אולי לא מיד, אבל בוודאי בטווח הרחוק.
מחמישים שנותיי כרב אני יכול להעיד על שברון הלב של נכדים שעכשיו מבקשים להינשא למשפחה יהודית שומרת מצוות ומגלים שהגיור של הסבא מוטל בספק במקרה הטוב אם לא לגמרי בטל ומבוטל. ברור שלהישגים הזמניים של בית המשפט או בית המחוקקים אין הרבה משמעות לדורות הבאים.
הנתונים ביחס ליהדותם הסופית של גרים שעברו גיור שלא לפי ההלכה מעידים על המחיר שיוזמות כאלה גובות גובה מהעולם היהודי ומעתיד עם ישראל. אם אין בבית שמירת מצוות מינימאלית, הסיכוי שלילדים שיגדלו בו יהיה יחס חיובי ליהדות, לזהות היהודית, לארץ-ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי הוא קטן להחריד. אם לא נתבע מאדם שמבקש להתגייר שום דבר במונחים של אורח חיים, כל מה שנותר הוא מילים והצהרות ריקות. אין כמעט תקווה שהעם היהודי או אפילו הגרים עצמם יפיקו תועלת ממה שהופך כעת לטקס חסר משמעות.
התורה מזכירה 36 פעם, יותר מבכל מצווה אחרת, את החובה להתייחס לגרים ביושר ובכבוד, והכול מתוך הכרה שאותו אדם קיבל החלטה המשנה את חייו ועשה מעשה כדי להיות חלק מהעם היהודי ומגורלו. אבל הגר צריך לשמוע, להבין ולקבל את המחיר האמיתי של ההחלטה להיות חלק מהעם היהודי. המחיר הזה מפורט באותה הלכה שמבטאת גם את החום וההתחשבות שבהם התורה מצווה את היהודים להתנהג כלפי הגרים, מחיר שהוא לטובתו של הגר בסופו של דבר. המסורת ההלכתית הזאת מבטיחה לא רק ניצחון לרגע אלא גם ניצחון לנצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
