ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
הכשרות תהפוך לדרישה נישתית של מיעוט אדוק. חנות 'טיב טעם'
השיקול הלאומי מוזכר שוב ושוב כנימוק לכך ש"אין ברירה", ו"חייבים למצוא דרך לגייר" את מאות אלפי הגויים שכבר נמצאים כאן, משרתים בצבא ורואים במדינה את מולדתם.
יש להקדים כי בכל מצב שבו מציגים לפוסק מציאות של אין ברירה – המהלך הראשון שעליו לעשות הוא לבדוק אם אכן כך המצב. כך נהגו הפוסקים לדורותיהם בתשובות הפרושות על פני התלמוד ובכל ספרי השו"ת. כך ראינו גם אצל מורנו הגדול ראש ישיבת מרכז הרב ר' אברום שפירא זצ"ל, שחלק גדול מתשובותיו לשואלים היו מציאת דרכים כיצד השאלה מיותרת, והמצב אינו כפי שמתואר במבט ראשון על ידי השואל.
בנדון שלפנינו, לא זו בלבד שהצגת התמונה אינה מלאה, אלא היא חסרה את הפרטים החשובים ביותר וגם את הבנת השיקול הכולל.
קולעים לסל הקליטה
את השיקול הלאומי הראשי כבר ניסח הרמב"ם לפי התלמוד, וממנו עולות כמה הנחיות חשובות: האחת – כשהאווירה הכללית היא שכדאי להתגייר ולהיות יהודי – יש לסגור לגמרי את שערי הגיור, כיוון שרוב ככל הגרים לא יתגיירו באמת. לכן סגרו אותם בימי דוד ובימי שלמה, שמא מן הפחד באו, או מחמת המצב הכלכלי הטוב. נראה כי מדינת ישראל עונה על ההגדרה של ימי שלמה, כשברוך ה' המצב הכלכלי טוב, והעולה זוכה לסל קליטה נדיב במיוחד.
תופעה שקיימת זמן רב היא "עולים" שבאים הנה כדי לקבל את סל ההטבות הנדיב של ממשלת ישראל, ונשארים רק בגלל התנאים הכלכליים הטובים. לא פחות שערורייתית היא התופעה שחלקם עוזבים לחו"ל לאחר שקיבלו את ההטבות. גם לאחרונה, בפרץ של נדיבות לא שקולה, קלטה מדינת ישראל פליטים מאוקראינה וגם "עולים" שלאחר שבועות ספורים חזרו למקום מוצאם, אחרי שעשו סיבוב על חשבון משלם המיסים הישראלי.
גם אם לא יוחלט לסגור לגמרי את אפשרות הגיור – בוודאי שאין להרחיב אותם מעבר להלכה של לכתחילה.
השיקול הלאומי השני שמביא הרמב"ם הוא כי רובם של המתגיירים חוזרים בהם מקבלת המצוות, ומשפיעים לרעה על היהודים. לכן הוגדרו הגרים "קשים כספחת". הרמב"ם מביא את דוגמת הערב רב, שהיו גרים ויצרו את הבעיות העצומות במדבר – בעגל, בקברות התאווה ועוד. על חטא העגל נאמר כי אין פורענות שאנו סובלים ממנה לאורך הדורות שאין בה תשלום על חטא העגל. האם אין זה שיקול לאומי שיש ללמוד מניסיון העבר? האם חפצי פורענות אנו?
בימינו, ההשפעה השלילית תפגע בעיקר בציבור המסורתי, המקיים קשר ברמות שונות עם התורה ומצוותיה, ומסרב להינשא בנישואי תערובת. אך כשיתחתנו עם גר כזה, שמראש לא היו לו כוונות לשמור מצוות - נסתם בפניהם כמעט לגמרי הגולל להתחזק ולשוב בתשובה שלמה.
אך למה לנחש? התוצאה כבר ניכרת בפרהסיה הישראלית, שהשתנתה דרמטית בשלושים השנים האחרונות. הארץ התמלאה בחנויות המוכרות בשר חזיר ושאר איסורים, ולא רק גויים קונים אותם. הכנסיות הולכות ומתמלאות ב"עולים" כאלה, המביאים את חבריהם היהודים ל"חוויה כיפית". עצי אשוח הולכים וממלאים את רחובותינו, כשלזה מצטרפים גם מאות אלפי העובדים הזרים שכבר השתכנו כאן. הנובי גוד – לכאורה חג רוסי תמים, אבל בעצם חג נוצרי עם שורשים פגאניים (למרות ניסיונות הכחשה של גופים מסוימים) - הפך להיות כבר כמעט חלק מהישראליות, ומוכר בחוק כיום בחירה.
