ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
נער פלא היה ולנטין הצעיר, כישרונותיו העצומים נטעו בלב הוריו תקוות רבות לגבי עתידו של ילדם היחיד והאהוב. אביו, הגרף פוטוצקי שהיה מחשובי ועשירי פולין, לא חסך מאומה מילדו, וכשהגיע לגיל הנערות שלחו אל פריז הרחוקה על מנת שילמד שם באוניברסיטה.
ולנטין שהיה סקרן מטבעו נהג להסתובב בערבים ברחובות העיר, במטרה לגלות דברים חדשים. ערב אחד הרחיק עד למבואות העיר, ונכנס לסמטה חשוכה. להפתעתו גילה שם איש זקן יושב עם ילד קטן ליד ספר עתיק, ולומד איתו בשפה שאינו מכיר. לשאלתו נענה כי מדובר בעברית, וכי הספר הנלמד הוא לא אחר מאשר התנ"ך בשפתו המקורית. ולנטין הצעיר נשאר שם כל הלילה כשסקרנותו אינה יודעת די. למחרת חזר שוב לאותו מקום, וכך ערב אחר ערב, ישב ולמד עם הרב הזקן, עד שבנפשו פנימה ידע כי היהדות היא דרך האמת, והבין כי אם אינו רוצה לעשות שקר בנפשו, עליו להתגייר.
היות ולמתגייר היה צפוי עונש מוות באותם ימים, החליט לנדוד לאמסטרדם, שם יד הכנסייה לא היתה תקיפה כל כך. כשהגיע לאמסטרדם פנה אל רב העיר, שהתרשם מאישיותו של ולנטין ומרצינות כוונותיו. הוא גייר אותו ונתן לו את השם אברהם. אברהם שהחליט להקדיש את חייו ללימוד תורה, נכנס לאחד מבתי הכנסת והחל ללמוד בשקידה עצומה. נשים רחמניות היו מביאות לו אוכל לבית הכנסת, ממנו לא יצא כלל. כדי להסתיר את מוצאו נהג אברהם מידי פעם להחליף את מקום מושבו ממדינה למדינה, וזאת מפני ששמע כי הוריו עושים מאמצים עצומים על מנת לאתרו.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
28 - מצוות עשה להלוות לעניי ישראל
29 - מצות עשה לאהוב את הגר
30 - מצווה ליתן שכר שכיר ביומו
טען עוד
יום אחד, בעודו יושב באחד מבתי המדרשות ולומד, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין, נכנס ילד לבית המדרש תוך כדי משחק והחל להשתולל בתוך בית המדרש. ר' אברהם העיר לו על כך, אולם הנער לא חדל מהתנהגותו. ר' אברהם הביט על הילד ואמר כי הוא חושש כי ילד זה עוד עלול לצאת לתרבות רעה. הדברים התגלגלו עד לאוזנו של אבי הילד, סנדלר העיירה שהיה ידוע כחם מזג. הוא פנה אל המשטרה המקומית וסיפר כי בבית הכנסת יושב אדם שעבר על החוק, והתגייר. המשטרה תפסה את ר' אברהם, וזיהתה אותו מיד כגרף פוטוצקי האבוד. הוריו שבאו מיד לבקרו התחננו בפניו כי ישוב לדת אבותיו, ובכך יציל את חייו. אולם ר' אברהם לא היה מוכן לשמוע על כך בשום אופן. יום אחד זכה ר' אברהם ואל חדר כלאו בא לבקרו הגאון מוילנא. הגר"א חיבקו בהתרגשות, ושוחח עימו באריכות על מצות קידוש ה', תוך שהוא מחזק את ידיו שלא להשבר.
יום המשפט הגיע. למרות שבדרך כלל לגוי שהתגייר לא נתנו אפשרות להתחרט, לר' אברהם נתנה האפשרות להתחרט עקב מעמדם הרם של הוריו. ר' אברהם, ללא פחד וללא מורא עמד בפני השופטים והרצה באריכות על האמת שבדת משה, עד שהשופטים הכריעו את דינו למות בשריפה.
ביום ביצוע גזר הדין, כל היהודים הסתגרו בבתיהם מחשש לפרעות. אולם הרב אלכסנדר זיסקינד, בעל 'יסוד ושורש העבודה', התחפש לגוי וטיפס על אחד העצים על מנת להיות עם ר' אברהם ברגעיו האחרונים. הרב זיסקינד צעק לגרף פוטוצקי בלשון הקודש כדי שישמע: "אתה לא לבד, אני פה בשם כל ישראל", והם קראו ביחד: "שמע ישראל". וכשברך ר' אברהם את ברכת קידוש ה', ענה ר' אלכסנדר "אמן" בקול חזק, עד שהגר"א אמר כי בקידוש ה' של ר' אברהם ובאמירת האמן על ברכתו ירדה קדושה מיוחדת לעולם.
מצוה להורות
זה לשון ספר החינוך: "משרשי המצוה - כי השם בחר בישראל להיות לו לעם קדוש ורצה לזכותם, ולכן הדריכם וציום על דרכי החנינה והחמלה, והזהירם להתעטר בכל מדה חמודה ויקרה למצוא חן בעיני כל רואיהם, ויאמרו עם ה' אלה. וכמה היא דרך נעימות וחמדה להתחסד ולגמול טובה לאשר הניח אומתו וכל משפחת בית אביו ואמו ויבא לחסות תחת כנפי אומה אחרת באהבתו אותה ובבחירתו באמת ושנאת השקר".
החפץ חיים נהג לומר כי כשרבונו של עולם עבר בין האומות ושאל מי רוצה את התורה היו יחידים שכן רצו, למרות שהאומה שלה לא רצתה לקבל את התורה. ואותם יחידים שכן רצו, נשמתם חצובה ממקום עליון מאוד ולכן יש להם נטייה להתגייר.
מצות אהבת הגר הינה מצוה נוספת על גבי המצוה לאהוב כל יהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