גפילטע בעד זהות
הפרט החשוב הראשון הוא כי הגויים המגיעים לכאן אינם מגיעים סתם כך, במקרה. מי שמביאים אותם במכוון מצהירים לא אחת כי בכוונתם לשנות את אופייה של מדינת היהודים. זאת מכיוון שיש "סכנה" שהדתיים והמסורתיים ישלטו במדינה, ונהפוך לאיראן. זה הטיעון המנצח, הנובע מדמוניזציה של התורה ומקיימיה, שאמור מיד להפחיד ולהרתיע (ואגב, מרתיע גם חלק מהציבור הדתי, שאיכשהו מרגיש יותר בנוח כשהגה השלטון בידי חילונים, אבל זה כבר נושא למאמר אחר).
במקרים מסוימים אפילו מלמדים את הגויים לרמות. לומר כמה מילים באידיש, לספר על אכילת גפילטע פיש ומצות, ולאחר שבאים לכאן בדרכי רמייה הם נשארים, כי כבר הגיעו. ילדיהם משרתים בצבא ומדברים עברית, וכעת דורשים מהרבנות לגייר אותם.
היו אפילו תופעות קיצוניות שדווחו בידי יהודים גמורים שעלו מרוסיה, כי חלק משכניהם האנטישמים שהציקו להם שם "עלו" לכאן וממשיכים להציק...
תמימות תלושה היא לחשוב שבגיור אנו מצילים את האומה. להפך, אנו מקדמים בצעדי ענק את הפיכת מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה.
זו מהפכה רוחנית־תרבותית שאם לא נשכיל לעמוד בפרץ שלה – הרי בעוד שנים לא רבות החלק היהודי במדינה ילך ויקטן, וזכויותיו גם הולכות ומתמעטות כבר כעת. לא ירחק היום שבו הדרישה להכניס אוכל טרף לצבא תתקבל כמובנת מאליה, שכן חיילים רבים ידרשו זאת. והם הרי טובי בנינו, המשרתים את המדינה ומוכנים למסירות נפש! לדתיים תהיה פינת כשרות. כך נרצה לראות את צה"ל שלנו? זהו צבאו של העם היהודי, או שמא של העם ה"ישראלי" שהתרחק לגמרי משורשיו?
המעודדים הגירת גויים לישראל רואים את המצביעים הפוטנציאליים למפלגה שהביאה אותם. שיקול תועלתני ציני ופשוט. המשמעות של חיזוק כוח המפלגות הפוסט־יהודיות הוא עוד ועוד הצרת צעדים של הציבור הדתי בארץ. את ההתחלה כבר אפשר לראות בהתנכלות לציבור החרדי בממשלה הנוכחית וגם התוכניות שמתפרסמות בימים אלה.
אתה החוליה החלשה
בכל מצב לחץ, תישבר החוליה החלשה. החזקות יותר לא יישברו. הרושם שנוצר אצל קובעי המדיניות בישראל הוא שההלכה היא החוליה החלשה, שיכולה תמיד להתגמש. שעל כל פשעים תכסה אהבת הלאום. למעשה, הפכו את התורה לחומר ביד היוצר הלאומי.
דווקא סעיף הנכד – ההרסני, השגוי והניתן לשינוי – הפך לפתע לחוליה חזקה. לכול ברור כי כשיימצא "פתרון גיור", המוטיבציה לשנות זאת תרד וכמעט תיעלם. כשהבדיעבד יהפוך ללכתחילה.
יש כאן אפילו עלבון, כשבעצם הדרישה כלפי ההלכה היא להיות מעין קונסיליירי של השלטון השואף לבולל את היהודים במדינתם. הרי הרוב הגדול של אלה שיתגיירו לא באמת יהיו קשורים למסורת היהודית – המקסימום יהיה מעין סממני ישראליות עם ניחוח יהודי. הא ותו לא.
יש כאן גם עוול כלפי חוליה חלשה ומושתקת אחרת – היהודים האמיתיים הרבים שסבלו מאנטישמיות כל השנים, עלו ארצה ויש להם זיקה חמה ליהדותם, גם אם אינם שומרים מצוות. אלה רואים בעיניים כלות כיצד כל בעל מבטא רוסי נחשד מיד שאינו יהודי. שלא לדבר על גרי צדק, שמפל גיור כזה ידביק להם תווית שלילית.
תפיסת הגיור ההלכתית אינה רק שיקול הלכתי - שכשלעצמו כבר מכריע את הכול, גם אם לא תמיד מבינים את היקפו. בנדון דידן היא היא השיקול הלאומי והקיומי של מדינת היהודים, והצלתה מידי החפצים בהמרתה.
יש לבנות מחדש את מדיניות העלייה כך שתביא למדינת היהודים רק יהודים. זו משימה דחופה במיוחד, שאין להתמהמה בה ולו לרגע אחד. בנפשנו היא.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









